החלטה בתיק בשא 169612/05

1. בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן ביום 3/2/05 כנגד נתבע מס' 1.

אין מחלוקת כי התובענה נמסרה למבקש ביום 3/8/04. לטענת המבקש לא התגונן בפני התובענה מחמת טעות בלבד.

עוד טען המבקש כי קיומו של פסק הדין נודע לו עת שקיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצועו.        

אין המבקש מציין בתצהירו מהו מועד זה אך מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה כי האזהרה נמסרה למבקש ביום 26/4/05.

2. הבקשה לבטול פסק הדין הוגשה רק ביום 2/6/05 וזאת ללא בקשה נלווית להארכת מועד להגשתה. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי בקשה לבטול החלטה יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצאה למבקש.

תקנה 528 לתקנות קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק  - רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שירשמו.

3. בפני בקשה לבטול פסק דין, שלא רק שלא הוגשה במועד - אף לא התבקשה הארכת מועד וזו אף לא נומקה.

אין בתצהיר המבקש ולו מילה אחת מדוע לא הגיש את בקשתו זו לבטול פסק דין במועד.

המבקש נסמך אך ורק על עילת ההגנה הנטענת על ידו מבלי שנתן כל טעם שהוא לסיבת האיחור בהגשת הבקשה.

4. העובדה כי מדובר באיחור של מספר ימים מועט אינה מפחיתה מן הדרישה למתן טעמים מיוחדים.

בש"א 7378/98 נתנזון נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פד"י נג (1) עמ' 850.

ב"כ המבקש היפנה תשומת ליבי לפ"ד בע"א 441/88 ירחי  נ' גולדגרבר פד"י מ"ג (4) עמ'

  378.

אלא, שאף פסק דין זה דורש כי ינתן טעם מיוחד אפילו כאשר בית המשפט מאריך את המועד מיוזמתו. שם נפסק עוד כי למבקש היה הסבר מתקבל על הדעת למחדלו דבר שלא קיים בענייננו. באותו פסק דין נדונה גם שאלה שונה לחלוטין מזו העולה בתיק זה, ואין הנדון דומה לראיה.

שם התבקשה הארכת מועד להגשת בקשה לתיקון טעות קולמוס בפסק דין.

וכבר נקבע, כפי שצויין באותו פסק דין, כי יש להקל בדרישת הטעם המיוחד בבקשות מסוג זה, שאינה מהסוג הנדון בתיק זה.

5. עוד הופנתי לפ"ד בע"א 1673/93 לורל (טריידינג) בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פד"י מח (2) עמ' 697.

הנני להפנות את ב"כ המבקש אף לאמירה נוספת  באותו פסק דין, אשר כלל אינו דן בצורך בטעם מיוחד:

"אמנם אין בית המשפט נוטה לקפח זכות מהותית בשל פגם שבסדר דין בלבד, אך אין בכך כדי להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, איננו רוצה - אינו מקיימן".