החלטה בתיק בשא 174/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

2.       העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן כמפורט להלן:

2.1.   פסק הדין נשוא הבקשה, שעניינו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן ביום 22.10.2003.

2.2.   ביום 23.2.2004 הגיש המבקש לבית הדין הארצי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

2.3.   ביום 22.3.2004 נשלח אל המבקש מכתב מבית הדין הארצי, בו נאמר לו שאין צורך בבקשה להארכת מועד, ועליו לשלוח בקשת רשות ערעור. זאת, כיון שהוברר כי פסק הדין לא הומצא למבקש.

2.4.   רק ביום 20.12.2004, דהיינו תשעה חודשים לאחר מכן, הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור.  

2.5.   בהחלטה מיום 4.1.2005 קבעתי כי בנסיבות אלה, בקשת רשות ערעור הוגשה באיחור, ועל המבקש להגיש בקשה להארכת מועד ולנמק את האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור.

3.      ביום 27.1.2005 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד, ונימוקיה הם:

3.1.   המבקש מוכר ומטופל באגף רווחה על רקע בעיות שונות, בעיקר מצב בריאותי ירוד.

3.2.   בעקבות קבלת מכתב בית הדין הארצי מיום 22.3.04 שלח את המסמכים "למשרד הדין" ( כך במקור) בנצרת, ומשום מה לא קיבל המשך טיפול.

3.3.   לאחר תקופה ארוכה, פנה לבית הדין בנצרת, ונאמר לו שאינו בטיפולם והיפנו אותו לבית הדין הארצי. בעקבות זאת, הגיש את הערעור ביום 20.12.04.

3.4.   המבקש הדגיש ששלח את המסמכים במועד, אולם התשובה של "משרד העבודה" ( כך במקור) בנצרת התעכבה, ולא הגיעה אליו בדואר, עד שהלך ל"משרד" וקיבל תדרוך שעליו לפנות לבית הדין הארצי.

4.       המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   יש לתת משקל למידת האיחור - חלפה שנה ושלושה חודשים מאז מתן פסק דינו של בית הדין האזורי.

4.2.   המבקש לא הראה כל סיבה שלא היתה בשליטתו אשר מנעה ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור במועד.

4.3.   אין ממש בטענה הסתמית של המבקש כי פנה לבית הדין האזורי ול"משרד העבודה" בנצרת, מה גם שלא צוינו מועדי הפנייה.

4.4.   המבקש השתהה גם בהגשת הבקשה להארכת מועד.

5.       דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      כידוע, על מנת שיוארך המועד להגשת ערעור, על המבקש הארכת מועד להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד שנקבע בחיקוק. על המקרים בהם יוכר "טעם מיוחד" אמר בית המשפט העליון: