החלטה בתיק בשא 171228/06

1.         לפני בקשה לביטול פסק דין חלקי (להלן:"פסק-דין"), אשר ניתן כנגד המבקשת, היא צד ג' מס' 3 בתיק העיקרי  (להלן: "המבקשת") ביום 22.3.06.לטובת שולחות ההודעה לצד ג' ,הנתבעות 3 ו- 4 הן גת מפעלי שימורים בע"מ ו הראל חברה לביטוח בע"מ

בפסק הדין קבעתי כי "הנתבעים 3 ו-4 שלחו הודעה לצד ג', בין היתר לצד ג' 3, קניון הראל במבשרת ציון. כתב הגנה לא הוגש להודעה לצד ג'. ולפי כך זכאים הנתבעים 3 ו-4 ליטול פס"ד כנגד צד ג' 3 בהיעדר הגנה עפ"י תקנה 97. לפיכך, אני מחייב את צד ג' 3 לשלם לנתבעים 3 ו-4 את הסכום בו יחויבו במסגרת פס"ד סופי או פשרה לשלם לתובעת. כן ישלם צד ג' 3 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10 אחוז מהסכום האמור. בתוספת מע"מ, וכן אגרה ששולמה בהודעה לצד ג'".

ואכן הדיון בתביעה העיקרית הסתיים וביום 28/5/06 ניתן פסק דין בו חויבו הנתבעות 3-4 לשלם לתובעת סכומי כסף מסוימים

2.         ביום 15.8.06 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר הגנה והתייצבות.

3.         לטענת המבקשת קיימות סיבות לאי הגשת כתב הגנה , ביניהן, טוענת המבקשת כי "... על פי הפרוצדורה במשרדי המבקשת, הואיל והמבקשת מובטחת, מיד עם קבלת תביעה היא מועברת לטיפול חברת הביטוח. במשרדי המבקשת לא נמצא העתק מהודעת צד ג', וכמו כן לא נמצא תיעוד בחברת הביטוח של המבקשת, כך שלא ברור מה עלה בגורל ההודעה". 

בהמשך טוענת המבקשת כי "מעיון באתר רשות הדואר עולה כי דבר הדואר הגיע למשרדי המבקשת רק ביום 28.6.04 (באישור המסירה עצמו לא צוין תאריך), כאשר כבר בדיון שנערך לפני כן- ביום 23.6.04, התבקש בית המשפט הנכבד ליתן פסק דין כנגד המבקשת, מבלי לציין כי דבר הדואר טרם נמסר וכי טרם עבר המועד להגשת כתב הגנה ועל ידי כך פעלה לכאורה בחשש לאי דיוקים. כמו כן, במשרדי הקניון לא נתקבלו כל הזמנות לדיון ו/או החלטות אחרות".

כן טוענת המבקשת כי יש לה הגנה טובה ומפרטת בבקשתה כי "על פי הסכם בין המשיב 1-כפיר בנימין-ובין המבקשת על המשיב 1 היה לבטח את המושכר ולציין את המבקשת כמוטב בפוליסת הביטוח, כך שהיה על המשיבה 2 לדאוג להגיש כתב הגנה בשם המבקשת... המבקשת מבוטחת בחברת ביטוח, והיתה מבוטחת גם במועד הרלבנטי לאירוע נשוא התובענה".

עוד המבקשת מתייחסת לפסק-הדין אשר יצא מאת בית משפט זה ביום 28.5.06 וטוענת כי "בפסק הדין נקבע כי המשיבה (פריגת בע"מ) היא שעוסקת בהתקנת מכשירים והיא ערה או אמורה להיות ערה ללחצי מים בצנרת בה היא עוסקת והיה עליה לדאוג כי צינורות הגומי יעמדו בלחץ המים הגבוה ביותר האפשרי, משכך לא ברור מדוע סוברות המשיבות 3-4 כי על המבקשת רובצת אחריות כלשהיא".

המבקשת צירפה לבקשתה תצהיר מאת הגב' זהורית כהן, היא מנהלת החשבונות אצל המבקשת, לפיו " לפי אישור המסירה חתמה על הקבלה הגב' רחל זקן שאיננה עובדת יותר בקניון ולא ניתן היה לברר עימה המה עלה בכתב התביעה מאחר והיא אמרה שהיא איננה זוכרת... כאשר מגיעה תביעה לקניון אנו מטפלים בה מייד ומעבירים אותה לחברת הביטוח של הקניון מאחר והקניון מבוטח. סביר להניח כי החומר הועבר לחברת הביטוח אולם בבירור שם לא נמצא תיעוד לכך וכאמור מזכירת הקניון בשעתו אינה יכולה לסייע בנקודה זו".

