החלטה בתיק בשא 177401/05

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 7/12/05 במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר אשר הוגש על ידי  המבקש כנגד המשיב, וזאת בגין צ'ק מספר 1686 על סך 50,000 ש"ח מיום 25/03/04.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות ובו טען כדלקמן:

1.                   את הצ'ק נשוא התיק מסר המבקש בזמנו לשותפו, מר שיף יהודה.

2.                   הצ'ק נמסר למר שיף כחלק מביצוע של תשלום עתידי בגין עסקה אותה היו אמורים לבצע, אולם מסיבות שונות - נדחה ביצוע העסקה עד להקפאתה, כאשר למעשה בוטלה לחלוטין.

3.                   המבקש אמור היה לקבל את הצ'ק מידי מר שיף, אולם נמסר לו על ידי מר שיף כי הצ'ק נמסר לניכיון לידי המשיב. מר שיף סיפר למבקש כי הוא לא קיבל את הצ'ק בחזרה מהמשיב מאחר והצ'ק לא היה בידי המשיב באותה עת וכי אין למבקש מה לדאוג.

4.                   המבקש סמך על שותפו לעסקים והוא בטח בהבטחותיו.

5.                   מהאמור בתצהירו של מר יהודה שיף עולה כי מר שיף פרע את מלוא סכום הצ'ק לידי המשיב והיה אמור לקבל את הצ'ק בחזרה. למשך תקופה ארוכה של למעלה משנה וחצי לא הוטרד המבקש בגין הצ'ק עד להפקדת הצ'ק ביום 27/04/05.

6.                   הצ'ק הוחזר על ידי הבנק בצירוף הערה "עבר זמנו", כעולה מהאישור מיום 1/5/05.

7.                   ביום 1/9/05 קיבל המבקש מסמכי הוצל"פ, לרבות טופס האזהרה וצילום הצ'ק.

8.                   על פי ייעוץ משפטי שקיבל המבקש, הצ'ק לא הוצג לפירעון כראוי ולכן המושך והמסב מופטרים, וזאת על פי סעיף 44 א' לפקודת השטרות (תיקון תשל"ג).

מר יהודה שיף הגיש תצהיר דומה לתצהירו של המבקש ובו הצהיר, בין השאר, כי הוא אכן קיבל את הצ'ק מידי המבקש. הצ'ק נמסר לידי המשיב לניכיון והוסכם כי הצ'ק ייפרע במזומן בתאריך פירעונו, ה- 25/3/04. עוד צוין בתצהירו של מר יהודה שיף כי סמוך ליום הפירעון של הצ'ק נפרע הצ'ק במזומנים אשר נמסרו לידי המשיב כאשר ישבו בכניסה למסעדה בשעות הערב בנמל תל אביב הישן.

כמו כן צוין בתצהירו של מר שיף כי מאחר שהיו עסקים דומים בעבר, מר שיף סמך על דברי המשיב לפיהם הבטיח המשיב להחזיר לידיו את הצ'ק תוך יום - יומיים.

ב"כ המשיבה ויתר על חקירתו הנגדית של מר יהודה שיף.

המבקש נחקר על תצהירו במסגרת חקירה נגדית ובמהלכה העיד, בין השאר, כי הוא לא ראה במו עיניו שמר יהודה שיף שילם כספים כלשהם למשיב בפועל. עוד עלה מהחקירה כי בעת שהמבקש הצהיר אודות מקרים אחרים בתצהירו, הוסיף כי סביר לציין כי אותם מקרים הינם מקרים של ניכיונות צ'קים. המבקש הבהיר בצורה מפורשת במהלך החקירה כי בעת שחתם על הצ'ק אכן ידע כי מר שיף מוסר את הצ'ק לניכיון.

כמו כן עלה מן החקירה כי הצ'ק נמסר לניכיון מתוך אילוץ לצורך הזרמת כספים לעסק משותף בין המבקש ובין מר יהודה שיף, עסק של ויאגרה, אשר לא צלח.

ב"כ המבקש סיכם את טענותיו וטען, בין השאר, כי בהיעדר חקירת מר יהודה שיף על תצהירו יש לקבל את כל האמור בתצהירו הנ"ל ללא עוררין. ב"כ המבקש הדגיש כי לאור זאת, יש לקבל בנוסף את טענת הפירעון של הצ'ק. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי במקרה שבפנינו די בטענות הגנה דחוקות לצורך מתן רשות להתגונן. עוד נטען כי לנוכח סעיף 44 לפקודת השטרות יש לפטור את המושך והמסב של השטר במקרה דנן.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי במקרה דנן מדובר בהגנת בדים וכי המבקש אישר במהלך החקירה הנגדית כי הצ'ק אכן נמסר לניכיון. עוד נטען כי לא הוצג כל מסמך על מנת להוכיח כי אכן שולמו כספים לצורך פירעון הצ'ק. נטען בנוסף כי היות שמדובר בצ'ק אשר נמסר לניכיון לטובת השותפות, לא הייתה כל מניעה להציג אסמכתאות מהשותפות להוכחת פירעון הצ'ק בפועל. ב"כ המשיב הוסיף וטען בסיכומיו כי היה על המבקש להתכבד ולפרט פרטים נוספים על מנת לבסס את טענת פירעון הצ'ק ועל כך שאינו חייב דבר. לבסוף נטען על ידי ב"כ המשיב בסיכומיו כי יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות ולחילופין, לחייב את המבקש להפקיד את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ כתנאי למתן רשות להתגונן.

דיון

המבקש ומר יהודה שיף לא פירטו את טענת פירעון הצ'ק בתצהיריהם כנדרש. לא די לציין כי "בוצע תשלום במזומן" בסמוך למועד פירעון הצ'ק. היה על מר יהודה שיף או על המבקש לציין מאיזה מקור שולמו הכספים לצורך קבלת הצ'ק בחזרה. לא ברור מדוע מר שיף חוזר למשיב ומשלם לו מזומן תמורת הצ'ק לאחר שהצ'ק נמסר לניכיון. אין פירוט מספיק בתצהירו של המבקש או בתצהירו של מר יהודה שיף בנוגע להסכמות בינם ובין המשיב בקשר להחזרת הצ'ק כנגד ביצוע תשלום במזומן. המבקש לא פירט בתצהירו פרטים כלשהם בנוגע לעסקת היסוד, אלא נטען כי מדובר בצ'ק אשר נמסר "כחלק מביצוע של תשלום עתידי בגין עסקה". המבקש לא טרח לציין בתצהירו כי הוא נתן הרשאה למר שיף למסור את הצ'ק לידי המשיב לניכיון. למעשה, אין בפני ביהמ"ש טענה מפורטת אשר מבססת, ולו לכאורה, ביצוע תשלום במזומן וטענת פרעתי אשר, כידוע ועל פי הפסיקה, דורשת פירוט רב ביותר.

נשארים אנו עם טענות המבקש לפיהן הצ'ק הוחזר על ידי הבנק בצירוף הערה "עבר זמנו", וכן בהתייחס לטענה כי הצ'ק לא הוצג לפירעון כראוי ולכן המושך והמסב מופטרים על פי סעיף 44 א' לפקודת השטרות. סעיף 44 א' קובע כי: