החלטה בתיק בשא 16872/06

1.         המבקשת עותרת למחוק או לדחות את התביעה על הסף לפי תקנות 100 או 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עובדות רקע

2.         המשיבה/התובעת הגישה נגד המבקשת/הנתבעת תביעה למתן צו עשה, אכיפת הסכם שנכרת, לטענתה, בין הצדדים או לחלופין, לשלם למשיבה פיצויים בגין הפרה יסודית של ההסכם או עקב חוסר תום לב במו"מ. סכום התביעה הועמד לצורך אגרה על סך 50 מיליון ש"ח. ההסכם הנו לאספקת מסדרי "GIS", מערכות מתוחכמות במערכת הולכת חשמל (להלן: "המסדרים" או "ההסכם", בהתאמה).

טענות המבקשת

3.         המבקשת טוענת למחיקה על הסף עקב העדר עילה או העדר יריבות.

            מכתב התביעה לא עולה עילת תביעה אישית של התובעת. בסעיף 5 לכתב התביעה צויין במפורש כי המו"מ בעניין ההסכם התנהל בתחילתו בין המבקשת לבין מיזם משותף שחברותיו הן תע"ש והמשיבה (להלן: "המיזם"). גם בסעיף 12 צויין, כי לצורך קידום ייצור המסדרים נעשתה פעילות פיתוח מטעם תע"ש בשיתוף עם חברה נוספת, שאינה התובעת.

            התובעת הוקמה רק מספר שנים לאחר תחילת המו"מ, למעלה מ-8 חודשים לאחר שהמו"מ בין הצדדים עבר לפסים מעשיים, הכל כנטען ע"י התובעת.

            כפי שעולה מסעיפים 33, 37, 39 ו-41 לכתב התביעה, גם לשיטתה של הנתבעת, תע"ש הייתה מחוייבת מכח ההסכם הנטען, לו זה היה משתכלל.

            בעל עילת התביעה לפי כתב התביעה הנו המיזם המשותף על שתי חברותיו, ולא התובעת בלבד. כיוון שהמיזם איננו תובע, דין התביעה להדחות או להמחק על הסף בהעדר עילה או בהעדר יריבות.

            לטענת המבקשת, עולה מכתב התביעה כי מבין שתי חברות המיזם דווקא תע"ש נועדה להיות היצרנית ורוכשת הידע, בעוד המשיבה הנה חברת אחזקות ריקה מתוכן שהוקמה לצורך המגעים ולצורך זה בלבד.

טענות המשיבה

4.         לטענת המשיבה, הבקשה קנטרנית וחסרת בסיס. בכתב התביעה מוצגת בהרחבה עילת תביעה מבוססת נגד המבקשת, ואף שולמה אגרה בסך 625,000 ש"ח.

            בכתב התביעה פירוט מלא של עילת התביעה של המשיבה, לרבות מסמכים המלמדים על כריתת הסכם בינה לבין המבקשת. גם אם המילה "מיזם" נזכרת בכתב התביעה, אין בכך כדי להשמיט את עילת התביעה העצמאית שלה.

דיון ומסקנות

5.         הלכה פסוקה היא, כי הסעד של מחיקת תביעה או דחייתה על הסף, הינו סעד מרחיק לכת שמן ההראוי שבית המשפט יעשה בו שימוש זהיר ביותר.

ולענין זה ר' ע.א. 335/78 יוסף שאלתיאל נ' אריה שני ואח' פד"י ל"ו (2) עמ' 151 בעמ' 155:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציג סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין.

לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו".

            בשלב מקדמי זה, בוחן ביהמ"ש את שאלת קיומה של עילת התביעה ו/או היריבות על פי הטענות שבכתב התביעה.

6.         המשיבה טוענת כי היא היתה יזמית הפרויקט, היא זו שמימנה את פעילותו ואף התקשרה בהסכם עם המבקשת. המשיבה טוענת בכתב התביעה, כי היא כרתה את ההסכם עם המבקשת וכי תע"ש לא הייתה שותפה להסכם זה.

            מכתב התביעה עולה כי התובעת טוענת למו"מ שנוהל עמה, להסכם שנכרת עמה, למו"מ שנוהל עמה בחוסר תום לב ולהפרת ההסכם שנכרת עמה. ראו סעיפים 22-17 לכתב התביעה וכן סעיפים 32-28 ו-42-36 וכן שאר הסעיפים בכתב התביעה המבהירים את עילות התביעה נגד המבקשת ואת הנזקים שנגרמו לתובעת/המשיבה, לטענתה.

7.         אומנם בנספח טו עליו מסתמכת התובעת/המשיבה, נכתב כי ההצעה הינה "הצעת המיזם" ובמקומות נוספים דובר על המיזם, אולם כפי שעולה מסעיף 16 לכתב התביעה, נטען כי הוסכם בנוכחות נציגי המבקשת, תע"ש והמשיבה על "הצעה שתוגש על ידי התובעת ליצור מקומי של 6 מסדרים אשר יירכשו על ידי הנתבעת". אם התובעת תוכיח את טענותיה כי אכן ההסכם היה עמה, הרי שתוכיח עילת תביעה ויריבות. גם אם בשלבים מסויימים הייתה התובעת שותפה עם תע"ש למיזם, לא ניתן לקבוע בשלב זה,  כי  לתובעת  אין  יריבות ועילת תביעה לכאורה, הראויה להשמע נגד הנתבע, כיוון שתע"ש איננה תובעת.