החלטה בתיק בשא 1762/05

1. החלטה זו עניינה בקשת המבקשים (להלן: "המבקשים" או "הנתבעים") בבש"א 1762/05לעיכוב ביצוע של החלטתי מיום 17.10.04 (במסגרת בש"א 14332/04) וכן בקשתם לעיכוב ביצוע ארעי עד להכרעה בבקשת העיכוב (בש"א 1764/05).

בהחלטה מיום 17.10.04, קבעתי בין היתר, כדלקמן:

" לאחר ששמעתי את באי כוח הצדדים בפני, יגישו באי כוח הנתבעים את כתבי ההגנה שלהם תוך 75 יום במקביל, וזאת נוכח החומר הרב המצוי בתיק, והמחייב מאמץ ניכר בהכנת כתבי הגנה". (ההדגשות שלי- מ.ל)

כמו כן, הבעתי בהחלטה זו את מורת רוחי מהמשכות הדיונים תקופה ארוכה כל כך, זאת כאשר הצעות שהוצעו לבאי כוח הצדדים לעשות שימוש בסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, לא נתקבלו על דעת התובעים, וכן הצעה נוספת של פנייה לגישור עליה הסכימו באי כוח הנתבעים כולם כאחד, נענתה בשלילה על ידי התובעים. 

יוער, כי עקב טעות טכנית של המדור האזרחי בבית המשפט, נשלחה החלטה זו לבאי כח הצדדים רק בתאריך 29.12.04.

על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 827/05).

2.         כעת, במסגרת הבקשות המונחות בפני, לעיכוב ביצוע, מבקשים הנתבעים מבית המשפט להורות כי המועד להגשתם של כתבי ההגנה בתובענה יעוכב עד 75 יום לאחר שהתובעים יפקידו בבית המשפט את ההתחייבויות לתשלום האגרות, או עד 75 יום לאחר המצאתה של ההכרעה בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 17.10.04, אותה הגישו הנתבעים לבית המשפט העליון, או עד 75 יום לאחר ההכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטתי מיום 21.01.01 (ההחלטה בענין אי אישור הגשת התביעה כתובענה ייצוגית).

3.         במסגרת כתבי הטענות בבש"א 14332/04 (שלגביה מבוקש כעת העיכוב) והדיון שהתקיים בבקשה בבית המשפט ביום 28.9.04, טענו הנתבעים את אותן הטענות הנטענות כעת שוב בבקשות שבנדון. עמדת הנתבעים הוצגה כבר אז ופורטה בהרחבה ועיקרה כי טרם הגיע המועד להגשת כתבי הגנה מטעמם, בין היתר, מן הטעם שהתובעים טרם הפקידו בתיק בית המשפט את ההתחייבות לתשלום האגרות.

4.         עיינתי היטב בבקשות על מנת לגלות האם ישנם כעת נימוקים שונים שלא הוצגו בפני בית המשפט קודם לכן ואשר עשויים לשנות את עמדתי.

בעניין זה טוענים המבקשים,  כי כאשר נתקיים הדיון בבש"א 14332/04, ביום 28.9.04, עוד לא בשל התאריך להפקדת הההתחיבויות מטעם התובעים (התאריך האחרון היה ביום 13.10.04) ועל כן באותה עת טרם הוברר למבקשים כי אין בכוונתם של התובעים להפקיד בתיק בית המשפט את ההתחייבויות. כעת, משלא הופקדו ההתחייבויות יש לעכב גם את הגשת כתבי ההגנה.

יצויין, כי ההתחייבויות טרם הופקדו עד היום וזאת משהגישו התובעים בקשה להארכת מועד להגשת ההתחייבויות. הנתבעים מצידם, הגישו ביום 26.10.04 בקשה לכב' השופטת י. וילנר לדחות את מנין הימים להגשת כתבי ההגנה בתיק זה רק לאחר הפקדת ההתחייבויות או רק לאחר הכרעה בבקשה אשר הוגשה לה.

בהחלטתה של השופטת י. וילנר מיום 3.11.04, נקבע כי:

"נוכח הסכמת הצדדים למתן צו זמני להארכת המועד להפקדת ערבות, יש למחוק בקשה זו".

עוד יצויין כי על החלטה זו לא הוגש כל ערעור מצד המבקשים.

ניתן לסכם ולומר כי המבקשים עותרים לסעד זה בפעם השלישית, לאחר ששתי הבקשות הקודמות שלהן נידחו, כפי שפורט לעיל.

אינני סבור שהשתנו הנסיבות במידה המצדיקה שינוי החלטתי הקודמת או עיכובה. עיכוב בהפקדת ההתחייבויות אינו צריך לגרור עיכוב בהגשת כתבי הגנה. כבר בהחלטתי הקודמת הדגשתי את החשיבות שבזירוז ההליכים בתיק זה, ולא מצאתי לנכון לקשור בין הפקדת ההתחייבויות להגשת כתבי ההגנה. גם כעת איני סבור שצריך לעשות כן.

5.         טיעון נוסף אותו העלו המבקשים המצדיק לטעמם עיכוב ביצוע, הוא הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, על ההחלטה מיום 17.10.04.

גם נימוק זה אינו מצדיק, במקרה זה, את עיכוב ביצוע ההחלטה.

במסגרת החלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע על בית המשפט לשקול שני שיקולים (ראה בעניין זה: בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב , פ"ד מג(1) 334):