החלטה בתיק בשא 17649/04

1.         לפניי בקשה למחיקתה על הסף של המרצת הפתיחה בתיק ה"פ 235/04 (להלן: " התיק העיקרי").

2.         תמצית העובדות הצריכות לעניין:

המבקש בתיק העיקרי (להלן " שלוסברג"), היה עובד אצל המשיבה 1 (להלן " אלישע") והוא הזוכה בפסק דין מיום 11/2/02 בתיק עב' (חי') 5011/98 כנגד אלישע. על פי פסק הדין חויבה אלישע לשלם לשלוסברג 70,115 ש"ח (נומינלי) בגין תקופת עבודתו אצלה.

ביום 29.9.02 ניתן צו פירוק כנגד אלישע במסגרת תיק פש"ר (חי') 564/01, וכונס הנכסים הרשמי מונה כמפרקה הזמני. בקשת פירוק הוגשה על-ידי ארבעה עובדים של אלישע בגין אי תשלום סכומים שהגיעו להם עקב או בקשר עם עבודתם אצלה.

בהמרצת הפתיחה נשוא בקשה זו, עתר שלוסברג להרמת מסך בין אלישע לבין המשיבה 2 (להלן " משר"ל") ו/או בינה לבין המשיבים 5-3 (להלן: " ה"ה מורג"), זאת על מנת שיוכל להיפרע מהם את הסכומים בהם זכה ב-בפסק הדין בתיק עב' 5011/98.

3.         בבקשה לפניי טוענת משר"ל כי דין התובענה להימחק על הסף, בשל מספר טעמים חלופיים: אלישע היא חברה בפירוק לפיכך לא ניתן לפתוח בהליכים נגדה; בירור התובענה מחייב בחינת חומר ראייתי רב ולפיכך אין היא מתאימה להליך של המרצת פתיחה; להמרצת הפתיחה לא צורף תצהיר כנדרש לפי התקנות; בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

            אפתח בשאלה אם ניתן היה לתבוע את אלישע בתיק זה.

4.         תוקפם של ההליכים נגד אלישע:

סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], קובע:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע."

             עולה מהסעיף המצוטט, כי משניתן צו פירוק כנגד חברה, לא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים נגדה, אלא באישורו של בית המשפט. בית המשפט המוסמך לאשר פתיחתם או המשכתם של הליכים כנגד החברה שבפירוק, הוא בית המשפט העוסק בפירוק החברה (וראו צ' כהן בספרה פירוק חברות (תש"ס) עמ' 368), הסבר לייחוד הסמכות לבימ"ש זה ניתן על ידי כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין המ' (חיפה) 4498/89 רוזנצוויג נ' רטפון השקעות (תשמ"א) בע"מ ואח', פ"מ תשנ"א (3), 503, 505 [מאוזכר ב-בש"א (י-ם) 1695/05 טלמור נ' יונה יהודה, בניה, פיתוח והשקעות בע"מ בפירוק (טרם פורסם)]:

"הטעמים הענייניים לעמדתי נעוצים בתפקידו של ביהמ"ש שלפירוק, המכיר את מצב נכסי החברה, מטפל בהם, אמור לפרקה ולחסל את ענייניה ויודע טוב מכל פורום אחר אם רצוי להמשיך בבימ"ש כלשהו בהליך נגד החברה בפירוק. סעיף 267 נועד להגן על כל הנושים, וביהמ"ש שלפירוק, המממש את הרכוש, פורע התחייבויות החברה לנושים, מחלק את היתרה לבעלי המניות בהתאם לזכויותיהם, הוא זה המסוגל והמוסמך לטפל בבקשת רשות להתחיל או להמשיך בהליכים נגד החברה מחוץ למסגרת הפירוק".

לעניין זה וראו גם בספרו של י'  כהן, בספרו דיני חברות
(1994) בעמ' 265-263.

5.         בתגובתו לבקשה, טוען שלוסברג לעניין זה, כי הוא מודע לכך שאלישע מצויה בהליכי פירוק, אולם לדידו מהותה של המרצת הפתיחה היא בקבלת סעד נגד משר"ל וה"ה מורג, ואלישע אינה אלא משיבה פורמלית בהליך זה.

6.         סעיף 267 הנ"ל אוסר על פתיחת הליך משפטי נגד חברה בפירוק ללא רשות, יהא טיב ההליך אשר יהא, ויהא מעמדה של החברה בו אשר יהא (אם אמנם משיבה פורמלית היא, אם לאו). מעמדה של החברה בהליך עשוי להוות שיקול במסגרת שיקולי בית המשפט שלפירוק, אם לאשר את ניהול ההליך [ר' עמ' 271 בספרו של י' כהן, לעיל], אולם אין בכוחו לייתר את הצורך לפנות לבית משפט זה בבקשת אישור.

בנסיבות אלה, סבורה אני כי הדרך הנכונה אינה במחיקתה של התובענה בתיק העיקרי, אלא לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט, שבו מתנהל תיק הפירוק, לבקש היתר של בית המשפט של הפירוק להמשיך את ההליכים המשפטיים בתיק העיקרי נגד אלישע, ולהגיש את האישור של בית המשפט לתיק זה.

             על שלוסברג להגיש את האישור הנ"ל, תוך  90 יום מהיום.

7.         הבקשה להפוך את התובענה לתובענה רגילה