החלטה בתיק בשא 167844/06

1.         זו בקשת המבקש - הנתבע בתביעה העיקרית להתיר לו לפצל סעדיו ולתבוע חלקים בתביעה נפרדת כנגד המשיבה, היא צד ג' בתביעה העיקרית.

2.                המבקש הינו עו"ד הטוען להיות מבוטח אצל המשיבה בביטוח אחריות מקצועית. בתיק העיקרי, נתבע המבקש ע"י מר בן עזרא יהודה, לתשלום סכום של כ-710,000 ש"ח, בין היתר, בגין התרשלות מקצועית. המבקש סבור כי על המשיבה החובה לשפות את המבקש, ככל שיחוב בתביעתו של מר בן עזרא יהודה, וזאת מכוח פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, בה לטענתו מבוטח המבקש אצל המשיבה.

           בהתאם - שיגר המבקש למשיבה הודעת צד ג' בטענה כי היא חבה באחריות כלפיו מכח פוליסת הביטוח שביניהם וכי עליה לשלם לו את תגמולי הביטוח על פי הקבוע בפוליסה או על פי קביעתו של בית המשפט. המשיבה מכחישה חבותה מכל וכל.

3.         בבקשתו זו- עותר המבקש כי בהתכחשותה לאחריותה- מפרה המשיבה את חוזה הביטוח שביניהם, הפרה המקנה לו סעדים שונים, לרבות אכיפה ותשלום פיצויים. בהודעת צד ג' ששיגר המבקש אין הוא תובע פיצויים מן המשיבה אלא תביעתו היא תביעת אכיפה כי המשיבה תעמוד בהתחייבויות על פי הפוליסה, ותשפה את המבקש אם ועד כמה שיזכה התובע בתיק העיקרי בתביעתו.

4.         טוענת המשיבה כי אין לשולח ההודעה- המבקש זכות על פי דין לפיצוי כלשהו, כגון העיכוב בתשלום תגמולי הביטוח, מעבר לזכותו לקבל את תגמולי הביטוח. אינני מקבלת טענתה זו של המשיבה. אבאר טעמי.

5.         הודעת צד ג' אשר הוגשה ע"י כנגד המשיבה, כאמור בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, מכילה את האפשרות לתבוע סעדים על פי החלופות (1) ו-(3) לתקנה זו שלשונה:

"216. הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות.

בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי."

6.         לשון אחר - הליך הודעת צד ג' - הוא הליך מוגבל בסעדיו, איננו דומה לתביעה רגילה אשר בה ניתן לתבוע כל סעד. כך למשל, לא ניתן על פי הוראות תקנה 216 לתקנות לתבוע פיצויים כספיים.

7.         בגדר הודעת צד ג' - תובע המבקש אכיפת אחריות המשיבה על פי פוליסת הביטוח.

8.         השאלה אם המבטחת - המשיבה מסרבת להיענות לתביעת המבקש- המבוטח לתשלום התגמולים בתום לב, איננה יכולה התברר בגדר הדיון בהודעת צד ג'. חובת תום הלב החלה על המשיבה כמבטח, שלא לעכב תגמולי ביטוח באופן שרירותי וללא צידוק הולם, למשל כאשר הפירוש שהיא מפרשת את פוליסת הביטוח הוא פירוש מופרך ובלתי סביר לחלוטין, והשאלה היא- שאלה שטרם הוכרעה בהלכה פסוקה בבית המשפט העליון - האם המבטחת מקיימת את חובתה לנהוג כלפי המבוטח בתום לב- מקום בו היא מודיעה לו את עמדתה לגבי דרישתו לתשלום תגמולי הביטוח, בין אם היא מקבלת את דרישתו ובין אם לאו, תוך פירוט נימוקיה.

9.         בין הצדדים; המבקש והמשיבה קיימת מחלוקת לגבי הטעמים לדחיית דרישתו , ועל כן השאלה אם עמדה המשיבה בחובתה לנהוג כלפי שולח ההודעה, בתום לב, והאם מדובר במחלוקת עניינית ובתום לב, ואם ייקבע כי על המשיבה לשלם לשולח ההודעה תגמולי ביטוח, עדין נותרה פתוחה השאלה - האם יש לשולח ההודעה, המבקש זכות לקבל פיצויים בגין איחור בתשלום תגמולי הביטוח, והאם היה האיחור- איחור בתום לב.

10.       טעם נוסף שראיתי בהתרת פיצול הסעדים הוא אי התגבשותם של נזקי המבקש - אם אכן הפרה המשיבה את חוזה הביטוח - הרי חובה עליה לשלם לו את נזקיו בגין ניהול ההגנה במשפט, בגין האיחור בתשלום תגמולי הביטוח.

11.       אשר לנזקים הלא ממוניים - לרבות עגמת נפש אשר המבקש מציין בסעיף 16 לבקשתו, ובסעיף 5 לתצהירו - אני מתירה פיצול סעדים אף בגין הסעד הזה. ההלכה היא שכאשר מדובר בעילה של הפרת חוזה יהיה מקום לפסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני רק במקרים מיוחדים, למשל אם המשיבה פעלה בחוסר תום לב קיצוני.

            ראה: עא 3437/93, אגד- אגודה שיתופית לתחבורה בישראל נ' אדלר, פד"י נ"ד (1) 817, 835.

12.       עגמת נפש הנגרמת לתובע כתוצאה מאי תשלומם של תגמולי ביטוח במועד התגבשות חבותה של חברת הביטוח- איננו ממן הנזקים שיש לפצות בגינם,  אלא אם ישתכנע בית המשפט כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב קיצוני. שאם לא כן- התביעה היא תביעה חוזית, וכמו בכל הליך משפטי- עלול עצם ניהולה לגרום לטרחה, לאיבוד זמן וממון המביאים לעגמת נפש. אולם מקום שהמדובר בתביעה בגין רשלנות מקצועית של עו"ד אשר יש בה אף כדי לפגוע במוניטין של עורך הדין הרי ייתכן ורכיב הנזק של עגמת הנפש יאצור בקרבו גם נזק של פגיעה במוניטין.