החלטה בתיק בשא 184657/04

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו התנגדות לביצוע 3 שטרי חוב שנחתמו ע"י המבקש לפקודת המשיבה ע"ס של 9,000 ש"ח, 48,000 ש"ח, 20,000 ש"ח, שזמן פירעונם 2/1/04, סך הכל קרן החוב 77,000 ש"ח.

2.         בתמצית המבקש טוען כי השטרות נמסרו להבטחת הלוואה כספית שקיבל מן המשיבה בסך 77,000 ש"ח. המבקש טוען כי פרע את החוב, אם כי לא בכסף ממש אלא בקיזוזים שונים שהם 20,000 ש"ח בגין העברת חלק חוב זה למר רזיאל שהוא ידיד של המבקשת ושמכר לה נכס מקרקעין, שהמשיבה מחזיקה שטר נוסף (ע"ס 11,717.5 ש"ח) שסכומו כלול בחוב (77,000 ש"ח), ולא הוחזר לו. שהועברו למשיבה ני"ע ממשלתיים שסכומם לפדיון בסוף 2003 18,100 ש"ח, וכן שהמשיבה גנבה מפתח ביתו, לקחה חפצי ערך בסכום כולל של 18,300 ש"ח, וכן גרמה לנזקים של 4,600 ש"ח. כן נטען שחלק מן החוב הכולל, 9,000 ש"ח, הנו חוב לאחרים ולא למשיבה ואותם אחרים לא נתנו אישור כי העבירו הזכות לחוב למשיבה והשאירו מסמכי החבות בידם. לסיכום נטען שמדובר בשטרי ביטחון שיש צורך לערוך בדיקה והתחשבנות בגינם.

3.         המשיבה טוענת בסיכומיה שקיים חוב אחר בגין שיקים חוזרים בסך 100,000 ש"ח שנדון בתיק אחר, וכי בשני התיקים המבקש מנסה לטעון לקיזוז בגין אותן טענות, שהאגרות חוב אינן למוכז אלא ע"ש ואינן שוות למשיבה דבר, שלא הובא תצהיר של מר רזיאל בעניין המחאת חלק חוב אליו, ומכל מקום זה לא בוצע בפועל אלא " ניתנה הוראה " לגביו, מוכחשת טענת הפריצה ונטילת פרטים מדירת המבקש ו/או גרימת נזקים, כן נטען שטענת הקיזוז נעדרת פירוט עובדתי ובניגוד לדין, שלהתנגדות צורפו מסמכים המחזקים טענת המשיבה לגבי הלוואה בסך 77,000 ש"ח, לסיכום נטען שמדובר בהגנת בדים.

ב)         דיון

4.         בדיון המבקש נחקר בחקירה נגדית על תצהירו, ומסתבר כי קיים מסמך אחר המאשר חוב של 100,000 ש"ח למשיבה, סומן בדיון ת/1, ולדברי המבקש קשור לתיק האחר (שיקים) שבין הצדדים, עמ' 1 לפרוטוקול - 2 שורות אחרונות, וכן עמ' 2 - שורות ראשונות.

            כן נחקר המבקש בעניין המחאת החוב למר רזיאל, החלפת השטרות והפריצה הנטענת, בסיכומיו הציג המבקש את השטר המקורי ע"ס 68,000 ש"ח, וחזר על עמדתו שזכאי לטעון לפירעון ו/או להגיש תביעה בגין טענותיו.

5.         מן החומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה, שכן אין בפני טענת פירעון מספקת שיכולה להוות הגנה לכאורית כנגד הבקשה לביצוע שטרות, וכנדרש בשלב דיוני זה.

            מן הדיון ברור שהמבקש מודה בחוב של 77,000 ש"ח למשיבה (סכום השטרות כאן) ובגין הלוואה שקיבל ולא החזיר. חלק מן החוב לטענתו אינו למשיבה אלא לאחרים (והיא סיפחה אותו לעצמה), אם המבקש יפרע את החוב למשיבה ואותם אחרים יתבעו ממנו את אותו סכום, יוכל לטעון כלפיהם לפירעון, אותם דברים אמורים ביחס להמחאת הזכות למר רזיאל - אם המבקש יפרע סכום זה למבקשת ומר רזיאל ינקוט נגדו בהליכים בשל סכום זה, רשאי לטעון לפירעון נגדו, ואותם דברים אמורים לגבי שטר נוסף שנטען שמוחזק ע"י המשיבה, ואולם בכל מקרה אין בטענות אלו לבסס טענת פירעון עכשווית כלפי המשיבה. המשיבה זכאית לפירעון הלוואה כספית שמסרה בכסף ממש ולא בהתחייבויות שונות שאינן כסף, מאידך נכון שאין לגבות אותו חוב פעמיים ואם מלוא החוב ייפרע ע"י המבקש בכסף, ויתבע בין ע"י המשיבה, ובין ע"י צדדי ג', בגין אותו חוב, יהיה זכאי אז לטעון לפירעון, והעניין יתברר עפ"י ס' 19 לחוק ההוצל"פ, בתיק הוצל"פ זה או בתיקים אחרים.

6.         גם בשאר טענות המבקש לפירעון לא ראיתי ממש.

            לא שוכנעתי שניירות ערך שנמסרו למשיבה, ככל שנמסרו, מהווים כעת פירעון בפועל, ויש להפחיתם מסכום החוב, היה ותהיה אסמכתא בעתיד בידי המבקש לפירעון סך 18,100 ש"ח ע"י המשיבה, או מי מטעמה בגין אותם ניירות, ו/או שאותם ניירות שהועברו למשיבה הנם שווי ערך לכסף ממש, יוכל לעלות הטענה במסגרת טענת פירעון בתיק ההוצל"פ.

            לגבי פרטים שנגנבו, ו/או נזק נטען לרכוש, אין מדובר בפרשת הלוואה/ השטרות, אלא בעניין אחר פריצה/ גניבה נטענים, הסכומים - והטענה מוכחשת, הסכומים שציין המבקש אינם קצובים ודורשים בירור שומה והערכה, אין לברר עניין זה במסגרת התנגדות לביצוע השטרות ובגין הלוואה שניתנה ולא הוחזרה, ומבלי לפגוע בזכות המבקש לתבוע נזקיו בעניין בהליך משפטי מתאים אחר.

ג)         סוף דבר

7.         מכל האמור הגעתי למסקנה שחוב ההלוואה נשוא  השטרות לא נפרע בפועל נכון למועד ההתנגדות, ולפיכך דין ההתנגדות להדחות, וזאת מבלי לפגוע בזכות המבקש לטעון בעתיד בתיק ההוצל"פ לפירעון וכפי שנקבע לעיל, ו/או לתבוע נזקי גניבה/ רכוש בהליך אחר מתאים.

            מכל מקום, הגנה ראויה כעת אין כנגד בקשת הביצוע ונכון למועד הגשת ההתנגדות, ולעניין טענות פירעון, הקודמות למועד זה, ושבסמכות בימ"ש לדון בהן, ולהבדיל מטענות פירעון במהלך קיום תיק הוצל"פ, והנדונות עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצל"פ.

נוכח האמור ההתנגדות שבפני נדחית, הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם והמבקש ישלם למשיבה הוצאות הדיון בעניין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ט"ז ב אדר ב, תשס"ה (27 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: