החלטה בתיק בשא 1699/07

1.         בתיק זה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המשיב במעמד צד אחד ביום 14.1.07, והתקיים דיון במעמד שני בעלי הדין היום.

            המדובר בתביעה נגד המשיב, עו"ד בעיסוקו, על סך 60,000 ש"ח אשר גבה לפי הנטען מצד ג', ולא העבירם לידי המבקש. במסגרת הדיון היום העידו המבקש והמשיב ונשמעו סיכומי טענות בעל פה.

            לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין מצאתי לנכון להותיר את צו העיכוב בתוקף בשלב זה, יחד עם זאת אם ימלא המשיב אחר התנאים כפי שיפורט להלן, יהיה רשאי לבקש עיון מחדש בהחלטה.

2.         כידוע, רק במקרים נדירים יוכל מבקש עיכוב יציאה מהארץ להראות בראיות ישירות כי המשיב עומד לעזוב את הארץ, ובדרך כלל יוסק החשש מראיות נסיבתיות. כך למשל נקבע ברע"א 26/89, משרקי ואח' נ' רותם חברה לביטוח בע"מ:

הוכחת התנאים האמורים בתקנה 376 יכולה להיות ישירה או נסיבתית; כך למשל, בבר"ע 93/68 דחה בית משפט זה בקשת רשות לערער על החלטה, בה ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הנתבע, לאחר שבית המשפט המחוזי התרשם באופן שלילי מעדותו של הנתבע, שאין בדעתו לעזוב את הארץ. הנתבע באותו עניין סירב לגלות, היכן הכסף שהתובעים טענו לזכות בו, וגם הוכח, ששני בניו של הנתבע של הנתבע ירדו לחוץ לארץ וישבו בדרך קבע בדרום אמריקה; גם בר"ע 451/85 ובר"ע 558/85 נתקיימו נסיבות מצטברות, שהצדיקו מתן הצו".

            במקרה דנן, סבורני כי למרות הכחשתו של המשיב על הסתבכות כלכלית כנטען בבקשת העיכוב, הרי הנסיבות מצביעות על מצב אחר, אשר מצדיק הותרת צו העיכוב על תוקפו בשלב זה.

3.         ראשית מתברר כי המשיב אכן גבה עבור המבקש סכום של 15,000 ש"ח אותו לא העביר לידיו, ולא מצאתי הסבר של ממש מדוע לא עשה כן. המשיב אינו מפרט מתי גבה את הסכום, ומתי התכוון להעביר את הכספים, אולם בוודאי שעשה זאת לפני מספר שבועות לפחות, אך עד היום לא העביר דבר.

            המשיב טען כי מלכתחילה ייעד כספים אלה לכיסוי שכר טרחתו, אולם מאז חזרו השיקים הנוספים שקיבל מצד ג', יודע כי אינו זכאי לשכר טרחה מלא, ולמרות זאת לא פעל להעברת הכספים למבקש.

            שנית, התברר כי המשיב נוהג בכספים שגבה עבור הלקוח כמנהג בעלים, והעביר את השיקים לגורם זר! מובן כי חובה היה על המשיב להפקיד כספים אלה בחשבון פיקדון ומדובר בכספים שנתקבלו אצלו בנאמנות. העברה לגורם זר, מבלי להפקיד בחשבון הבנק כנדרש מלמדת לכאורה כי התנהגות שלא כדין, ומקימה חשש כי המשיב פועל בצורה זו עקב הסתבכות כלכלית כלשהי.

            יתרה מכך, לא ברור כיצד התכוון המשיב להעביר את הכספים למבקש אם העביר את השיקים שקיבל מצד ג' לצד ד'.

4.         כמו כן העיד המשיב כי קיבל את הטיפול בתיק ממי שהתחזה לעו"ד ונגדו הוא מנהל הליך בגין העלמת כספים. למרות שדברים אלה ידועים למשיב מזה כשנה וחצי, לא טרח ליצור קשר עם המבקש עד לאחרונה, והוא מבקש להסתמך על הסכם שכר טרחה בינו ובין אותו מי שהתחזה לעו"ד.

            גם התנהגות זו הינה פסולה ובעייתית.

5.         המשיב אישר כי נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ, אולם טען כי מדובר בזוכה אחד, בנק ירושלים וכי הושג הסדר מולו. יחד עם זאת, למרות שההסדר הושג ואושר בחודש יולי 2006, מאשר המשיב כי בוצע לאחרונה עיקול מיטלטלין בביתו וננקטו נגדו הליכים בתיק זה, כיוון שלא עמד למעשה בהסדר.

            המשיב הסכים תחילה כי אעיין במחשב ההוצל"פ לבדוק האמנם מתנהלים נגדו הליכים נוספים, אולם חזר בו בהמשך.

6.         בנסיבות אלה, דומה כי בשלב זה קיימת נגד המבקש עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות, וכלל הנסיבות מצביעות על כך שהוא מצוי בהסתבכות אשר מחזקת את החשש, אשר פורט בתצהיר המבקש, בדבר עזיבתו את הארץ לתקופה ממושכת.

            אשר  על כן, בשלב זה מצאתי לנכון להותיר את צו העיכוב על כנו.

7.         יחד עם זאת, מצאתי לנכון לקבוע כי המבקש יוכל לבקש עיון מחדש בבקשה, לפי תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, אם יראה שינוי נסיבות אשר יתבטא בהעברת הסכום שאינו שנוי במחלוקת לידי המבקש, וכן מסירת השיקים הנוספים, אשר מסר צד ג' ואשר חוללו לפי הנטען, לידי המבקש.

            הוצאות הבקשה לא יפסקו בשלב זה, והדבר יובא בחשבון בידי בית המשפט אשר יכריע בתביעה לגופה.

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ז (21 בינואר 2007).