החלטה בתיק בשא 168450/05

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו התנגדות לביצוע 5 שיקים, משוכים ע"י המבקשת לפקודת נפרעת בשם רם-דר חב' לבניין בע"מ, 4 שיקים ע"ס 56,537.5 ש"ח כ"א, ז.פ מ-15/8/04 ובכל 15 לחודש אחריו ושיק אחד מס' 7630 ע"ס 125,000 ש"ח שז.פ 31/12/04. סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 460,033 ש"ח.

2.         המבקשת טוענת כי הוסכם עם הנפרעת שארבעת השיקים ייפרעו רק אם הנפרעת תסדיר טיפול/ תשלום מול תובעים שזכו בפסקי- דין נ' המבקשת, שמצידה שלחה הודעות צד ג' לנפרעת ושהתקבלו.

            נטען שלא הוסדר דבר מול רוכשי הדירות הזוכים עפ"י פסה"ד, וע"י הנפרעת, ומשכך ביחסי המבקשת נפרעת אינה חבה בפירעון השיקים.

            לגבי השיק ע"ס 125,000 ש"ח נטען, בסעיף 11 לתצהיר ההתנגדות כי: -

"בנוסף, באותה פגישה (מיום 28/6/2004) במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים וכנגד התחייבות חוזרת של רם-דר להשלים את כל התחייבויותיה למול לנדקו בכל הנוגע לפרויקטים ולתקן את מלוא הליקויים שנתגלו בעבודותיה, משכה לנדקו לפקודת רם-דר המחאה נוספת שמספרה 5907630 על סך של 125,000 ש"ח ז.פ 31.12.2004."

וכי הנפרעת לא עמדה בהתחייבויותיה בגין פרויקטים שונים כלפי המבקשת, הכל כמפורט בסעיף 15 לתצהיר ההתנגדות. בהמשך סוכמו הפרות הנפרעת כגורמי נזק ישיר ו/או עקיף למבקשת בשיעור העולה על עשרה מליון ש"ח, ונטען כי סכום זה הנו בר קיזוז ועולה עשרת מונים על סכום ההמחאות נשוא התיק, ובנוסף לטענת מסירת ארבעת השיקים על תנאי, כפי שפורטה לעיל.

3.         לגבי השיק ע"ס 125,000 ש"ח טוען המשיב כי מדובר בטענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ואינה יכולה להוות הגנה כנגד תביעה שטרית. כן נטען שהשיק ניתן בגין התחשבנות ארוכת שנים ורבת פרויקטים, דהיינו אין מדובר בעסקה אחת אלא במספר עסקאות. בנוסף נטען כי דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים בין צדדים קרובים בלבד, וזו טענה אישית בין צדדים קרובים ואין היא רצה עם המסמך, כלומר אינה טובה כלפי הבנק, המשיב שהוא צד ג', תוך הפניה לע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון בעמ' , פד"י מח' (4) 498, 516.

            לגבי ארבעת השיקים האחרים, נטען שעפ"י גרסת המבקשת עצמה ומה שצירפה, לא ניתן לקבוע כי התקיים תנאי במסירת השיקים. זכות ביטול עתידית, כך נטען, אינה תנאי במסירה. השיקים ניתנו בגין עבודה שבוצעה בעבר, ומכאן שאין לראות תנאי במסירתם. בנוסף נטען לסתמיות הטענה, חוסר פירוט וטענת בדים, שכן למעשה השיקים נמסרו לאחר המועד בו הייתה הנפרעת אמורה להסדיר את דרישות התובעים עפ"י פסה"ד שניתנו נגד המבקשת והנפרעת. כיצד ?! תוהה המשיבה, וחרף קיום פס"ד חלוטים, מושכת המבקשת שיקים לפקודת הנפרעת, הדבר חסר הסבר וממשות, כך נטען, ואף אינו מתיישב אריתמטית עם פסה"ד שצורפו וסכומיהם.

