החלטה בתיק בשא 176238/05

מבוא

1.       לפניי התנגדות לביצוע שיקים ובקשה להעביר את הדיון לבית משפט בצפון.

2.       מכיוון שהצדדים טרחו והתייצבו לדיון, לרבות המבקש ובא-כוחו שבאו מן הצפון, החלטתי לקיים את חקירת המצהיר ולדחות את ההכרעה בסוגית הסמכות המקומית לשלב שלקראת המשך הדיון בתובענה כתובענה אזרחית, במקרה של מתן רשות להתגונן. מובן כי דחיית ההתנגדות מייתרת, בנסיבות כאלה, דיון בשאלת הסמכות המקומית.

ההתנגדות לביצוע השיקים

3.       המבקש מעלה 3 טענות עיקריות: אי-התאמה תפקודית חמורה של אריזות הניילון ששכבותיהן נפרדו עד כי לא היו מתאימות לייעודן, ואמנם הוחזרו בשל כך על ידי הלקוחות - דבר העולה כדי 'כישלון תמורה מלא'; ויתור על הזכות השטרית, כמשתקף במכתב המשיבה למבקש שצורף להתנגדות כנספח ג'; וקיזוז הפסדים שנגרמו למבקש על ידי המשיבה באותה עסקה, עקב הליקויים בתוצרתה.

4.       בעניין אי-ההתאמה, המבקש מצהיר כי "חלק ניכר" מהסחורה היה פגום [סעיף 10 בתצהירו]. לא פורט איזה חלק, מלבד בעניין הלקוח 'סופר דרינק בע"מ'. לפיכך, הגם שמקובלת עליי טענת המבקש כי ליקויי האיכות הנטענים ירדו לשורשה של התאמת המוצר לייעודו ולפיכך עלו כדי כישלון תמורה מלא לגבי אותם מוצרים פגומים - לא אוכל לקבוע, לגבי הסחורה בכללותה, אלא כי מדובר בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. מכלל זה יוצאות הכמויות הספציפיות של הסחורה שהוחזרה על ידי סופר דרינק, כמפורט בנספח ב' להתנגדות. לגבי כמויות אלה, גם אם מדובר בכישלון תמורה חלקי ביחס לכלל הסחורה - מדובר בכישלון תמורה חלקי קצוב.

5.       כך גם לגבי הסחורה החסרה: הפירוט היחידי של טענה זו מצוי בנספח ט'. לפיכך יש לקבוע כי רק לגבי כמויות אלו הראה המבקש כישלון תמורה מלא; או, לשון אחר, המבקש הראה כישלון תמורה חלקי קצוב ביחס לכמות החסרה שפורטה שם.

6.       בעניין הויתור על הזכות השטרית, נספח ג' מהווה ראיה לכאורה על כך.

7.       בעניין הנזק לקיזוז, יש לומר שהתצהיר אינו מפורט כנדרש. גם הנספחים אינם מרפאים פגם זה. ממכתבי התלונה שצורפו להתנגדות כנספח ח' עולות טענות שונות של סופר דרינק כלפי המבקש, שלא לגבי כל אחת מהן ברור הקשר למחדליה הנטענים של המשיבה. ממילא לא ברור שיעור הנזק שאירע ליחסיו המסחריים של המבקש עם סופר דרינק עקב מחדלי המשיבה כאמור, מלבד עניין החזרות הסחורה שכבר נכלל בטענה הראשונה. משמעות הדבר היא כי הטענה לקיזוז הנזקים, מעבר להפסד הישיר בגין סחורה שהוחזרה, אינה עומדת במבחן הביקורת.

8.       חקירתו הנגדית של המבקש התמקדה בשיקים שהמשיך לתת למשיבה בגין סחורה נוספת. איני רואה בכך משום הזמה לטענותיו. המבקש הצהיר כי המשיך לנסות לשקם את יחסיו עם המשיבה, ובכלל זה המשיך לרכוש אצלה סחורה, תוך שהוא נותן אמון בהבטחותיה [סעיף 14 בתצהירו]. המבקש גם רשאי היה להסתמך על ההבטחה שלא לגבות את השיקים שניתנו כנגד הסחורה החסרה והפגומה, המקופלת בנספח ג' הנזכר. אין תימה, אפוא, כי תשלומיו למשיבה לא נעצרו כליל.

