החלטה בתיק בשא 172554/08

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") לממש ערבות בנקאית שהוציא המשיב מס' 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן - "הבנק"), לבקשת המבקשת, ואשר נמסר למשיב במסגרת חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים.

2.         אין חולק, כי המבקשת שכרה מן המשיב דירה ברח' קשאני 5 רמת אביב ג' תל אביב. תקופת השכירות על פי חוזה השכירות הייתה מיום 4.9.06 ועד ליום 3.9.07. על פי חוזה השכירות ניתנה למבקשת אופציה לשכור את הדירה לתקופה נוספת של שנה, כך שתקופת האופציה מסתיימת ביום 3.9.08. המבקשת מימשה את האופציה ואין חולק כי ביום 3.9.08, היה עליה לפנות את הדירה ולהשיבה לרשותו וחזקתו של המשיב.

3.         בסעיף 1.10 לחוזה השכירות נקבע, כי המבקשת תמציא למשיב ערבות בנקאית על סך 25,000 ש"ח. עוד הוסכם, כי בחתימת השוכרת על חוזה השכירות היא מעניקה הרשאה למשיב להציג את הערבות הבנקאית לפירעון בהתאם לאמור בסעיף 10.2 לחוזה.

4.         סעיף 10.2 לחוזה קובע לאמור:

"הפר השוכר את התחייבויותיו על פי חוזה זה, כולן או חלקן, שלהבטחתן הופקד בידי המשכיר שטר ערבות בנקאית כמפורט בפיסקה 10.1 דלעיל, יהיה המשכיר זכאי לאחר דרישה מוקדמת של 14 יום להציג את השטר לפירעון מיידי" (הדגשה שלי - א.ז.) .

5.         אין חולק, כי לקראת סוף אוגוסט פנתה המבקשת למשיב בבקשה לאפשר לה להמשיך ולשכור את הדירה עד לסוף ספטמבר וזאת בשל נסיעה צפויה לחו"ל ביום 2.9.08. המשיב סירב ולפיכך, פינתה המבקשת לטענתה את הדירה (למעט ארון) ואף הביאה צבע שיצבע את הדירה, אך מפאת קוצר הזמן לא הספיק הלה אלא לצבוע לטענתה רק כ-80% מהדירה, ומסרה את מפתחות הדירה למשיב באמצעות שליח, אשר שלשל את המפתחות בתיבת הדואר שלו, לאחר שהמשיב לא נענה לצלצול בדלת ביתו.

6.         המבקשת נסעה לחו"ל והסמיכה את באי כוחה לדאוג לענייניה. במסגרת זו פנו באי כוחה לבנק והסתבר, כי ביום 2.9.08 פנה המשיב אל הבנק בדרישה למימוש הערבות. בעקבות כך, הוגשה הבקשה שבפני ביום 3.9.08 וניתן צו מניעה במעמד צד אחד, תוך חיוב המבקשת בהפקדת ערבויות מתאימות. המשיב הגיש תגובה לבקשה ביום 14.9.08 אך התגובה לא גובתה בתצהיר. המבקשת נחקרה על תצהירה, וב"כ המשיב לא הצליח להפריך את טענותיה בתצהיר, כי הדירה פונתה על ידה וכי לא הפרה את חוזה השכירות, הפרה כלשהי.

7.         טיעוני הצדדים

שני הצדדים מסכימים כי עסקינן בערבות בנקאית אוטונומית, אלא שלטענת ב"כ המבקשת, העיקרון בדבר עצמאות הערבות האוטונומית אינו מוחלט וגם ערבות כזו ניתן למנוע את מימושה במקרה של מרמה או בהתקיים נסיבות מיוחדות שהן בעיקרן 'התנהגות חמורה במיוחד' של הזכאי למימוש הערבות. ולעניין זה מסתמך ב"כ המבקשת על רע"א 2078/02 מוניטין עיתונות בע"מ נ. עו"ד מטרי, פד"י נו(6) עמ' 97 בעמ' 101, 102.

לטענתו, התנהגותו של המשיב עולה כדי מרמה. ולחילופין - אם אינה נוגעת במרמה, הרי בוודאי יש לראותה כ'התנהגות חמורה במיוחד' שכן, המשיב נמנע מלפנות אל המבקשת בדרישה מוקדמת של 14 יום בטרם פנה בדרישה לבנק למימוש הערבות, כמפורט בסעיף 10.2 לחוזה. המשיב התחמק מן המבקשת, נמנע לקבל את מפתחות הדירה, נמנע לקבל את מסמכי בי דין וכל התנהגותו לאורך כל תקופת השכירות, הינה התנהגות בריונית, מאיימת, כוחנית ובלתי מתחשבת.

ב"כ המבקשת מסתמך גם על העובדה, שתוקף הערבות עמד לפוג ביום 5.9.08 ועל כן, מיהר המשיב אל הבנק 3 ימים לפני מועד פקיעת הערבות בדרישת מימוש. לוח הזמנים מלמד על חוסר תום ליבו של המשיב, העולה כדי 'התנהגות חמורה' המזכה בצו המניעה.