הגב' כהן ממשיכה ומצהירה כי " ... גם לגופו של עניין יש לקניון הגנה טובה כנגד התובענה הן מפאת העובדה שקניון הנו צד ג' בלבד בתובענה והן מפאת העובדה שהמודיעה לצד ג' פעלה בידיים לא נקיות כאשר פנתה לבית המשפט הנכבד באשר לפי הסכם השכירות עליו חתמה עם הקניון היה עליה לערוך פוליסת ביטוח כאשר גם הקניון הנו מוטב רשום בפוליסה (בעלי הפוליסה) ולמעשה היא הייתה מושתקת ומנועה מלכתחילה לשלוח הודעת צד ג' לקניון. יובהר כי הקניון לא הוזמן לדיונים, לא הומצאה הזמנה מבית המשפט לקניון ולא ניתנה לקניון הזדמנות להופיע בבית המשפט ולהגיש כתב הגנה ו/או כל הודעה מתאימה וכל זאת בשעה שהמודיעה עדיין פועלת ועובדת מתוך הקניון עד לעצם היום הזה".

כן צירפה המבקשת את תצהירו של מר דוידוביץ דוד, אשר משמש כמנהל החזקה בקניון הראל למעלה מאחת עשרה שנים, לדבריו, ממנו עולה כי " ... בהתייחסות לטענות לפיהן יש בעיית הפרשי לחצים במערכת המים בקניון. יובהר כי לאחר צינור כניסת אספקת המים לקניון מותקן מכשיר מקטין לחץ מאז הקמת הקניון והמשמעות הנה כי כל צרכני הקניון מקבלים לחץ שווה בכל שעות היממה".

4.         המשיבים 3-4 מתנגדים לבקשה.

המשיבים טוענים כי "במסגרת ניהול התובענה ניתנה החלטת בית המשפט בנוגע לבקשת המשיבה ליתן פסק דין כנגד המבקשת בהעדר הגנה מצידה. יודגש כי החלטת בית המשפט למתן פסק דין כנגד המבקשת ניתנה במועד שמיעת הראיות, קרי, ביום 22.3.06 ואין כל ממש בטענת המבקשת לפיה הוגשה הבקשה למתן פסק הדין בהעדר ההגנה בטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה שכן חלפו מספר שנים מאז".

בהמשך טוענים המשיבים כי "... הגשת הבקשה... בחלוף המועד אשר נקבע להגשת הבקשה וכי לא ניתן להעלות טענה לפיה לא ננקטו צעדים הוגנים ובאותה הנשימה מגישה המבקשת את בקשתה זו בחלוף המועד הקבוע בתקנות וזאת ללא הצדקה כאשר המשיבה באמצעות בא כוחה אף פנתה אל הח"מ על מנת לברר פרטים אודות פסק הדין ואף ניהלה מו"מ לצורך העברת הסך כפי שנקבע בהתאם לפסק הדין".

עוד טוענים המשיבים כי "... המבקשת כלל לא מציינת את הסיבה בנוגע לאיחורה בהגשת הבקשה... המבקשת אינה מעלה כל טענה המצדיקה את ביטול פסק הדין ועל כן אין כל מקום להחזיר את הצדדים אל בית המשפט ולשמוע פעם נוספת את הראיות בתיק הנדון. יש לחדד כי הדרך הראויה לדון בטענות המבקשת היא בדרך של ערעור ולא באופן בו בוחרת המבקשת לבטל את פסק הדין כאשר כבר הוגשו ראיות, נחקרו עדים, הוגשו סיכומים ואף ניתן פסק דין מנומק על ידי בית המשפט".

5-  מכאן סבורים המשיבים כי היעתרות לבקשה עלולה "... להביא לתוצאה אבסורדית לפיה התביעה תידון מחדש כאשר בית המשפט יאלץ לקיים בשנית הליכים מקדמיים, ולאחר מכן יוגשו ראיות, יזומנו עדים אשר יחקרו, יוגשו סיכומים וינתן פסק דין חדש על ידי בית המשפט".

יש לציין כי הדיון בתביעה בא לידי סיום בפסק דין מיום 28/5/06 . בקשה זו הוגשה ביום 15/8/06

דיון

6.         בדיון  בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד,  בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן.

            ראה גם :ע"א 3645/02, קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139.

7-   אתחיל בכך  שעל פי המכתב שצורף לבקשה ושנשלח מבא כוח הנתבעות 3-4 , פסק ידן הסופי בתביעה הומצא למבקשת עם המכתב נושא תאריך 11/6/06 .  בקשה זו הוגשה ביום 15/8/06 הרבה מעבר למועד הקבוע בתקנה201 לתקנות סדר הדין  לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד

8-         תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-