החלטה בתיק בשא 175075/06

1.   התובעים הינם הבעלים והמחזיקים של חנות ברחוב ארטר יצחק 10א בתל-אביב, וזאת החל משנת 1993.

2.   בשנת 1993, לאחר קבלת הודעת המשיבים על רכישת החנות, מדדה המבקשת את שטח החנות לצורכי חיוב בארנונה. על-פי ממצאי המודד, הסתכם שטח החנות ב-127 מ"ר, ובהתאם לכך שילמו המשיבים את תשלומי הארנונה.

3.   בשנת 2005 קיבלו המשיבים הודעה מאת המבקשת, ולפיה שטח החנות לחיוב בארנונה הינו 112 מ"ר ולא כמצוין לעיל.

4.   פניית התובעים להשבת תשלומי הארנונה שנגבו ביתר במהלך השנים, נדחתה  בנימוק שאין להתיר תביעה רטרואקטיבית לגבי חיובי ארנונה ששולמו בעבר ואשר לא הוגשו כנגדם השגות במועד.

5.   מכאן התובענה שבפניי, אשר הוגשה ביום 23.7.2006.

       טענות הצדדים

6.   המבקשת עותרת לדחיית התובענה על הסף בשל העדר סמכות עניינית. לטענתה, חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, קובע סמכות ייחודית למנהל הארנונה ולוועדת הערר לדיון במחלוקות לענין חיוב הארנונה, ובכלל זאת לגבי גודל הנכס (סעיף 3 לאותו חוק). בנושאים אלו, אין הנישום רשאי לפנות ישירות לבית המשפט האזרחי כמסלול חלופי, שלא על דרך של ערעור על החלטת ועדת ערר לבית המשפט לעניינים מנהליים.

עוד מוסיפה המבקשת, כי הדיון בתביעה ירוקן, למעשה, את הוראת סעיף 3 לחוק הערר מתוכן בפתחו שני ערוצי התדיינות מקבילים  לתקיפת חיוב הארנונה בטענות לפי סעיף 3 לחוק הערר: לדידה, תוצאה זו מנוגדת להוראות חוק הערר .

7.   לחלופין, טוענת המבקשת, כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, לפחות לגבי התקופה שקדמה לשנת 1999.

8.   המשיבים טוענים, כי השאלה העומדת במחלוקת אינה שאלה טכנית-עובדתית אלא  משפטית, הנוגעת לחובתה של  המבקשת להשיב כספים ששולמו ביתר.   לשיטתם, פעולת המודד וקביעותיו מהווים רשלנות, הטעייה, תרמית, מצג שווא והפרת חובת נאמנות מצדה של המבקשת  אשר גרמה להם, במעשים אלו, כי יאבדו את זכותם להשיג על שומות שגויות.

9.   המשיבים אף דוחים את טענת המבקשת להתיישנות התביעה. לטענתם, החל מירוץ ההתיישנות בסוף שנת 2005, מועד קבלת  הודעת המבקשת, כי שטח החנות הינו 112 מ"ר ולא 127 מ"ר.

דיון

10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

11. חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית, תשל"ו-1976 (להלן: " חוק הערר"), קובע כדלקמן:

"3. (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת  

התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או  

השימוש בו.