9.       העולה מן המקובץ הוא כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת הויתור על השיקים הנדונים, וכן בטענת כישלון התמורה ככל שהיא מתייחסת לסחורה שהוחזרה על ידי סופר דרינק, כמפורט בנספח ב' להתנגדות, ולסחורה החסרה, כמפורט בנספח ט'. אין רשות להתגונן בטענת הקיזוז, מבלי שיהיה בכך כדי לחסום את המבקש מלתבוע את כלל נזקיו מן המשיבה בתביעה כספית מתאימה.

הסמכות המקומית

10.   בבקשה לביצוע השיקים נאמר כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בתל-אביב משום ש"לבנק הנמשך סניף בת"א". דעתי שונה.

11.   המדובר בתביעה שטרית. עילת התביעה היא חילול השיקים שנועדו לפירעון במקום עסקו של הנמשך [פקודת השטרות, סעיף 3(ד); ראו גם י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (1995), 76]. הנמשך בענייננו הוא סניף הבנק בנצרת שבמחוז הצפון; שם מתנהל חשבונו של המבקש, שממנו ובו היו אמורים השיקים להיפרע.

12.   הטענה שלפיה הנמשך הוא הבנק ולא הסניף - נדונה ונדחתה בהחלטתו של השופט צ' זילברטל מיום 14.4.05 בבר"ע (מח' י-ם) 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 6, בהסתמך על פסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' ברק בע"א 143/78 בנק הפועלים בע"מ נ' רם, שהכיר במעין אישיות משפטית פונקציונאלית של סניף הבנק.

13.   כשלעצמי אוסיף כי פרשנות זו תואמת את התכלית החקיקתית של תקנה 3(א1) בתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו מחזקת את הנטייה לטובת הנתבע שטרם הובררה חבותו בכללי הסמכות המקומית, וקובעת כי בהינתן מספר סניפים - הסניף שבמקום מושבו של הנתבע הוא הרלבנטי, והוא מכונן את הסמכות המקומית על אף קיומן של עובדות סמכותיות אחרות.

14.   נראה כי תקנה זו, שהוספה  בתיקון משנת 1997/8, הפכה את המגמה שביסוד הלכת לוי נ' פולג [רע"א 6920/94] משנת 1995, אשר דיללה את המגמה המקילה עם נתבעים בענייני סמכות מקומית. בתיקון זה גילה מחוקק-המשנה את דעתו בזכות ההתחשבות בנתבע, ואף חיזק אותה. 

שיקול זה, העשוי להיות חלש יותר לגבי נתבעים שמלכתחילה לא קנויה להם הרשות להתגונן - מתחזק לאחר מתן הרשות, כבענייננו.

15.   לטענת המבקש שלא נסתרה [עמ' 1-2 בפרוטוקול], השיקים נמסרו במקום עסקו של המבקש בעפולה שבמחוז הצפון. לפיכך, מקום מסירת השיק מתלכד עם המקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות לפיו כאמור לעיל - במחוז הצפון.

16.   אוסיף ואומר, למעלה מן הצורך, כי לטעמי אין מקום להקל ראש בכללי הסמכות המקומית, אפילו במדינה קטנה כישראל. משמעותה של התדיינות במקום מרוחק כדי מספר שעות נסיעה, בשים לב למשך הנסיעה בתחבורה ציבורית, ולחלופין בסיכון של עמידה בפקקים וחיפוש ממושך אחר חניה, היא הפסד של הוצאות נסיעה וימי עבודה. יש מתדיינים רבים שנזק כזה אינו זניח מבחינתם. לגביהם, עלויות אלה עלולות לעלות כדי פגיעה בנגישות לצדק. הגישה שלפיה אין משמעות רבה למקום ההתדיינות אינה מתיישבת עם ההכרעה החברתית הישראלית המגולמת בהקמתם היקרה של בתי משפט בפרישה ארצית רחבה וסמיכה-יחסית.

17.   התוצאה היא כי הסמכות המקומית אינה נתונה לבית משפט זה אלא לבתי המשפט בנצרת ובעפולה. נראה כי עפולה נגישה יותר ל-2 הצדדים, ולפיכך הדיון בתובענה האזרחית, שתיפתח בעקבות מתן הרשות להתגונן, יועבר לבית משפט השלום בעפולה.