חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 179894/05

: | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
179894-05
27.12.2005
בפני :
יחזקאל הראל

- נגד -
:
1. רון חן חנימוב
2. מזל איריס חנימוב חסון

עו"ד דורון טאובמן 		:
1. גבריאל הרמוס
2. בן ישי הרמוס
3. שמעון הרמוס
4. אהובה הרמוס
5. יהודה הרמוסס
6. בן ציון הרמוס
7. מונטיפיורי הרמוס
8. מירה הרמוס

עו"ד איתמר טורס ואח'
החלטה

מהות הבקשה

מונחת בפני בקשה להורות על סילוק התובענה על הסף כנגד נתבע 6 (להלן: " המבקש "), ולחילופין, להורות על הפרדת הדיון.

עסקינן בתובענה שהגישו התובעים (להלן: " המשיבים ") ביום 24.5.04 כנגד הנתבעים 1 - 4 לשיפוי המשיבים בגין נזקים שנגרמו לדירתם עקב שריפה שפרצה במקום.

כתב התביעה תוקן בהסכמה ביום 21.12.04 באופן שנוספו נתבעים 5-8 , שהינם יורשי הזכויות במקרקעין בדירת הנתבעים, ואשר ממנה, כך נטען, יצאה האש והתפשטה לדירת המשיבים.

טענות המבקש

לטענת המבקש, לא התקיימו כל זיקה ו/או קשר ו/או יריבות בין המשיבים למבקש מעבר לטענה כי המבקש זכאי לכאורה לרשת חלק קטן מהדירה.

בכתב התביעה לא נמצאו עובדות המצביעות על אחריות ו/או רשלנות המבקש לנזק הנטען ע"י המשיבים. לפיכך, טוען המבקש, כתב התביעה אינו מגלה עילה כלשהיא כנגדו ומן הדין להורות על סילוק התובענה כנגדו על הסף.

עוד טוען המבקש, לאי תחולתו של סעיף 39 לפקודת הנזיקין בעניינו.

ס' 39 הדן בחובת הראיה ברשלנות לגבי אש קובע כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם ע"י אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבעיר האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה".

פקודת הנזיקין מגדירה מיהו "תופס" - "אדם התופס מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוס אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור - בעל המקרקעין".

המבקש טוען כי איננו "תופש" במקרקעין שכן המקרקעין היו תפושים ע"י אחרים, וכי לא הייתה לו שליטה או פיקוח על פעילותם בדירה.

עוד נטען ע"י המבקש, כי המשיבים לא הציגו ראיות קבילות כי האש פרצה מדירת הנתבעים לדירת המשיבים.

לפיכך, לא יתקיימו עובדות נתקיימו העובדות המקימות את ס' 39 ביחס למבקש ולא נטענו עובדות המעידות על רשלנות מצידו של המבקש, ועל כן יש לסלק את התובענה כנגדו על הסף.

לחילופין, מבקש המבקש להורות על הפרדת הדיון בתובענה באופן שביהמ"ש ידון קודם בשאלת האחריות ורק לאחר מכן ובכפוף לה תידון שאלת הנזק.

הפרת הדיון תביא לייעול הדיון, לחסכון בזמן ובהוצאות לצדדים וב"כ וביהמ"ש.

טענות המשיבים

מנגד, טוענים המשיבים כי דינה של הבקשה להדחות על הסף.

הבקשה מעלה מחלוקות עובדתיות רבות שיש לבררן במהלך בירור התובענה גופא.

כן קיימת כלפי המבקש חובת זהירות מושגית וקונקרטית בהיותו בעל המקרקעין ממנה התפשטה האש לדירת המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>