4.         המבקשת עפ"י רשות שקיבלה משיבה לטענות, וטוענת כי הטענה ביחס לשיק ע"ס 125,000 ש"ח, הנה טענת כישלון תמורה מלא, וכי חלק נכבד מן ההפרות הנטענות מבטאות חיוב כספי קצוב של הנפרעת כלפיה. שבכל מקרה עולה על סכום השיק.

המבקשת טוענת שאין מקום ליחס התשלום לעסקה ספציפית אלא לכלל מערכת ההתחשבנות הענפה שבין הצדדים, ולפיכך מדובר באותן עסקאות ממש, וחרף ריבוי הפרויקטים. נטען שהלכת ציטיאט בוטלה ע"י הלכת נורדלנד בה הוכרה טענת הקיזוז אף מקום שמגיש השטר לביצוע אינו הצד הקרוב, אלא הנסב, וכן שמדובר בטענת מעין קיזוז, ואי קיום חיובים שונים.

            לגבי ארבעת השיקים מפנה המבקשת שוב לנוסח ההסכם בינה לנפרעת, מה שמלמד על תנאי, שלא נסתר, שלא התקיים, אי קיום/ הסדרת פסה"ד ע"י הנפרעת וכי בתמיהות המשיב בעניין אין ממש, שכן כך בחרו הצדדים לנהל את עניינם במועד הרלבנטי, והדבר עולה מן ההסכם, ואל לנו לשנות זאת.

ב)         דיון והכרעה

5.         בדיון בפני נחקר המצהיר מטעם המתנגדת - מר איטח, וחזר באופן כללי על הטענות שבתצהיר, וככל שנשאל בעניין זה או אחר, למעט בעניין אחד, בקשר לשיק ע"ס 125,000 ש"ח לגביו אומר בחקירה חוזרת, כי שיק זה ניתן כנגד זה שהנפרעת פרעה שיק אחר מסדרה מקורית, ועשתה העברה כספית לחברה כנגד פירעון אותו שיק.

            שם בעמ' 2 שורה 19: -

"לגבי שיק ע"ס 125 אלף ש"ח היה הסכם עם חב' רמ-דר שהיינו צריכים לתת לו שמונה שיקים בסך מיליון, כאשר את השיקים האלה נתנו במרץ 2004 או באפריל 2004, ובמעמד המסמך מ-28/6/04, שנתנו את השיק הנוסף, זה היה כנגד זה שחב' רמ-דר פרעה את אחד השיקים מהסדרה המקורית ועשתה העברה כספית לחברה כנגד פירעון אותו שיק, וזאת כדי שחב' רמ-דר לא תמשוך את השיק ע"ס 125 אלף ש"ח מהבנק שלה. זה מה שנמסר לנו ממנהל ובעלי החברה."

לעניין זה חשיבות רבה, ואליה אתייחס בהמשך.

