החלטה בתיק בשא 185762/04

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן.

בא כוח המשיבה הגיש תגובה לבקשה לביטול פסק דין.

המבקש נחקר על תצהירו, באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש טוען בתצהירו כי  לא קיבל את כתב התביעה  לידיו , וכי  החתימה על  אישור המסירה  של כתב התביעה  אינה חתימתו.

המבקש טוען כי החוב הנטען בכתב התביעה אינו חובו.

המבקש טוען בתצהירו כי מספר הטלפון נשוא התביעה  נסגר ו/או הוקפא, ומסיבה בלתי מובנת פתחה המשיבה את מספר הטלפון לשימוש ללא הסכמתו או ידיעתו , ונעשה שימוש בקו זה שלא על ידו או מי ממשפחתו, ועל כן אין לחייבו בחוב הנתבע.

המבקש טוען בתצהירו כי המשיבה הכירה בטענותיו ועל כן  הציע לו לסלק את החיוב בתשלום מופחתת של 1770 ש"ח, כולל מע"מ, המבקש צירף חשבונית מיום 29/9/03, בגובה סכום זה לאימות טענותיו, אולם המבקש סירב להצעתה שכן הינו טוען כי אינו חייב דבר.

כפי העולה מסיכומיו של בא כוח המבקש נטען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שכן נטען כי  כתב התביעה לא הומצא כדין למבקש.

אין בידי לקבל טענתו זו של המבקש.

פסק הדין  ניתן ביום 8/2/04 על סמך אישור מסירה בדואר רשום .  

 עיון באישור המסירה  מראה כי פקיד רשות הדואר מאשר בחתימתו דבר מסירת ההזמנה לדין    לידי המבקש (מר מכלוף משה)  ביום 20/10/03, בכתובת ברחוב הרצל 33 אשקלון.

יתר על כן,  מאישור המסירה עולה  כי מקבל המסירה חתם על גבי  אישור המסירה.

בא כוח המבקש טען בסיכומיו כי על המשיבה היתה החובה לזמן לחקירה את פקיד רשות הדואר אשר אישר את דבר המסירה, משלא עשה כן לא עמדה המשיבה בחובתה על פי דין להוכחת דבר ביצוע המסירה אשר מוכחשת על ידי  המבקש, הטוען כאמור כי החתימה של מקבל דבר הדואר אינה חתימתו.

הוראת תקנה 475 א (א ) (2 ) תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 , מתירה  לבעל דין מיוצג על ידי עורך דין להמציא כתב  בי הדין  באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה.

על פי הוראת סעיף 57 ג  לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א - 1971  נקבעה חזקה משפטית אשר ניתנת לסתירה לפיה, מקום שחיקוק מתיר להמציא מסמך על ידי הדואר, רואים את ההמצאה אם אין הוראה אחרת משתמעת, כמבוצעת כדין,  "אם דוור מכתב המכיל את המסמך והנמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר ... .

במקרה זה, כאמור על פי אישור המסירה כתב התביעה נשלח אל המבקש לכתובתו ברחוב הרצל 33, אשקלון.

המבקש אישר בחקירתו כי כתובת זהו הינה כתובתו, ואף ציין כתובת זו ככתובתו בגוף הבקשה לביטול פסק הדין.

לפיכך, על  המבקש מוטל נטל הבאת הראיה לסתירת החזקה  המשפטית הקבועה בסעיף 57 ג לפקודת הראיות, אולם המבקש לא עמד בנטל זה, לא ביקש זימונו של פקיד רשות הדואר  לצורך חקירתו לדיון, ואף  ולא הביא כל ראיה כי לא התקבל אצלו כתב התביעה.

 המבקש  הודה בחקירתו הנגדית  כי לא פנה  לסניף הדואר על מנת לברר זהות החתום החותם על אישור המסירה,  עובדה אשר אף היא  עומדת לו לרועץ.