החלטה בתיק בשא 1917/06

1.         המבקשת, ילידת שנת 1953, נפגעה ביום 28.1.02, בתאונת דרכים, כאשר רכב, אשר נסע מאחוריה, פגע ברכב בו נסעה.

המבקשת לא נחבלה חבלה ישירה, אלא חבלה מסוג "צליפת שוט".

ד"ר ברנפלד, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: " המומחה" או                " ד"ר ברנפלד"), סיכם את חוות דעתו כך:

" בבדיקתה במרפאתי בתאריך 30.1.03 לא נמצא כל ממצא קליני מלבד תלונותיה על רגישות והגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ובכתף שמאל.

אמצעי ההדמיה לא הצביעו על כל ממצא פתולוגי (מלבד שינויים ניווניים קלים ביותר התואמים את רוב האוכלוסיה בת גילה)"

המומחה מצא כי לא נותרה למבקשת כל נכות צמיתה בגין התאונה.

ב"כ המבקשת חקרה את המומחה על חוות דעתו, וכעת היא עותרת, בבקשה זו, לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחילופין - למינוי מומחה נוסף בתחום האורטופדי.

2.         טענות המשיבה כנגד המומחה הינן משני סוגים:

הסוג הראשון - טענות קשות כנגד אופן ביצוע בדיקת המומחה. בבקשה נטען שהמומחה ביצע בדיקה שטחית וחפוזה, ללא שימוש בעזרים כלשהם. לבקשה צורף תצהיר מטעם המבקשת, בו מצהירה המבקשת שהמומחה לא בדק אותה כראוי והתייחס אליה בזלזול, תוך שהוא מתייחס אליה, מלכתחילה, כמתחזה.

הסוג השני -  טענות כנגד מקצועיותו של המומחה, אי שליחת המבקשת לבדיקות נוספות, אי רישום ממצאי בדיקות ועוד.

2.         לא מצאתי כל עילה לפסילת חוות דעת המומחה או למינוי מומחה נוסף.

טרוניותיה ותלונותיה של המבקשת כנגד אופן ביצוע הבדיקה ע"י המומחה, הינן תלונות כבושות, אשר לא ניתן להתייחס אליהן ברצינות. אם אמנם נהג המומחה במבקשת, כטענתה, היה על המבקשת להתלונן על כך מיד לאחר הבדיקה ולא להמתין לקבלת חוו"ד המומחה.

התלונות מנוגדות לאשר נרשם, במפורש, בחוות דעת המומחה. בפרק הבדיקה מפרט המומחה בדיקות רבות אשר ביצע למבקשת, ובחקירתו שאלה ב"כ המבקשת את המומחה בפירוט ובאריכות שאלות רבות בנוגע לבדיקות אלה, אולם לא הציגה בפניו ולו בשאלה אחת טענה לפיה, כביכול, הוא כלל לא ביצע את הבדיקות. גם בכך יש כדי להצביע על המועד בו "נולדו" טענות המבקשת.

3.         לא מצאתי ממש בכל הטענות אשר הועלו לגופן של חוות הדעת ועדות המומחה. ד"ר ברנפלד השיב תשובות ברורות לכל השאלות אשר נשאל ואין מקום להתערב בחוות דעתו.

להתייחסות ספציפית, ראויה אך הטענה, לפיה טווחי התנועה אשר נמדדו ע"י המומחה ואשר נרשמו בטבלה בעמ' 5 לחוות דעתו, מצביעים על הגבלה בתנועות.

בענין זה צירפה ב"כ המבקשת לבקשה, פרוטוקול חקירה של ד"ר סודרי בתיק אחר, בו  העיד סודרי בנוגע לטווחי התנועות המקובלים, בהטייה למעלה ולמטה, וציין טווחים אשר אינם עולים, לטענת ב"כ המבקשת, בקנה אחד עם תשובותיו של ד"ר ברנפלד.

אין הדבר כך;

ראשית, ד"ר ברנפלד לא קבע שאין כלל הגבלה בטווחי התנועות של המבקשת, אלא כי יש הגבלה קלה בלבד, אשר אינה מגיעה כדי נכות.

שנית,  פרוטוקול חקירתו של פרופ' סודרי לא הוצג בפני המומחה ולא ניתנה לו הזדמנות להתייחס ספציפית לאשר נאמר ע"י פרופ' סודרי.