6.         אני מחליט לדחות את הבקשה ביחס לשיק ע"ס 125,000 ש"ח. לפי מה שצוטט לעיל מפי המצהיר/ עד מטעם המבקשת, השיק נמסר הואיל והנפרעת עשתה העברה כספית למבקשת על אותו סכום ובגין שיק אחר שנמשך לנפרעת, ונמסר לה בזמנו במסגרת הסכם לתשלום, מעבר לכל הטענות להפרות הסכם וקיזוז מצד הנפרעת, ברור לפי דברי המצהיר עצמו, שאינם מתיישבים עם האמור על ידו בסעיף 11 לתצהיר ההתנגדות. שכן עניין זה כלל לא מוזכר, ולא בכדי, עפ"י התצהיר מתוארת מחלוקת בקשר לביצוע ו/או אי ביצוע עבודות/ חיובים אחרים שבין הצדדים, ואלו בעדות עולה לראשונה שתמורה זהה לסכום השיק הועברה ע"י הנפרעת למבקשת בעבר ולצורך פירעון שיק אחר, משמע השיק כאן בא ע"מ לשלם את אותו שיק שסכומו בעבר שולם בחזרה למבקשת ע"י הנפרעת, עניין זה לא גולה ופורט בתצהיר כלל, ומביא למסקנה שמדובר לגביו בהגנת בדים, שכן מעבר לטענות להפרות מצד הנפרעת, ברור שבגין שיק זה ניתנה תמורה - העברת כספית למבקשת, כדברי העד, ובהעדר התייחסות כלל לעניין זה בתצהיר ההתנגדות יש לדחות הבקשה בקשר לשיק זה. יצוין עוד, ומעבר לנדרש, שהטענות נגד הנפרעת בסופו של דבר הנן טענות לקיזוז ובגין אי קיום חיובים שלה כלפי המבקשת בהתעלם לרגע, מן המחלוקת האם מדובר בעסקת אחת, וכאשר קיימים מספר פרויקטים, והאם מדובר בסכומים קצובים, מה שברור שלא חל לגבי חלק מן הסכומים הטעונים שומה והערכה, עדיין מקובלת עליי בעניין טענת ב"כ המשיב, שטענת הקיזוז כמו כאן הנה טענה אישית טובה, ביחס לביצוע שטר, בין צדדים קרובים, אך לא בין צדדים רחוקים. בעניין נורדלנד העניין הושאר בצריך עיון, ולא שונתה ההלכה שנקבעה לעניין זה וכפי שצוטטה ע"י המשיב בעניין ציטיאט .

7.         באשר לארבעת השיקים האחרים, אני סבור שההתנגדות מראה על הגנה אפשרית לכאורית כלפי הנפרעת, וזאת עפ"י התחייבות מנהל הנפרעת. נכון שההתחייבות לא מנוסחת בדרך של פירעון על תנאי, אלא בדרך של זכות ביטול במקרה של אי סיום טיפול, אך מבחינת המבקשת והנפרעת, נראה שבמצב דברים זה קיימת הגנה אפשרית, לפחות בשלב זה, מבחינת המבקשת, ועקב אי הסדרת/ תשלום פסה"ד והחיובים השונים ע"י הנפרעת, ולא הוכח אחרת.

            בשלב זה התובע/ משיב אינו מעיד, לא לגבי מועד הסיחור והתמורה שנתן לנפרעת, ותנאי הפקדת השיקים, כך שלא ניתן לקבוע כבר כעת כי מדובר בצד ג' הגובר על פגם בין צדדים קרובים שלפניו, יחד עם זאת המשיב אוחז בשיקים ולא נטען לעניין זה דבר, וקיימת לזכותו חזקה שבדין של אחיזה כנגד ערך. אומנם מדובר בחזקה שבדין ודי בשלב דיוני זה בהגנה אפשרית כנגד הצד הסמוך, ואולם משמסרה, בנסיבות כאן, המבקשת שיקים עתידיים לנפרעת, שחיובה כלפיה כבר היה קיים ובלתי מבוצע ולא דאגה לאסור הסיחור לצד ג', יצרה במו ידיה סיכון שיבוא צד ג', כמו כאן וידרוש פירעון השיקים, בנסיבות אלו ונוכח כללי השלב הדיוני מחד, לפיהם יש ליתן רשות להגן, ומאידך נוכח היות השיקים סחירים ותקינים לפי מראם, וחזקת התמורה הקיימת בדין, תינתן למבקשת רשות להגן ביחס לשיקים אלו, ואולם מתן הרשות יותנה בהפקדת עירבון בגובה 2 שיקים.

ג)         סוף דבר

8.         נוכח כל האמור, אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן ביחס לארבעת השיקים ע"ס 56,537.7 ש"ח כ"א, וזאת כנגד הפקדת ערבות בנקאית צמודה למדד ו/או עירבון במזומן על סך 113,100 ש"ח, וזאת בתוך 45 יום מקבלתה החלטתי זו.