החלטה בתיק בשא 174/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 9.12.05 (דמ/ 9262/04; כב' הרשם אורגיל) ועל ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין מיום 31.1.2006 (בש"א 3507/06). הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 9.2.2006.

2.      נימוקי הבקשה להארכת מועד הם:

2.1.   עם קבלת פסק הדין הוגשה בקשה לביטול פסק הדין. 

2.2.   החלטת בית הדין קמא בבקשה לביטול פסק הדין לא ניתנה, למרות פניות חוזרות ונשנות של המבקש.

2.3.   לבסוף, בהתערבות כב' השופטת הראשית, ניתנה החלטה ביום 31.1.2006   (בה נדחתה הבקשה), ומייד עם קבלתה הוגשה בקשת רשות ערעור.

2.4.   סיכויי בקשת רשות הערעור טובים.

3.      לגופה של בקשת רשות הערעור טוען המבקש כי:

3.1.   המשיב הגיש תביעה (דמ 3247/03), כאשר במהלך דיון ההוכחות התברר כי גרסתו אינה אמת. לאור זאת, ביקש המשיב למחוק את התביעה.

3.2.   לאחר מכן, המשיב הגיש תביעה שניה. לאחר ישיבת ההוכחות, נקבע כי הצדדים יגישו סיכומי טענות בכתב. משחלפו העתים, ולא נתקבלו סיכומי המשיב, הודיע המבקש לבית הדין כי סיכומי המשיב לא הוגשו, ועתר לדחות את התביעה. לא ניתנה החלטה בבקשה, וכמו כן לא נתקבלו אצל המבקש סיכומי המשיב. על אף האמור, ניתן פסק דין על ידי בית הדין קמא, מבלי לקבל את סיכומי המבקש, תוך שהוא קובע כי המבקש ויתר על הגשת סיכומים. לפיכך, יש לבטל את פסק הדין, כיון שטענותיו של המבקש לא נשמעו בפני כב' הרשם.

4.      המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   המבקש הוא עו"ד במקצועו. לאור זאת, בידיעתו כי ההליך הנכון לביטול פסק דין שניתן לאחר קיום דיון במעמד שני הצדדים הוא הליך ערעור ולא הליך של בקשה לביטול פסק דין.

4.2.   לכל הפחות, על המבקש היה  להגיש במקביל לבקשת הביטול בקשת רשות ערעור על פסק הדין.

4.3.   לגופה של הבקשה - המבקש קיבל את החלטת בית הדין על הגשת סיכומים ולא פעל על פיה.

4.4.   סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים. 

5.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור "מטעמים מיוחדים שיירשמו". לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים במקרה הנדון, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל, מנימוקים אלה:

5.1.  ראשית, בכל הנוגע להחלטה מיום 31.1.2006, בה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, בקשת רשות הערעור הוגשה במועד, ואין צורך בהארכת מועד להגשתה.

5.2.  שנית, בתשובת המשיב לא הוכחשה טענתו של המבקש כי סיכומי המשיב לא הומצאו למבקש. אם אכן כך היה, נראה שאכן סיכויי בקשת רשות הערעור טובים, שכן כב' הרשם התעלם מהודעת המבקש כי לא הומצאו לו סיכומי המשיב, ונתן את פסק הדין ללא שהיו בפניו סיכומי המבקש.

5.3.  שלישית,  קיימת חפיפה רבה בין טענות המבקש בהליך הערעור על פסק הדין ובין טענות המבקש בהליך הערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין. כידוע, קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעור.

עא"ח 1005/02 קובטי הישאם ואח' נ' מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת (עבודה ארצי לג(60) 33.