החלטה בתיק בשא 17205/07

1.         בפניי בקשה לתשלום תכוף. המבקשת, ילידת 1976, נפגעה לטענתה על ידי רכב ביום 15/6/07 עת הלכה ברחוב מרמורק בתל אביב. המבקשת מתגוררת בגפה ואין לה בני משפחה התלויים בה. המבקשת אושפזה לפרק זמן של כ-3 ימים במהלכם אובחן איבוד הכרה, שבר בחוליה T-8 וצפצופים באוזניה. הומלץ על ייצוב עמוד השדרה באמצעות "סד קורסט". המבקשת בטרם התאונה השתכרה סך של כ-10,043 ש"ח ברוטו. היא אמדה את הוצאותיה בסך של כ- 8,750 ש"ח. לאור התאונה המבקשת לא השתכרה החל מיום 16/6/07 ועד ליום 31/8/07 והחל מיום 1/9/07 עובדת במשרה חלקית בשכר של 3,300 ש"ח. בנוסף, שולם לה פדיון חופשה בסך 8,800 ש"ח. המבקשת אינה זכאית לתמלוגים ואינה זכאית לקצבה מטעם הביטוח הלאומי.

2.         המשיבות מתנגדות לבקשה. בתגובתן לבקשה טענו כי דין הבקשה להידחות על הסף מטעמים שונים. לטענת המשיבות, נזקי המבקשת מוכחשים ואף במידה ויוכחו אזי מקורם במחלה או פציעה או פגיעה קודמת או מאוחרת לתאונה נשוא התביעה. בנוסף, נטען כי הוצאות המבקשת מופרזות ולא צורפו המסמכים התומכים בטענותיה. לטענתן, המבקשת אף לא עשתה ככל שביכולתה על מנת להקטין את הוצאותיה.

3.         ביום 3/3/08 התקיים דיון בנוכחות הצדדים במסגרתו נחקרה המבקשת. מחקירתה עלה כי בטרם התאונה השתכרה סך של 11,000-12,000 ש"ח. לדבריה, מדובר במקום עבודה בו הינה עובדת מזה כ-8 שנים אך לאחר מועד התאונה הינה עובדת מספר שעות חלקי ומשתכרת כ-4,000 ש"ח. המבקשת הוסיפה כי הינה רווקה, ללא ילדים וציינה כי אין מי שיסייע לה בהוצאותיה הרבות. לטענתה, נטלה הלוואות כי נקלעה למצב כלכלי קשה. ב"כ המשיבות טענה במהלך הדיון כי קיימת בתיק שאלת החבות הואיל והמשיבות כופרות בכל חבות ואחריות. לטענתן, בתשובות לשאלון השיבה המבקשת כי היתה מעורבת בתאונה מלפני 3 שנים ונקבעה לה נכות בשיעור של 10%. בנוסף, מהמסכים שצורפו עולה כי המבקשת היתה מעורבת בתאונה נוספת לפני כחמש שנים, ככל הנראה תאונה קשה בה אביה נהרג. בנוסף, מדובר בתיק שאינו מצדיק תשלום תכוף; המבקשת אושפזה לפרק זמן של כיומיים ושוחררה. גם חזרתה לעבודה כחודשיים לאחר מועד התאונה מעידה כי מצבה טוב. המשיבות טענו כי הבקשה לתשלום תכוף צופה פני עתיד, כאשר הבקשה הוגשה לאחר שהמבקשת כבר שבה לעבודתה. בנוסף, נטען כי לא מדובר בפגיעה המצדיקה קביעת נכות תיפקודית. בנסיבות, באם ייפסק תשלום תכוף על חשבון הפסדי העבר, לא ישאר דבר לתביעה העיקרית.

4.         מתעודת עובד ציבור מיום 1/1/08 (שהוגשה ביום 13/3/08) עולה כי לא הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה נשוא התיק שבפניי. בתעודה זו צוין כי למבקשת נקבע נכות צמיתה בשיעור  10% בגין תאונה שהוכרה כתאונת עבודה מיום 14/1/03.  המבקשת קיבלה גמלת נכות בסך 29,301 ש"ח בגין התאונה דאז.

5.         בהודעה מיום 9/3/08 צירפה המבקשת גיליונות נוכחות לחודשים יוני-אוגוסט 2007, אישור ממעסיקה באשר להיעדרותה בחודשים הללו, תלושי שכר טרם התאונה (ינואר-מאי 2007) ואחריה (יוני-דצמבר 2007), קבלות עבור טיפול פסיכולוגי בסך 1250 ש"ח ובגין הוצאות רפואיות בסך 640 ש"ח ו-350 ש"ח, קבלות על תשלומי מיסים, מים ודמי שמירה ביישוב בסך 367 ש"ח לחודש וכן העתק שיק שכירות בסך 2,500 ש"ח. המבקשת ציינה כי דרישתה עבור הוצאותיה לצורכי ריפוייה ומחייתה היתה ביום 3/9/07 בסך 20,000 ש"ח.

