החלטה בתיק בשא 172292/05

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר אשר הוגש על ידי המבקשת כנגד המשיבה בגין שיק מס' 1275 ע"ס 100,000 ש"ח מיום 15/12/02.

מר ראובן דוכנוב מנהל המבקשת הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות ובו טען כדלקמן:

1. לאור משרדה הרשום של המבקשת בקרני שומרון, אין סמכות ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב.
2. השיק נמשך לפקודת המוטב "כתר יהלום פריוקטים בע"מ" שהיה אמור לבצע עבודה עבורה אולם העבודה לא בוצעה ועל כן נאלצה המבקשת ליתן הוראת ביטול.
3. בעקבות זאת נאלצה המבקשת לקחת קבלן אחר לביצוע העבודה והמבקשת שילמה לו עבור ביצוע העבודה.
4. המשיבה לא נתנה תמורה בגין השטר.
5. המשיבה גם ידעה על כישלון ו/או העדר התמורה המלא כאשר קבלה את השיק נשוא ההתנגדות.
6. המוטב סחר את השיק אגב רמאות ובמרמה כאשר המשיבה ידעה על כך.

בפתח הדיון ביקש ב"כ המבקשת להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים.

ב"כ המשיב התנגדה לכך והודיעה כי היא מוותרת על חקירה נגדית.

ב"כ המבקש סיכם את טענותיו וטען כי יש להעביר את הדיון בבקשה לבית משפט השלום בירושלים. בנוסף מטען כי בהעדר חקירה נגדית יש לקבל את כל האמור בתצהיר כאמת וליתן למבקש רשות להתגונן. ב"כ המבקש הוסיף כי נמסר למנהל הבנק כי לא נתנה תמורה בגין השיק. לבסוף נטען כי השטר סוחר לאחר מועד פירעונו ועל כן מדובר בשיק אשר זכויות הקנייניות פגומות בו.

ב"כ המשיבה סכמה את טענותיה וטענה כי הבקשה חסרה פירוט והיה על המבקש להציג בפני בית המשפט מלוא המסכת העובדתית של הגנתו הנטענת. עוד נטען כי בתצהיר הסתמי לא צוין דבר אודות עיסקת היסוד. לענין זה נטען כי לא ברור מתי היה צריך לספק סחורה, מתי נמסר השיק, מתי נכרתה העיסקה, האם יש מסמך כדי לתמוך בכך וכיו"ב. לענין הסמכות המקומית נטען כי מדובר בתביעה שטרית וניתן להגישו בכל מקום בארץ. בנוסף לכך ניתן להקנות סמכות מקומית לפי מקום עסקו או מגורי נתבע אחר וכך נעשה גם במקרה דנן.

ב"כ המבקשת השיב לדברי ב"כ המשיבה וטען כי בית המשפט צריך לדון תחילה בשאלת הסמכות המקומית ורק בשאלה זו. בנוסף נטען כי המשרד הרשום בהתאם לדף שצירפה המשיבה הוא שערי תקווה ובהתייחס לשטחים הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בירושלים. לגופו של ענין נטען כי אין להתעלם מהטענה לפיה נמסר למשיבה שלא נתקבלה כל תמורה בגין השיק.

דיון

התצהיר אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות אכן סתמי וכללי והיה מקום לציין בו פרטים נוספים אודות עיסקת היסוד ואף באשר לתוכן המידע אשר הועבר כביכול לפקיד בנק. כמו כן היה מקום לציין באיזה יום נמסר אותו מידע לבנק ולא להסתפק בהצהרה כללית לפיה מנהל המשיבה מסר זאת למנהל הבנק. בתצהיר הנ"ל הוצהר כי השיק ניתן מבלי לקבל תמורה מאחר "שנמסר כשיק מעותד וממילא קבלה ו/או הפקידה את השיק בחוסר תום לב ובתמורה".

המבקשת לא טרחה לציין תאריכים כלשהם בתצהיר אשר הוגש בתמיכה לתובענה. כאמור לעיל, לא ברור מתי היתה אמורה להתבצע עיסקה בין הנפרעת ובין המבקשת, מתי נודע למבקשת על כשלון התמורה, ומתי התקשרה בהסכם אחר עם קבלן אחר. 

גם לא ברורה ההצהרה לפיה "כאשר הגיע מועד הפירעון מכיוון שמנהל המתנגדת מסר על כך למנהל סניף 483 של המשיבה ומכיוון שנמסר שיק מעותד וממילא קבלה ו/או הפקידה את השיק בחוסר תום לב ובמרמה".  מהצהרה זו אנו למדים כי רק משהגיע מועד הפירעון של השטר כאשר נמסר השטר כשיק מעותד השיק הופקד ונתקבל בחוסר תום לב ובמרמה. הצהרה זו אף היא איננה מפורטת דיה. הלכה ידועה היא כי יש לפרט טענת מרמה בהרחבה יתרה ולא די בציון כי מדובר ב"מרמה". אין גם כל מניעה לקבל שיק אשר נראה כשיק תקין על פני מראהו אף אם מעותד, ובנוסף לכך בפני בית משפט זה טענה עמומה לפיה מנהל המשיבה "ידע" אודות כשלון התמורה המלא בעת קבלת השטר כאשר אין בתצהיר הנ"ל התייחסות ופירוט מספקת באשר לאותו כשלון תמורה הנטענת. כמו כן וכפי שנטען לעיל היה על המבקשת לציין מתי הודיע מנהל המבקשת למנהל המשיבה אודות כשלון התמורה המלא וכן לציין את זהותו של מנהל המשיבה בתצהיר יחד עם פירוט בנוגע לנסיבות אשר הובילו לצורך להודיע למנהל המשיבה אודות השיק.  

בהעדר פירוט כנדרש,  כאשר אין לקבל את התצהיר הנ"ל ככתב הגנה אשר מפורט דיו לצורך ביסוס טענות הגנה מפני התביעה הנני דוחה את כתב ההתנגדות לביצוע השטר, מורה בזאת על המשך הליכי הוצל"פ בתיק מס' 01-53784-05-7 וכן מחייב את המבקשת לשלם למשיבה סך של 4,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה הנ"ל אין מקום לדון בשאלת חוסר סמכות מקומית וזאת גם על רקע פסק דין מפעל הפיס נ' אלי כהן הידוע אשר קבע כי חל כרסום במעמד סוגיית הסמכות המקומית כאשר אין מקום להכביד על מערכת בית המשפט להעביר דיון בבקשה שאין בה טענות הגנה לגופו של ענין. בנוסף לכך המבקשת טענה כי לא היה מקום להגיש את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב מאחר ש"אין ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב סמכות" - כאשר על פי חוק ניתן להגיש את הבקשה בכל לשכה של ההוצאה לפועל וכאשר לא נטענה טענה בדבר זהות בית המשפט שישמע את הבקשה בפועל.