החלטה בתיק בשא 169971/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד באי כוח הצדדים והמבקש בעצמו במסגרת בקשה להאריך את המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע 49 שיקים, שנים מהם על סך 1,266.71 ש"ח כל אחד ויתרתם על סך 3,000 ש"ח כל אחד, אשר מועדי פירעונם מיום 1/5/98 ועד ליום 1/7/02 בהתאמה וכמפורט בבקשה לביצוע השטרות.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשותיו, והצהיר כי נודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו בתחילת חודש ספטמבר 2005, ומייד לאחר מכן הגיש בקשה לביטול הליכים בכתב ידו, בה טען כי מעולם לא חתם על השטרות וכי אין לו כל קשר עם המשיבה. המבקש טען שהגיש את הבקשה הנ"ל באופן עצמאי וללא סיוע של עו"ד בשל מצבו הכלכלי הקשה, אולם משלא קיבל מענה לבקשתו והחלו לנקוט בהליכים כנגד רכושו, פנה לבני משפחה לצורך מימון עו"ד, ובא כוחו הגיש עבורו את הבקשות נשוא התובענה דנן.

לטענת המבקש, השטרות נעשו כ- 10 שנים לפני הגשת ההתנגדות והבקשה הוגשה בשיהוי רב, תוך גרימת נזקים וקשיים בהוכחת ההתנגדות. המבקש הצהיר כי המשיבה מעולם לא שלחה לו הודעת חילול ו/או הודעה כי הוא חייב לשלם בגין השטרות. עוד הצהיר המבקש כי הוא אינו מתגורר יחד עם אימו, אשר שמה מצוין באישור המסירה של האזהרה, וככל הנראה היא אף לא ידעה במה מדובר, ועל-כן לא מסרה לו את האזהרה. לבסוף טען המבקש כי האיחור בהגשת ההתנגדות אינו נובע מזלזול והוסיף שיש לו טענת הגנה טובה, שכן מעולם לא חתם על השטרות.

המבקש נחקר בחקירה נגדית על תצהירו, ובמהלכה הציג את תעודת הזהות שלו אשר על-פיה כתובת מגוריו היא "משק 19 במושב שחר", שהיא גם כתובתם של אמו ואחיו, החייב 1. עוד העיד המבקש כי נודע לו על תיק ההוצאה לפועל רק בחודש ספטמבר 2005, אך הוסיף כי אכן ידע שניתן צו מאסר כנגדו בתיק עוד בחודש ינואר 2005. בנוסף לכך התייחס המבקש להליכי עיקול שבוצעו אצלו בחודש אוגוסט 2005. כמו-כן עלה מהדיון שבמועד זה, אימו של המבקש הגישה בקשה למתן פסק דין הצהרתי אודות המיטלטלין בביתה והצהירה ששני בניה הינם חייבים בתיק ההוצאה לפועל. לבסוף אישר המבקש כי נחקר בחקירת יכולת ב- 30/10/05.

בסופו של הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. ב"כ המבקש טען שלא בוצעה מסירה של האזהרה כדין, והפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לסכום התביעה הגבוה, לטענת הזיוף ולעובדה שמדובר בערב. ב"כ המשיב הדגיש שהמבקש ידע על נקיטת ההליכים נגדו מזה זמן רב, ושאין לקבל את בקשתו להארכת מועד בהעדר טעם מיוחד.

דיון

עיון בהעתק אישור המסירה של האזהרה מלמד לכאורה כי נמסרה לידי אימו של המבקש, הגברת מרים בן-לולו, בכתובת משק 19 במושב שחר. מחקירתו של המבקש עולה כי זוהי גם כתובתו של המבקש עצמו בתעודת הזהות. משכך, קיימת חזקה שבוצעה למבקש מסירה כדין, ועליו הנטל לסתור חזקה זו. לעניין זה אין די בטענה בעלמה, שהועלתה לראשונה במהלך הדיון, כי האזהרה אינה חתומה על-ידי האם וכן אין די בעדותו של המבקש בחקירתו החוזרת לפיה הוא מתגורר בקרוואן ליד אמו. אילו רצה המבקש לטעון כי אימו איננה חתומה על האזהרה ו/או כי הוא אינו מתגורר עמה בפועל היה עליו לציין זאת במסגרת תצהיריו, לצרף תצהיר של האם בנידון ולזמן את מוסר האזהרה לחקירה.

זאת ועוד, מחקירתו הנגדית של המבקש עולה בוודאות כי ידע על נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו במסגרת התיק עוד בינואר 2005, עת הוצאה כנגדו פקודת מאסר, ומכל מקום, אין חולק כי המבקש ידע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל לכל המאוחר בחודש ספטמבר 2005. אמנם המבקש טען בתצהיריו ובחקירתו הנגדית שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל "בקשה לביטול הליכים" וסבר שדי בה לצורך התנגדות לביצוע השטרות, אך אין באי הכרתו את דרישות החוק כדי להוות טעם מיוחד לצורך הארכת מועד. יתר על כן, מפרוטוקול חקירת היכולת של המבקש, אשר הוגש לבית המשפט וסומן מש/7, עולה כי הובהר למבקש בחודש אוקטובר 2005 שבקשתו "לביטול הליכים" אינה ערוכה כהתנגדות לביצוע שטר ואין לקבלה ללא תצהיר. בתצהיריו של המבקש ובחקירת היכולת הנ"ל הצהיר המבקש כי לא הגיש התנגדות כנדרש ולא התייעץ עם עו"ד בשל מצבו הכלכלי הקשה. עם זאת, גם בכך אין משום טעם מיוחד להארכת מועד כאשר המבקש יכול היה לפנות לסיוע המשפטי ולא עשה כן, וכאשר הוכח שהמבקש יכול היה להסתייע במשפחתו לצורך שכירת עו"ד, אך הוא בחר לעשות כן רק כשנתיים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

בנוסף לכך יובהר כי המבקש אף לא הציג בפני בית המשפט טענות הגנה מפורטות כנדרש גם לגופו של עניין. כל שהצהיר המבקש הוא שלא חתם על שטרות כלשהם לטובת המשיבה ואין לו כל קשר עמה. מדובר בשיקים המשוכים על ידי אחיו של המבקש, כשהמבקש טען שחתימתו כערב לפירעון זויפה, אולם לא טרח להגיש תצהיר של אחיו לתמיכה בגרסתו וכן לא טען להעדר מתן הרשאה לאדם אחר לחתום בשמו על השיקים. בנוסף לכך, המבקש הודה בחקירתו כי לא הגיש תלונה במשטרה על זיוף.

יצוין כי אכן חלפו כ- 6 שנים ממועד פירעונם של השיקים הראשונים בסדרה ועד להגשת בקשת הביצוע, אולם המבקש מושתק מלהישמע בטענת שיהוי, אשר אף נזנחה בשלב הסיכומים, כאשר הוא עצמו הגיש את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות לביצוע השטרות מעל שנה וחצי לאחר המועד הקבוע בחוק.  

לאור האמור לעיל, מן הדין היה לדחות את הבקשה להארכת מועד ולקבל את התובענה, אולם על מנת שלא למנוע מהמבקש להוכיח את טענת הזיוף ובהתחשב בסכום התביעה, הנני קובע שכנגד הפקדת סך של 50,000 ש"ח בקופת בית המפשט במזומן או בערבות בנקאית תוך 30 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו, תתקבל הבקשה ותינתן למבקש רשות להתגונן.

בהעדר הפקדה כאמור, תדחה הבקשה והמבקש יחויב בהוצאות.

הנני קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 8/3/07.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"א בשבט, תשס"ז (30 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: