החלטה בתיק בשא 18793/04

            החלטה זו ניתנת במועד זה מאחר ולצערי, התיק הובא לעיוני רק לאחר הגשת בקשת המבקשים  למתן החלטה בבקשתם.

1.         בפני בקשה לביטול צו מניעה שניתן ביום 13.5.04.

            המשיבה 1 (להלן - "המשיבה") הינה נושה של עיזבון המנוחה פניה קנר ז"ל  (להלן: "המנוחה") בגין הלוואה אשר ניתנה למנוחה. המנוחה לא עמדה בתנאי החזר ההלוואה והמשיבה הגישה כנגדה תביעה כספית להחזר ההלוואה. כן הגישה המשיבה בקשה למתן צו כינוס והכרזתה של המנוחה פושטת רגל בשל מעשה פשיטת רגל אשר ביצעה המנוחה בכך שהעבירה את הזכויות בדירתה, ללא תמורה, לבתה קנר דורית, היא המשיבה 2, מעשה המהווה, לטענת המשיבה, הענקת מירמה (להלן: " הדירה").

2.         המשיבה 2 מכרה את הזכויות בדירה לידי המבקשים, ולפיכך ביקשה המשיבה צו מניעה כנגד ביצוע פעולות כשלהן בזכויות בדירה, וזאת כדי למנוע פעולה אשר תסכל את האפשרות לבטל את הענקת המירמה לה הם טוענים. צו מניעה ניתן במעמד צד אחד ביום 13.5.04.

3.         לאחר הגשת הבקשה למתן צו כינוס, התברר כי המנוחה נפטרה עוד ביום 12.3.04 ולפיכך ביקשה המשיבה להמשיך ולנהל את ההליכים כנגד עזבונה, תוך צירוף יורשיה על פי דין של המנוחה, היא המשיבה 2. 

4.         ביום 21.12.04 הגישו המבקשים בקשה לביטול צו המניעה, תוך שהם טוענים כי רכשו את הזכויות בדירה בתום לב ובדרך מקובלת  טרם מתן צו המניעה הזמני, ובהתבסס על הרישום בלשכת רישום המקרקעין. במועד זה שילמו המבקשים, לטענתם, את מרבית התמורה בגין הדירה, תוך שנותרה יתרה לתשלום בגובה 15,000$.

לעניין מאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי צו המניעה גורם להם נזק חמור מאחר ושילמו את מרבית התמורה בגין הדירה מבלי שקיבלו חזקה בה ומבלי שיוכלו לסיים את הליכי הרישום על שמם. המבקשים הציעו להפקיד את יתרת התמורה בגין הדירה בסך 10,000$, בקופת פשיטת הרגל כנגד ביטול צו המניעה, תוך שהם טוענים כי עומדת להם זכות לקזז סך 4,000$ המהווים פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם, וכי בידיהם פסק דין חלוט בו חויבה המשיבה 2 לשלם להם בגין הפרת ההסכם סך 19,667 ש"ח.

5.         המשיבה צירפה לבקשת צו הכינוס את כתב התביעה אשר הגישה כנגד המנוחה, המהווה בסיס לדרישת החוב מהמנוחה. בכתב התביעה מפרטת המשיבה את פרטי ההתקשרות עם המנוחה, את האשראי אשר העמידה לה והבטוחות לתשלומו לרבות ביטוח חיים למנוחה. בסעיף 27 לכתב התביעה מונה המשיבה את תנאי האשראי שניתנו למנוחה לרבות, במקרה של פטירת המנוחה, שאז תסולק ההלוואה על ידי חברת הביטוח, ללא כל חוב לעזבונה.

 בסעיף 46 לכתב התביעה נכתב במפורש: "... על אף הפרת ההסכם על ידי הנתבעת (המנוחה - י.ו.), התובעת (המשיבה 1 - י.ו.) בחרה להמשיך את הביטוח במקרה פטירה...", דהיינו, המנוחה המשיכה להיות מבוטחת בביטוח חיים, על אף שלא עמדה בתנאי החזר ההלוואה ולפיכך, יש להניח כי נוכח פטירת המנוחה, זכאית המשיבה לקבל מחברת הביטוח את יתרת ההלוואה אותה העמידה למנוחה.

6.         בשים לב לאמור בכתב התביעה ונוכח זכאות המשיבה לקבלת סכום החוב הנטען מהביטוח, הוריתי למשיבה ביום 27.9.05 להבהיר מדוע היא איננה זכאית להפרע מחברת הביטוח אשר ביטחה את המנוחה. החלטה זו נמסרה לב"כ המשיבה ביום 16.10.05, אף על פי כן, המשיבה  לא הגיבה להחלטה זו עד היום.

7.         צו המניעה הזמני שניתן נועד למנוע את העברת הזכויות בדירת המנוחה לידי צד רחוק, כך שניתן יהיה לפעול לביטול הענקת מירמה ולגבות את חובה של המנוחה כלפי המשיבה על ידי מימוש ומכירת הדירה.  בבסיס צו המניעה עומד חובה של המנוחה ובנעליה - העזבון,  כלפי המשיבה.

דא עקא, ספק אם בכלל קיים חוב של העזבון למשיבה ואם קיימת למשיבה עילה להמשכת הליכי פשיטת הרגל נגד עיזבון המנוחה. מכתב התביעה עולה כאמור כי המנוחה בוטחה בביטוח חיים אף לאחר שהפרה את תנאי ההסכם עם המשיבה, ולפיכך עם פטירת המנוחה, על המשיבה לפנות לחברת הביטוח ולגבות הימנה את יתרת החוב.

בנסיבות אלה, על פניו, עם פטירת המנוחה, לא נותר כל חוב לעזבון וספק אם כלל יש מקום להליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגד העזבון.

8.         מכל מקום, נוכח נסיבות אלה ובחינת מאזן הנוחות והנזק שיגרם לצדדים מהותרת צו המניעה על כנו, שוכנעתי כי הכף נוטה לטובת המבקשים, אשר רכשו את הזכויות בדירה בתום לב ובדרך מקובלת, ונמנע מהם לממש את העסקה.

9.         לאור כל האמור, אני מורה על ביטול צו המניעה, וזאת כנגד הפקדת סך 10,000 $ בקופת הכינוס, כפי שהציעו המבקשים.

10.        אני קובעת לדיון בבקשה למתן צו כינוס ליום 27.03.06 שעה 13:00.

יש להודיע המועד לכל הצדדים בתיק העקרי לרבות הכנ"ר.  

ניתנה היום א' בשבט, תשס"ו (30 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.