החלטה בתיק בשא 192749/04

1.         בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 14/11/2004.

2.         המבקש טוען, כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ממספר נימוקים מרכזיים:

א)         המשיב הוא אזרח זר, המתגורר בהולנד וקיים חשש כי במידה ויתקבל ערעורו של המבקש על פסק הדין, לא יוכל המבקש לקבל חזרה את הסכומים הנקובים בפסק הדין, שכן לא יוכל לתבוע את המשיב בישראל ו/או לא יוכל לפעול לגביית הכספים בישראל.

ב)         סיכויי הערעור.

המבקש מציין, כי קיים סיכוי טוב לערעור וגם מטעם זה יש לעכב ביצוע פסק הדין.

3.         ב"כ המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה וחוזר בתגובה על העקרון המנחה הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיה הגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

4.         ב"כ המשיב טען לגופו של ענין, כי המבקש לא הוכיח כי יש לו סיכויי הצלחה בערעור, וכן לא הוכיח כי גם אם יזכה בערעור, יהיה זה מן הנמנע או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו.

כלומר, לקבל את הכספים חזרה מהמשיב.

5.         מקובלים עלי טעוני ב"כ המשיב ולא מצאתי כל מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

הפסיקה בענין זה, היא רחבה מאוד, ודי אם אזכיר החלטה אשר ניתנה ביום 17/1/2005 על ידי בית המשפט העליון בע"א 11909/04 כלל חברה לביטוח נ' מרים חסין ואח' שם נאמר:

"כידוע, כלל הוא, כי פסק דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו; ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נ"ו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו:  ב"ש 978/84 שיכון  עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד ל"ח (4) 5)".

במקרה שבפנינו, לא הוכיח המבקש כי מצבו הכלכלי של המשיב הוא כזה אשר יוביל לכך שגם אם המבקש יזכה בערעור, הוא לא יוכל לקבל את כספו חזרה מהמשיב.

6.         באשר להיות התובע - המשיב אזרח הולנדי:

למשיב יש נכסים בישראל וכפי שציין ב"כ המשיב בסעיף 11 לתגובה, המשיב הוא בעלים של שישית מנכס בבעלות משותפת עם רעייתו של המבקש ועם שותפים נוספים.

וגם מחקירותיו הנגדיות בשלב ההוכחות עלה, כי יש לו נכסים בישראל והוא מגיע לישראל באופן קבוע, ואין מדובר באזרח הולנדי חסר כל זיקה לישראל אשר עם תום ההתדיינות בתיק, אין לו כל זיקה נוספת לישראל (ראה לענין זה, עמוד 3 שורות 8 - 12 לפרוטוקול מיום 11/1/2004).

מה עוד, שלא הוכח, כי קיימת בעיה באכיפת פסק הדין בהולנד, שלא כפי שהיה בענין רע"א 9268/99 מוחמד עמאירה נ' דניה סיבוס אחזקות (1965) בע"מ אשר צורף לבקשתו של המבקש.

7.         באשר לסיכויי הערעור:

לא מצאתי לנכון לעכב ביצוע פסק דין בשל סיכויי הערעור.

פסק הדין ניתן בעיקרו לגבי מחלוקת עובדתית שהיתה בין הצדדים.