החלטה בתיק בשא 1688/04

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (עב 2189/03; בש"א 2663/03).  כותרת המסמך היא החלטה, אולם אין מחלוקת כי מדובר בפסק דין סופי, שכן תביעות המבקשים נדחו על הסף.  פסק הדין הומצא למבקשים ביום 12.10.2004. וניסיון להגיש ערעור נעשה ביום 24.11.2004. בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 8.12.2004.

2.      כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין קמא, המבקשים עבדו בנמל אילת בשירות המשיבה, בתקופות אשר הסתיימו בין יום 31.12.93 ועד ליום 31.10.2000. לטענת המבקשים בכתב התביעה, הם הוצאו לקצבה לפני הגיעם לגיל 65, בניגוד לרצונם, ועל אף סירובם ודרישתם להמשיך ולעבוד עד לגיל 65. חלקם של המבקשים הגיש ערר על ההחלטה של הוצאה לקצבה, וחלקם לא הגיש ערר, בטענה של העדר ידיעה משפטית ומתוך שקיבלו הסברים כי כל ערר לא יסייע בידם. הסעד לו עתרו המבקשים היה צו הצהרתי כי הם המשיכו לשמש כעובדי המשיבה לכל דבר עד הגיעם לגיל 65, כי הוצאתם לקצבה בטלה ומבוטלת, וכי הם זכאים לשכר מלא מיום הוצאתם לגמלאות ועד הגיעם לגיל 65 שנה.

3.      בית הדין האזורי קבע כי:

3.1.   תביעתם של המבקשים שסיימו עבודתם לפני יום 17.6.96 התיישנה. עוד נקבע כי המבקשים לא העלו לא בתביעתם ולא בתגובה לבקשה כל טענה ו/או סיבה שיש בה כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות, וטענתם לפיה לא ידעו על התגבשות העובדות לא נתמכה בכל תצהיר ולא נסמכה בכל ראיה אחרת.

3.2.   תביעה לצו עשה בחלוף 9 עד 3 שנים ממועד הפרישה, לאחר שכל המבקשים עברו את גיל 65, נגועה בשיהוי ואינה יכולה להתממש.

3.3.   המשיבים לא כימתו את תביעתם לתשלום שכר מלא מיום הוצאתם לגמלאות ועד להגיעם לגיל 65 שנה.

3.4.   מועד פרישתם של חלק מהמבקשים נקבע בהסכמה עמם.

4.      נימוקי הבקשה הם:

4.1.   הערעור הוגש במועד, וזאת במסגרת 30 יום מיום קבלת ההחלטה ועד להגשת הערעור.

4.2.   אם הוגש הערעור באיחור של ימים ספורים, הדבר נובע מבעיות אישיות רפואיות של עו"ד פרץ, אשר סובל מבעיות רפואיות ונעדר מעבודתו עקב טיפול רפואי.

4.3.   סיכויי הערעור טובים, שכן דרך המלך בבתי הדין לעבודה היא שמיעת תביעות לגופן. 

5.      המשיבה התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

5.1.   הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של 27 ימים.

5.2.   מצבו הרפואי של בא כוח בעל דין אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור, בניגוד למצבו הרפואי של בעל דין. בכל מקרה, הטענה בדבר מצבו הרפואי של ב"כ המבקש נטענה באופן סתמי ומעורפל, ללא פירוט וללא שנתמכה בתצהיר ובאישורים רפואיים.

5.3.   האיחור בהגשת הבקשה היה של 27 ימים ולא של ימים ספורים.

5.4.   הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

5.5.   סיכויי הערעור קלושים.

6.      לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בהודעת הערעור וכן בתיק בית הדין האזורי, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.      הנימוק שהובא על ידי המבקשים  לאיחור בהגשת הערעור הוא מצבו הרפואי של ב"כ המבקשים. שלא כנטען על ידי המשיבה, גם מחלה של בא כוחו של בעל דין, ולא רק מחלה של בעל הדין עצמו, עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אם מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה. לעניין זה נקבע בפסיקה כי