- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 172223/05
|
בש"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
172223-05
25.5.2006 |
|
בפני : הרשמת ד.ורד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סוסתיאל נורית |
: סבן יעקב ציוד לבנין בע"מ |
| החלטה | |
רקע:
התנגדות לביצוע שטר ע"ס של 64,122 ש"ח לפקודת "סבן יעקב בע"מ", אשר זמן פרעונו 24/6/03.
בהתנגדות טוענת המבקשת כי ביום 26/6/05 נודע לה על קיום תיק ההוצל"פ, עת מצאה בתיבת הדואר צו מאסר שהוצא נגדה.
טענתה העיקרית של המבקשת היא כי החתימה הנחזית להיות חתימתה על השיק אינה חתימתה ואף לא דומה לה.
כן טוענת היא כי מעולם לא היה לה עסק עם הנפרעת, היא לא התחייבה כלפיה ואינה חייבת לה דבר.
בתצהירה מוסיפה המבקשת לטעון כי אף ביררה את פשר השיק עם בעלה ישראל, וזה האחרון טען בפניה כי אינו חייב מאום לנפרעת.
כן מדגישה היא, למען הסר ספק, כי היא לא נתנה לבעלה הסכמה לחתום על שיק זה, ואם דבר כזה אכן נעשה, הרי שזה נעשה שלא בידיעתה, לא בהסכמתה ובניגוד לרצונה.
העילה השטרית - האם מי שלא חתם על שיק יכול להיות חייב על פי השיק?
ככלל, שיק חייב להיות חתום בידי המושך כאמור בסע' 3 (א) לפקודת השטרות.
חריג לכך, אנו מוצאים בסע' 92 (א) לפקודה וזו לשונו:
"מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליה בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנחתמה בידי אדם אחר בהרשאתו או על-פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו".
דהיינו, חתימה על-פי הפקודה פירושה חתימת האיש עצמו או חתימת האיש בידי מורשהו (זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית עמ' 41-40).
היה ונתברר כי החתימה על השטר אינה של המושך עצמו, או-אז שומא על בית המשפט לברר אם היה החותם מורשה ומוסמך לחייב את המושך.
עינינו הרואות כי יכול אדם למצוא עצמו חייב בפרעון שיק שהוא עצמו לא חתום עליו.
בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח' פד"י מח (5) 799 (להלן: "פרשת ורד הלבשה") נקבע כי ישנם מספר מצבים עיקריים בהטלת חבות שטרית במסגרת הרשאה.
"המקרה הראשון: אם שמעון שלוחו של ראובן, חותם על השטר "ראובן", הרי שמכוח סע' 92 (א) לפקודה מוטלת חבות שטרית על ראובן במידה ושמעון פעל במסגרת ההרשאה.
המקרה השני: שמעון, השלוח, חותם את שמו הוא ("שמעון") אך מוסיף על פני השטר כי הוא חותם את חתימתו כשלוחו של ראובן. סע' 25 (א) רישא דינו בעל תחולה על המקרה השני:
"מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל, והוסיף לחתימתו מילים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית". בשני המקרים הללו, איפוא, שמעון, השלוח, מופטר מחבות אישית והחבות השטרית היא כל כולה של ראובן השלוח.
המקרה השני הינו המקרה של "חתימה בתוקף הרשאה" לפי סע' 24 לפקודת השטרות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