8.         תשובת ב"כ המשיב הייתה, כי אין בחוזה השכירות דרישה למסירת הודעה מוקדמת בכתב על הכוונה למימוש הערבות, ועל אף העובדה, שהמשיב לא טרח להגיש תצהיר, יש ללמוד על מסירת הודעה בעל פה למבקשת, על כוונת המשיב למימוש הערבות, מהתנהגותה של המבקשת, לרבות תשובותיה המתחמקות על דוכן העדים.

ב"כ המשיב מציין, כי לא הייתה סיבה לבאי כוחה של המבקשת לפנות אל הבנק ולברר מה עלה בגורל הערבות, פנייה שנעשתה כאמור ביום 2.9.08, אלמלא קיבלה המבקשת הודעה מן המשיב על כוונתו לממש את הערבות.

9.         דיון

המבקש צו מניעה חייב להראות כי ברשותו עילת תביעה טובה לכאורה. טיבו של הדיון בסעד הזמני שאין הוא מכריע בזכויות הצדדים. די בכך שהמבקש יראה, כי עילת התביעה שלו ראויה להתברר וראיותיו תומכות לכאורה בתביעה [רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח' פ"ד נו(1) 529]. בנוסף, עליו לפנות לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב וללא שיהוי. המבקש גם צריך להראות כי יגרם לו נזק חמור מן הנזק שעלול להיגרם למשיב ממתן הצו, שאינו ניתן לפיצוי כספי.

תביעתה של המבקשת היא לצו מניעה קבוע, שיאסור על המשיבים לממש את הערבות ולחילופין, להורות על השבתה למבקשת או על בטלות כתב הערבות או פקיעת הערבות.

10.        אין חולק כי עסקינן בערבות בנקאית אוטונומית. על פי נוסח הערבות, התשלום יהא לפי דרישה בכתב של המשיב מן הבנק מבלי להטיל עליו כל חובה לנמק או להוכיח את דרישתו או מבלי שיהיה חייב לדרוש את התשלום תחילה מאת המבקשת. לערבות בנקאית אוטונומית יש מעמד עצמאי המנותק מעסקת היסוד שבמסגרתה היא נמסרה. מימושה אינו תלוי בהכרעה במחלוקת בעסקת היסוד. ניתוקה מעסקת היסוד מגשים את תכלית הערבות הבנקאית האוטונומית, להבטיח פירעון חובות במהירות ובפשטות, כדי להגביר את היציבות הוודאות בחיי המסחר [ראה: רע"א 1765/00 מושקוביץ חברה לבניין בע"מ נ' תשורה ייזום ובניין, פ"ד נה(2) 447].

הערבות האוטונומית מאפשרת לנערב לקבל את הסכום המגיע לו לטענתו, בלא שיהיה צורך להכריע תחילה אם זכאי הוא לסכום על פי תנאיה של עסקת היסוד. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה במקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם עקרון עצמאות הערבות נסוג בפני התנהגות חמורה במיוחד של הנערב או התנהגות הנגועה במרמה [ראה: ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ. אז-דז טרום (1973) בע"מ ( בפירוק) פ"ד נ(2) 685, רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ. ארז תעשיות בנייה בע"מ פ"ד מ ח(1) 450]. מדובר במצבים קיצוניים בהם התרחשויות הקשורות בעסקת היסוד עשויות להשפיע על הערבות חרף עצמאותה, ולהביא למניעת מימושה [ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובניין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית (25.2.04)].

שני החריגים הללו לעיקרון העצמאות של הערבות האוטונומית, דהיינו: חריג המרמה וחריג 'הנסיבות המיוחדות' נועדו להגן על החייב ולמנוע את מימוש הערבות הבנקאית כאשר דרישת הנערב למימוש הערבות נעשתה בחוסר תום לב ובהעדר הגינות במידה חמורה או כאשר דרישת הנערב למימוש הערבות נגועה במרמה.

התנהגות חמורה ושרירותית של הנערב המונעת משיקולים זרים או מתוך רצון להפעיל לחץ או נקמנות, באה בגדרן של "הנסיבות המיוחדות" המהוות חריג לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית [ראה: ע"א 340/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית ישראלית בע"מ, פ"ד לב(3) 318, רע"א 222/87 פיתוח כוכב יאיר אגודה שיתופית בע"מ נ' דביר ג.פ.ש. חברה לבניין ופיתוח, פ"ד מא(4) 430].

אין די במחלוקת גרידא בין הצדדים לגבי קיום החוזה או הפרתו. אין די גם בחוסר תום לב שאינו חמור כדי למנוע את מימוש הערבות. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע מראש מסמרות מהי ההתנהגות החמורה המקימה את החריג לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית, "זהו מושג יחסי שתוכנו עשוי להשתנות מעניין לענין וממקרה למקרה". [ראה ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין נ. י.ש.מ.פ חברה קבלנית לבניין בע"מ פ"ד נח(3) 118).