החלטה בתיק בשא 167614/05

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת התנגדות המבקשים לביצוע תביעה על סכום קצוב, וזאת בעקבות כתב תביעה אשר הוגש על ידי המשיב כנגד המבקשים על סך 20,303 ש"ח.

על פי האמור בכתב התביעה הנ"ל, נחתם הסכם טרחה בין הצדדים אשר סומן באות ב', וזאת בעקבות בקשת המבקשים לקבל את עזרתו המקצועית של המשיב. עוד צויין שם כי המשיב הגיש בשמם כתב הגנה מפורט וכן שאלון לצד השני במסגרת אותה תביעה.

בנוסף לכך עולה מכתב התביעה כי המשיב ביקש לגבש כתב תביעה נגדי, ריכז חומר בקשר לכך ואף הופיע בישיבת ביהמ"ש המחוזי בחיפה ביום 19/09/04, כאשר במהלך אותו דיון הגיעו הצדדים לפשרה. כמו כן צויין בכתב התביעה כי בעקבות הפשרה נשלח מכתב אודות תשלום יתרת שכר הטרחה אליו זכאי המשיב בסך של 20,303 ש"ח, אולם המבקשים לא שילמו לו את המגיע לו.

המבקשים 2 ו- 3 והגב' אביב אמי הגישו תצהירים בתמיכה לכתב ההתנגדות ובהם נטען, בין השאר, כדלקמן:

1. הכנה ראשונה ויסודית של התיק אשר טופל בחלקו על ידי המשיב טופל על ידי עו"ד נימר עבד אל ג'יני והמשיב אשר קיבל את הייצוג הופיע רק פעם אחת לישיבה בעניין צו זמני בביהמ"ש המחוזי בחיפה. התיק הסתיים בפשרה מבלי להיכנס לעומק המחלוקת המשפטית.
2. בדיעבד, התברר למבקשים כי המשיב אינו מומחה בנושא הקניין הרוחני אלא מתמחה בדיני עבודה, וזאת לאחר שהוא הדגיש באוזניהם כי הינו מומחה בנושא הקניין הרוחני.
3. בהתייחס לחתימה על הסכם שכר טרחה הוצהר כי ניהול תיק כזה אמור להיערך לתקופה ממושכת בת 5 שנים שתכלול גם תביעה נגדית, ולאור אופן הצגת הדברים, ביניהם הדברים הנוגעים לסיכויי ההצלחה הגבוהים, הוסכם לחתום על הסכם שכ"ט עו"ד בגובה של 25,000 ש"ח.
4. הוצהר בנוסף כי הוסכם לאפשר קיזוז בסך של 8,500 ש"ח מתוך סכום שכ"ט עו"ד בעקבות חוב של בנו של המשיב, יוסי, למבקשת.
5. כמו כן הוצהר כי שולם למשיב סך של 10,000 ש"ח, וזאת כאשר הוסכם בהסכם כי עלות הופעה בדיון פשרה תעלה 200$ ארה"ב ועל כן יוצא כי המשיב קיבל סכום הרבה יותר גבוה מאותו סכום מוסכם.
6. אין אפשרות להגיש תביעה כנגד המבקשת 3, אשת המבקש 2, מאחר שהיא איננה חתומה על גבי הסכם שכ"ט עו"ד ולא נכחה בכל הליך. כנ"ל לגבי המבקשת 1.
7. אין לבימ"ש זה סמכות מקומית, כי אם לבימ"ש השלום בעכו, וזאת לנוכח מקום מגוריהם של המבקשים.
8. בנו של המבקש, יוסי, חייב כספים למבקשת 1 והמבקשים סבורים כי כל מה שקרה בנושא זה הוא ניסיון להתחמק או להימנע מתשלום החוב למבקשת 1.
9. בעת החתימה על הסכם שכ"ט עו"ד לא הקריאו את ההסכם ואף לא את תוכנו, המבקשים לא קראו את ההסכם ולא קיבלו מעורך הדין העתק של ההסכם.

בתחילת הדיון טען ב"כ המבקשים לחוסר סמכות מקומית של בימ"ש זה וביהמ"ש דחה את הבקשה במהלך אותו דיון.

המבקש 2 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי אכן הוגשה תביעה כנגד המבקשים במסגרת ת"א 584/04 כאשר התובעת שם תבעה פיצוי כספי על סך כ- 300,000 ש"ח. בנוסף לכך, עלה כי התיק אכן הסתיים בפשרה כאשר המבקשים התחייבו לרכוש מהתובעת סחורה בשווי 5,000 ש"ח, עם או בלי מע"מ, ואכן נכון כי מי מבין המבקשים לא ביקש לבטל את הפשרה.

בהתייחס לשכ"ט עו"ד העיד המבקש 2 כי קיבל דרישה לתשלום אולם לא שילם כי סבר שהסכום אינו מגיע למשיב.

הגב' אמי אביב נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה כי אכן, המשיב ביקש ממנה חומר לצורך גיבוש והכנת תביעה נגדית.

בהתייחס לתצהירה של המבקשת 3, הוסכם בין הצדדים כי תשובותיו של המבקש 2, ככל שנוגעות לתצהירה של המבקשת 3, תהוונה תשובות של המבקשת 3 ללא חקירה נוספת.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בתום החקירות, כאשר ב"כ המבקשים חזר על טענות המבקשים הנ"ל. המשיב סיכם את טענותיו וטען כי לפנינו הסכם שכ"ט עו"ד אשר נעשה ונחתם על ידי המבקש וחזקה עליו שהוא קורא את מה שהוא חותם עליו. עוד נטען כי אין להבין מההסכם כי היה על המבקשים לשלם 200$ בלבד עבור הישיבה, כאשר בסופו של דבר הצליחו להדוף תביעה על סך 300,000 ש"ח. המשיב טען בסיכומיו כי אכן הודיע כי המשפט עלול להימשך כ- 5 שנים, כאשר על הצדדים לקחת בחשבון את האפשרות הכי גרועה וכן נטען כי המבקש 2 אף אישר כי היה מרוצה מהפשרה ולא ביקש לבטלה.