6.         המשיבה בתגובתה חוזרת על טענתה בדבר העדר החבות ומציינת כי טרם נתקבל תיק המשטרה בעקבות התאונה. לטענתן, מעיון במסמכים שצורפו עולה כי מדובר בפגיעה קלה. נטען כי מעיון בתלושי השכר עולה כי המבקשת שבה לעבודתה תוך פרק זמן קצר ואף לא ניכר שהיתה גריעה בשכרה. המשיבה מפנה לתלוש מחודש דצמבר 2007 ממנו עולה כי שכרה עלה באופן שאינו מצדיק תשלום תכוף כלשהו. לטענתן, עובדה זו עומדת בסתירה לחקירתה מיום 3/3/07 שם ציינה כי שבה לעבודתה באופן חלקי. מכאן, לאור הפגיעה הקלה יחסית, העובדה כי המבקשת חזרה לעבודתה לאחר תקופת אי כושר קצרה, וכפירתן בשאלת החבות- אין מקום להקדמת תשלום תכוף שאין מטרתה לפצות בגין נזקי עבר, האמורים להתברר במסגרת התביעה העיקרית. 

7.         סעיף 5 ב (א) לחוק הפיצויים קובע: "סבר בית המשפט כי לכאורה, זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף".

הלכה היא כי הבקשה לתשלום תכוף, נועדה, על פי טיבה וטבעה, ליתן סעד זמני ומהיר, בגדר "עזרה ראשונה" לנפגע בתאונת דרכים. לפיכך, בשלב זה, אין בית המשפט נדרש להיכנס לעובי הקורה ולקבוע ממצאים עובדתיים אלא להכריע על יסוד ראיות לכאורה, המבססות חבות לכאורה בלבד (ראה: ע"א 2745/90 בארי נ' הלפרין ואח', פ"ד מה (3) 54, א. ריבלין , תאונות הדרכים, סדר הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס -1999 עמ' 624). שאלת נסיבות אירוע התאונה והיותה התאונה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק, אם לאו, תידון ותוכרע, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית. יודגש כי במקרה שבפניי המשיבה מעלה טענה בדבר העדר חבות.

תשלום תכוף ייפסק בגין הוצאות שהוצאו בעבר על ידי הנפגע לצורכי ריפויו, ובגין הוצאות עתידיות, ובכלל אלה - הוצאות לצורכי ריפוי וסיעוד למחייה - שאלה נקבעים תוך התחשבות ברמת חייו של הנפגע עובר לתאונה (ראה: א. ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 631 ואילך).

תקנה 3 (א) מגדירה "צרכי מחייה" לעניין סעיף 5(ב)(2) לחוק, כצרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים. תקנה 4 לתקנות מגדירה "צרכי סיעוד" כדלקמן: "צרכי סיעוד לעניין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית; לעניין זה - "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית; "השגחה" - פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים."

8.         במקרה שבפניי המבקשת הינה רווקה, ללא ילדים ומתגוררת בגפה. לא נראה כי הינה זקוקה לעזרה בפעולות היום יום או להשגחה כלשהי. כתוצאה מהתאונה נעדרה המבקשת מעבודתה לפרק זמן קצר וכאשר שבה לעבודתה, משכורתה לא ירדה באופן מהותי  המצדיק תשלום תכוף. בחודשים ינואר-מאי 2007 השתכרה המבקשת סך של בין 5,676 ש"ח ועד לסך של 6,151 ש"ח (נטו), בחודש יוני 2007 סך של 4,970 ש"ח ובחודש יולי סך של 5,019 ש"ח. בחודש אוגוסט המבקשת לא השתכרה כלל, והחל מחודש ספטמבר ועד חודש דצמבר 2007 השתכרה כדלקמן- 3,595 ש"ח , 4,922 ש"ח, 4,690 ש"ח, 9,962 ש"ח. הוצאותיה הרפואיות הסתכמו בסך של 2,240 ש"ח. מעיון בתלושי השכר ניכר כי הפחתה משמעותית בשכרה של המבקשת היתה בחודש יולי (אומנם השכר בחודש זה לא פחת באופן ניכר מהרגיל אך זאת נוכח תשלום דמי ההבראה המשולמים באותו החודש) ובחודש אוגוסט בו לא עבדה כלל. אוסיף כי לטעמי, פירוט הוצאותיה לצורכי מחייה אינם תואמים את שכרה, הן בטרם התאונה והן אחריה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובמסמכים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק למבקשת תשלום תכוף חד פעמי בגין הוצאותיה הרפואיות והפסד השתכרות בגין החודשים יוני-אוגוסט בסך 10,000 ש"ח. 

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ח (5 במאי 2008) בהעדר הצדדים.

קלדנית: שרה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: