החלטה בתיק בשא 1941/05

בפני בקשה לדחיית התביעה כנגד המבקשים שהינם הנתבעים 5-8, (להלן: "המבקשים"), על הסף, מחמת התיישנות, והעדר עילה, מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

א.         מבוא :

המבקשים היו במועדים הרלוונטים בעלי מניות במשיבה 3 (להלן: "החברה "). החברה בנתה בשנת 1993, מרכז חנויות ומשרדים ברח' כסולות 2 בנצרת עילית (להלן: "המרכז המסחרי").

המשיב 1 חתם ביום 6/12/93 על הסכם עם החברה לרכישת חנות במרכז המסחרי. החזקה בחנות נמסרה לו ביום 29/10/95.

המשיבה 2, הינה יורשתו של המנוח ניסים לנקרי, אשר חתם ביום 7/09/93 וביום 29/03/94 על שלושה הסכמים לרכישת שלוש חנויות במרכז המסחרי. החזקה בחנויות נמסרה למשיבה 2 ביום 30/11/95.

ביום 7/11/02 וביום 28/11/02 הגישו המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים"), תביעות כנגד המשיבים 3- 6 (להלן: "המשיבים הפורמליים") בת"א 1213/02 ו- ת"א 1243/02 בהתאמה, בטענה כי לאחר שקיבלו את החזקה בחנויות התברר להם כי החברה הפרה הפרה יסודית את ההסכם, הפרה זו המזכה אותם בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם. בהחלטה של כב' השופט הווארי מיום 30/10/03, אוחדו שני התיקים יחדיו.

המשיבים הפורמליים טענו כנגד תביעת המשיב 1, כי  יש לדחות את עילות התביעה החוזיות והנזיקיות הנובעות מהפרת ההסכם, בשל טענת התיישנות, מן הטעם שחלפו למעלה משבע שנים מיום בו נולדה עילת התביעה (יום קבלת החזקה על החנות), ועד ליום הגשת התביעה. בהחלטתי מיום 18/06/03, נתקבלה טענת המשיבים הפורמליים, ועל כן הורתי על דחייתן של עילות התביעה החוזיות והנזיקיות, הנובעות מהפרת ההסכם בין החברה למשיב 1.

בית המשפט העליון החליט, בהסכמת הצדדים לקבל את הערעור והדיון בתובענה הוחזר לבית משפט זה , ביחס לכל העילות שבכתב התובענה.

ביום 5/07/04 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתבי התביעה בשל בקשתם לצרף את המבקשים כנתבעים 5-8, ועל מנת שיהיה ניתן להכריע בתביעתם בעילה של הרמת מסך ההתאגדות של החברה (בש"א 2352/04).

בהחלטתי מיום 11/10/04, דחיתי בקשתם זו לתיקון כתבי התביעה וזאת לאור החלטתי מיום 18/06/03 המורה על דחייתן של העילות הנזיקיות והחוזיות מחמת התיישנות.

בערעור שהגישו המשיבים לבית המשפט העליון קבע כב' השופט גרוניס כי, בהסתמך על החלטת בית המשפט העליון מיום 20/09/04, יכולים המשיבים לפנות אל בית המשפט על מנת שישנה את החלטתו ב- בש"א 2352/04 (רע"א 10751/04).

ואכן, ביום 27/01/05, הגישו המשיבים בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה ולצירוף המבקשים כנתבעים נוספים 8-5, בתיק העיקרי (בש"א 1164/05). בהחלטתי מיום 8/03/05, הוריתי על צירופם של המבקשים כנתבעים 5-8 בתיק העיקרי.

בעקבות החלטה זו הגישו המשיבים כתבי תביעה מתוקנים בהם טענו כי יש לחייב את המבקשים בנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהפרת החוזה, לאחר שבית המשפט יורה על הרמת מסך ההתאגדות של החברה.

ב.         טענות הצדדים :

טענות המבקשים :

(1)        המבקשים טוענים כי משתוקן כתב התביעה רואים את היום הקובע לצורך התיישנות במועד הגשת כתב התביעה המתוקן, ולכן יש לדחות על הסף את התביעה  כנגדם, מחמת התיישנות העילות. בענין הנדון בפנינו התיישנו עילות התביעה בחלוף 7 שנים ממועד קבלת החזקה בחנות. המשיב 1 קיבל חזקה בחנות ביום 29/10/95 מכאן שעלת התביעה בעניינו התיישנה ביום 29/10/02, ואילו המשיבה 2 קיבלה חזקה בחנות ביום 30/11/95, ועילת התביעה בנוגע אליה התיישנה כבר ביום 30/11/02.

(2)        לגישת המבקשים לא היה מקום להורות על תיקון כתב התביעה. הלכה היא כי מקום שמתן רשות לתקן שולל מהנתבע טענת הגנה בה יכול היה להתגונן מפני התביעה החדשה, הרי זו פגיעה עליה לא ניתן לפצותו ובית המשפט לא ייתן רשות לתקן.

משהורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה ועל צירוף המבקשים כבעלי דין, חלה הוראות תקנה 26 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי, משהוסף או הוחלף בעל דין רואים, לעניין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש, כאילו התחילו בעת הגשת כתב התביעה המתוקן. תכליתה של התקנה למנוע מבעלי דין להשיג יתרון דיוני שאילולא ההחלטה על תיקון כתב התביעה על ידי הוספת בעלי הדין, לא היה בידיו.

(3)        המבקשים מוסיפים וטוענים כי גם אם נמנה את הפסקת מירוץ ההתיישנות כבר עם הגשת הבקשה לצירוף בעלי הדין, קרי ביום 7/05/04. הרי, שעדיין המדובר בפרק זמן של כשנה וחצי מיום שהסתיימה תקופת ההתיישנות בעילות התביעה הנטענות כלפי המבקשים.