החלטה בתיק בשא 176977/06

בפניי התנגדות לבקשת ביצוע של שלושה שיקים שתאריכי פירעונם 20/2/06, 20/3/06 ו-20/4/06 בסך כולל של 537,990 ש"ח (להלן - הבקשה).

טענות המבקש

השיקים נשוא הבקשה נמסרו למשיבה על ידי סלטי שמיר תעשיות מזון בע"מ (להלן - סלטי שמיר) במהלך עסקה לרכישת שומשום על ידי סלטי שמיר מהמשיבה. המבקש ערב כלפי המשיבה באמצעות חתימתו המופיעה על גב השיקים.

השיקים נשוא העסקה נמסרו למשיבה לקראת סוף 2005 כאשר היו מיועדים לפירעון עתידי בשנת 2006 לפי תאריכי הפירעון המופיעים עליהם. המטרה של סלטי שמיר הייתה להבטיח את מחיר הצריכה השוטפת של סלטי שמיר לשנת 2006 בדרך של הבטחת ושמירת מחירו של השומשום. השיקים נמסרו למשיבה לטובת עסקה זו בלבד.

מובן, כי בעת מסירת השיקים, חודשים טרם מועד פירעונם הצפוי, לא נמסרה לסלטי שמיר תמורה כלשהי שהרי לא יעלה על הדעת כי המשיבה הייתה מסכימה לתנאי אשראי לפיהם התשלום יתקבל רק לאחר כמה חודשים ממועד קבלת הסחורה. בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה סלטי שמיר, ניתן נגדה ביום 5/1/06 צו להקפאת הליכים והיא נכנסה להליכי פירוק. לפיכך, העסקה בגינה נמסרו השיקים למשיבה מעולם לא הושלמה כלומר, עסקינן בכישלון תמורה.

המבקש התייחס להליכים נוספים שהתנהלו נגדו במסגרת ת.א  11461/06 ולטענתו, נוכח טענת ההגנה בהליכים שם לפיה ערב למשיבה עד לחודש 5/05, הוא לא התייחס שם לטענת כישלון התמורה המפורטת בהתנגדות זו.

לטענת המבקש, הכרעת המפרקים שהכירו בתביעת החוב של המשיבה במסגרת הליכי הפירוק של סלטי שמיר אינה מהווה מעשה בית דין נגדו מאחר והוא ערב לחובות ולא היה צד להליך בפני המפרקים.

דיון

המבקש נחקר על תצהירו ביום 4/3/07. במסגרת עדותו התברר כי חברת סלטי שמיר מסרה 12 שיקים למשיבה בסכומים זהים בסוף שנת 2005 עליהם נמנים שלושת השיקים נשוא הבקשה. המבקש הודה, כי היה בעל מניות ומנהל בסלטי שמיר וכי יתרת החוב של סלטי שמיר כלפי המשיבה הייתה בסך של יותר מ-2,000,000 ש"ח במועד שחתם על 12 השיקים בחודש 11/05.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש מקום למתן רשות להתגונן למבקש כפוף להפקדת חלק מסכום התביעה.

גרסתו העובדתית של המבקש בדבר כך שהשיקים נמסרו למשיבה בגין עסקה עתידית של אספקת שומשום, לא נסתרה. מצד שני, צודקת המשיבה כי טענתו של המבקש היא טענה סתמית וכללית שחסרים בה פרטים רבים. אכן, המבקש לא פירט בתצהירו את מועד ההזמנה המדויק של הסחורה, הגורמים מטעם הצדדים שסיכמו את הפרטים, כמויות ומועדי אספקת הסחורה.

הלכה פסוקה היא, כי בשלב מקדמי זה די בהגנה בדוחק לצורך מתן רשות להתגונן. עם זאת, ההלכה הפסוקה מחייבת נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, להיכנס לפרטי העניין עליו מבוססת הגנתו ואין הוא רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות.

המשיבה צירפה לסיכומיה את החלטתו של כב' השופט תמיר שדחה מהטעמים המפורטים בהחלטתו את ההתנגדות של מר עצמון לבקשת הביצוע של השיקים נשוא הבקשה בפניי. עם זאת, איני מקבל את טענת המשיבה כי על בית המשפט לדחות את ההתנגדות וזאת על מנת להימנע מקביעות סותרות. ככל שהייתה מעוניינת המשיבה בכך, הייתה רשאית להגיש בקשה לאיחוד הדיון בתיקים.

איני סבור שיש לקבל בשלב מקדמי זה את טענת המשיבה כי השיקים נשוא הבקשה נמשכו כפירעון של חוב קיים. אפילו היה לסלטי שמיר חוב כלפי המשיבה נכון למועד מתן השיקים, אין להסיק מכך מסקנה חד משמעית כי השיקים ניתנו לפירעון החוב. המשיבה לא הציגה בפני בית המשפט כל הסכם כתוב ובעניין זה קיימת מחלוקת עובדתית שיש לבררה במסגרת הוכחות. לא ברור גם, מדוע יחתום המבקש ערבות לשיקים שנמסרו למשיבה סמוך לפני מועד הפסקת פעילותה של סלטי שמיר.

איני מקבל את טענת המשיבה בדבר כך שהכרעת המפרק מהווה מעשה בית דין נגד המבקש. המבקש לא היה צד להליך בפני המפרק. איני סבור שפסק הדין בע"א 255/89 פרדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5) 641, בעמ' 655 תומך בטענת המשיבה, כי המבקש מושתק מלטעון נגד הכרעת המפרק. 

נוכח כל האמור לעיל, ובהתחשב בכך שגרסתו של המבקש אינה מפורטת דיה כנדרש על פי ההלכה הפסוקה, ניתנת למבקש רשות להתגונן כפוף להפקדת סך של 100,000 ש"ח בקופת בית משפט ומשלוח הודעה לבית המשפט ולמשיבה על ביצוע ההפקדה עד ליום 15/7/07. סכום ההפקדה נקבע על סכום נמוך מסכום התביעה כדי לתת למבקש את יומו בבית המשפט. היה והמבקש יבצע את ההפקדה כאמור לעיל וישלח הודעה עד למועד הנ"ל, תינתן לו רשות להתגונן. היה ולא יפעל כאמור לעיל, תידחה ההתנגדות.

הוצאות בקשה זו בסך של 5000 ש"ח ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ז (18 ביוני 2007) בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.