החלטה בתיק בשא 188496/04

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע 3 שיקים אשר הוגש על ידי המבקש כנגד המשיבה (שיק מס' 131 ע"ס 5,127 ש"ח מיום 11/5/04, שיק מס' 142 ע"ס 4,500 ש"ח מיום 9/6/04 ושיק מס' 143 ע"ס 4,458 ש"ח מיום 14/6/04), וכן במסגרת בקשת המבקש להעביר את הדיון בתיק לבית משפט השלום הנכבד בעכו.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשות הנ"ל ובו נטען כדלקמן:

1. המבקש הינו בעל עסק למוצרי חשמל ואביזרי תאורה בכרמיאל.
2. השיקים נשוא הבקשה נמסרו לידי המשיבה לצורך רכישת מיחמים, טרמוסים ופלטות שבת עבור העסק לצורך ממכר ללקוחות.
3. ההתקשרויות בין הצדדים נעשו בכרמיאל, המבקש מתגורר בכרמיאל, שם מקום אספקת הסחורה, מקום מסירת השיקים, מקום הגעה להסדר, מקום המצאות חלק מהסחורה, ועל כן לבית משפט השלום בעכו סמכות מקומית לדון בתובענה.
4. מדובר בכישלון תמורה חלקי מאחר ונתגלו בחלק מהמיחמים והטרמוסים בעיות וליקויים, כאשר חלקם תוקנו על ידי המבקש, חלקם הוחזרו לידי המשיבה וחלקם עדיין מצויים בעסק וממתינים לבואו של נהג מטעם המשיבה אשר יבוא לקחת את הסחורה הפגומה.
5. הצדדים הגיעו להסדר לפיו ינוכה סכום ההחזרים מהחוב הנ"ל בגין 3 השיקים בסך של 14,085 ש"ח.
6. מדובר בזיכוי מוסכם בערך של 5,246.80 ש"ח כפי שניתן לראות ב- 2 תעודות החזר אשר צורפו לתצהירו של המבקש.
7. המבקש מעריך נזק בשיעור של 10,000 ש"ח כתוצאה מאספקת סחורה פגומה, תיקונים, הפסד מכירות והפסד הכנסה מלקוחות דתיים.
8. מדובר בכישלון תמורה חלקי מאחר ועל פי חוק המכר ובהתאם לסיכום עם המשיבה, המבקש היה רשאי להחזיר סחורה פגומה, וכאשר המשיבה פעלה בחוסר תום לב בעת שהגישה את השיקים לביצוע.

ב"כ המבקש ביקש לדון תחילה בנושא הסמכות המקומית, אולם לנוכח פסיקה לפיה חל כרסום במעמד הסמכות המקומית (למשל פס''ד מפעל הפיס נ' אלי כהן הידוע) וכוונת ב"כ המשיבה לקיים חקירה מאוד קצרה לגופו של עניין, הוחלט כי המבקש ייחקר תחילה על תצהירו ולאחר מכן הצדדים יסכמו את טענותיהם בהתאם.

המבקש העיד במהלך החקירה כי אכן מסר למשיבה שיק ביטחון ע"ס 40,000 ש"ח, והשיקים נשוא הבקשה אכן חזרו תוך ציון "אכ"מ". המבקש נשאל מתי הסחורות נשוא השיקים סופקו, והוא השיב כי הצדדים עבדו באופן שוטף והוא אינו יודע להגיד מה שייך למי.

ב"כ המבקש סיכמה את טענותיה תוך שהיא חוזרת על האמור בבקשה ובתצהיר הנ"ל, וכן הדגישה לעניין הסמכות המקומית וכי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה. לגופו של עניין הפנה ב"כ המבקש בסיכומיה לתעודות ההחזר, וכן טענה כי מעבר לכך קיימת טענה בדבר נזקים בגובה 10,000 ש"ח.

ב"כ המשיבה סיכם את טענותיו, וטען כי לעניין הסמכות המקומית אין להתעלם מהבקשה עצמה, כאשר לגופו של עניין מדובר בתצהיר כללי וסתמי אשר אינו מעלה טענת הגנה. בנוסף לכך נטען כי מעבר לטענה בנוגע לסך של 5,246 ש"ח יש ליתן פסק דין חלקי בנוגע ליתרת סכום התביעה. עוד נטען כי שיק הביטחון מצביע על כך שהיקף הפעילות היה גבוה בהרבה ממה שפורט בתצהיר. בהתייחס לתעודות נטען כי מדובר בתעודות אשר הוצאו על ידי המבקש ללא חתימה מטעם המשיבה כאשר על התעודה הראשונה אין גם תאריך. בנוסף לכך נטען כי אין בתצהיר פירוט אודות כמה מוצרים פגומים בפועל. לעניין הסמכות המקומית נטען, בין השאר, כי לבית משפט זה סמכות מקומית גם מכוח סעיף 44 לחוק החוזים. 

דיון

טענת הקיזוז ו"כשלון תמורה חלקי" בסך של 10,000 ש"ח אכן לא פורטו ברמת הפירוט הנדרשת. המבקש מציין מספר רכיבים אשר אמורים להגיע לסך של 10,000 ש"ח אולם אין פירוט בנוגע לכל רכיב ורכיב.

תעודות "ההחזרה" בסך כולל של 5,246 ש"ח אכן תעודות אשר הוכנו על ידי המבקש או מי מטעמו "לכבוד" המשיבה וללא חתימות מטעם המשיבה. יחד עם זאת, מדובר בסכומים קצובים אשר מבוססים באמצעות מסמכים, הגם שהוכנו מטעם המבקש או עסקו.

סעיף 44 לחוק החוזים קובע כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע". המשיבה לא הגישה תצהיר לענין זה ובנוסף לכך המבקש אשר התייחס לסוגיית הסמכות המקומית בהרחבה בתצהירו לא נחקר כלל על כך.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקש למתן רשות להתגונן ככל שמדובר בתביעה אשר הוגשה מעבר לסך של 5,246 ש"ח, נותן למבקש רשות להתגונן עבור הסכום הנ"ל בסך של 5,246 ש"ח, וכן מורה בזאת על העברת המשך הדיון לבית משפט השלום הנכבד בעכו.

לאור התוצאה, אינני מוצא לנכון לחייב צד זה או אחר בהוצאות.