החלטה בתיק בשא 18422/06

1. כנגד החייב הוצאה התראת פשיטת רגל בגין פס"ד אשר ניתן כנגדו יחד עם שני נתבעים נוספים על ידי בימ"ש שלום בפ"ת.

פסה"ד חייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סכום של 720,000 ש"ח.

פסה"ד ניתן על פי הסכמת הצדדים לפי סעיף 79א לחוק בתי  המשפט תשמ"ד - 1984 ללא נימוקים.

בבקשה נאמר כי תלוי ועומד ערעור על פסה"ד והוגשו מספר בקשות לעיכוב ביצוע פסה"ד הן לערכאה הראשונה והן לערכאת הערעור. בקשות אלה נדחו.

המבקש ער לעובדה כי הגשת ערעור אינה מונעת הגשת התראת פשיטת רגל. אולם, במקרה הנוכחי הצליח הנושה לגבות תוך זמן קצר 100,000 ש"ח וגבה גם כספים נוספים במסגרת הליכי הוצל"פ.

עוד נאמר כי החייב מנהל מו"מ לפשרה עם הנושה וביום שנקבעה פגישה הוגשה הבקשה למשלוח התראת פשיטת רגל.

מכאן, עולה, לטענת החייב, כי הנושה מנסה להלך אימים על החייב בחוסר תום לב והנושה מלא נקמנות ושנאה לחייב.

הנושה עושה חיל בהליכי ההוצל"פ ולא ניסה למצותם. ישנם נכסים מעוקלים ולא מוצו ההליכים כנגד החברה אשר גם כנגדה ניתן פסה"ד.

2. בתגובת המשיב נאמר כי ההתנגדות הוגשה באיחור.

בקשותיו של החייב לעיכוב הליכי הביצוע של פסה"ד אשר ניתן בהסכמה לפי סעיף 79א נדחו, ונפתחו בגינו הליכי הוצל"פ בדצמ' 2005.

המשיב פעל בכל ערוץ אפשרי וגם במסגרת ההוצל"פ.

למרות הכל לא שילם המשיב סכום כלשהו במסגרת תיק ההוצל"פ.

עצם קיומם של הליכי ההוצל"פ אינו מונע מזכותו של הנושה לנקוט במקביל בהליכי פשיטת רגל.

החייב איננו משלם את חובו למרות שנערכה פגישת פשרה.

בניגוד לאמור בבקשת החייב, הליכי הגבייה מתנהלים כנגד כל החייבים בתיק וגם כנגד החברה אשר ניתן כנגדה פסה"ד.

3. במסגרת הדיון אשר נקבע במעמד הצדדים, ויתר ב"כ המשיב על חקירת החייב.

ב"כ החייב טען כי הליך פשיטת הרגל במקרה הנוכחי הוא הליך סרק, מכיון שהחייבת העיקרית היא חברה שיש לה נכסים שאמורים לכסות את החוב.

עוד נאמר כי המשיב לא מיצה הליכים כנגד החברה ואף לא פתח בהליכי הוצל"פ נגדה ולא טרח לחקור חקירת יכולת את החייב.

כל הנכסים של החייבים עוקלו וניתן להסדיר את החוב.