החלטה בתיק בשא 167136/07

1.     לפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.     המשיבים הינם תושבי השכונות הדרומיות בתל-אביב-יפו (שכונת הארגזים ושכונת עזרא). לטענתם, בחודש ינואר שנת 2000 הוצפו דירותיהם במי גשמים, הצפות שארעו בשל מערכת ניקוז קלוקלת באותו אזור, ואשר גרמו לנזקים כבדים למבנים, לתכולה ולרכושם של המשיבים.

3.     בשנת 2000 הגישו חלק מתושבי השכונות, ובכללם המשיב 1, תביעה כנגד המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 1281/00), בגין אותו ענין. ביום 24.2.2002 חתמה המבקשת עם התובעים שם על הסכם פשרה, ולפיו הועבר הנושא להכרעתו של שמאי חיצוני מוסכם.

4.     המשיב 1 ויתר התובעים דכאן, אשר לא היו חלק מהסכם הפשרה, לא קיבלו פיצוי בגין נזקיהם ומכאן עתירתם הכספית.

טענות הצדדים

5.     המבקשת טוענת, כי מועד היווצרות העילה הינו בחודש ינואר 2000, ואילו התביעה הוגשה למעלה מ-7 שנים לאחר מכן ולפיכך התיישנה.

6.     המשיבים מפנים להוראת סעיף 21 לחוק ההתיישנות וטוענים, כי עדיין לא חלפו 25 שנים ממועד מתן פסק הדין. בנוסף, ביום 11.5.2006 הסכימה המבקשת לערוך הסכם חדש עם המשיב 1, לפיו ימונה שמאי מוסכם לצורך הערכת גובה הנזק. לגבי יתר המשיבים שלחה המבקשת ביום 27.9.2006, באמצעות בא-כוחה, הצעה בכתב, לפיה תשלם סכומי כסף לסילוק תביעותיהם (למעט משיבים 15, 17 ו-18), אולם הצעה זו לא הבשילה לכדי הסכמה. לטענת המשיבים, מהווה מכתבו של ב"כ המבקשת הודאה בקיום זכותם של המשיבים ולכן תקופת ההתיישנות אמורה להתחיל ממועד המכתב כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

דיון

7.     לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

8.     סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן- " החוק") קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים. לפי סעיף 6 לחוק, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

9.     במקרה דנן, הוגשה התביעה בחלוף למעלה משבע שנים מן המועד בו ארעו ההצפות נשוא התביעה (חודש ינואר 2000) ולכן התיישנה, לכאורה. אלא שהמשיבים מבקשים להחיל בעניינם את החריג הקבוע בסעיף 9 לחוק, המאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות מעבר לתקופות ההתיישנות הרגילות שנקבעו בחוק. סעיף זה קובע כדלקמן:

" הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.

בסעיף זה, "הודאה" - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות."

10. על-מנת להצדיק קיומו של החריג יש לראות, כי הנתבע אכן הודה בזכות התובע. זאת ועוד, אין זה מספיק, כי מדבריו או מהתנהלותו של התובע ניתן יהיה ללמוד על הודאה בחלק מהעובדות הנטענות, אלא לכל הפחות צריך שהנתבע יודה בקיום כל העובדות הנדרשות כדי לבסס באופן ברור זכות זו, כך שניתן וצריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות (ראה למשל: בר"ע (ת"א) 1058/02 פניקס הישראלי בע"מ - חברה לביטוח נ' כור מתכת בע"מ, תק-מח 2006(3), 7065).

11. מכתבו מיום 27.9.2006, של ב"כ המבקשת לב"כ המשיבים בענין הצפות שנת 2000 בשכונת הארגזים, נפתח בהערות ובהסתייגויות הבאות: " מבלי להודות בחבות ו/או באחריות", " מבלי לפגוע בטענת התיישנות", " לפנים משורת הדין ולצורכי פשרה בלבד" וכן " בכפוף לאישור עיריית תל-אביב ומגדל חברה לביטוח בע"מ". ברוח זו סוגייה תוקפה של ההצעה גם בגוף המכתב ובסיומו נאמר שאין בו ובעצם העלאת ההצעה כדי לפגוע או לגרוע מכל זכות או טענה העומדת למבקשת.

12. לטעמי, לא זו בלבד שלא ניתן ללמוד מהמכתב הנ"ל על קיומה של הודאה מצד המבקשת בדבר קיום זכותם של המשיבים לפיצויים, אלא שההסתייגות המפורשת בענין ההתיישנות שוללת את האפשרות לראות בו ככזה לפי הוראת סעיף 9 לחוק. למותר לציין, כי ניהול משא ומתן לפשרה וחליפת מכתבים אין בהם, כשלעצמם, כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות.

13. אוסיף, כי לא היתה כל מניעה שהמשיבים יגישו תביעתם בזמן ובמהלך תקופת ההתיישנות כדין. והא לראייה, חלק מתושבי השכונות הגישו תביעתם כנגד המבקשת בגין נזקי ההצפות עוד בשנת 2000, בסמוך להתרחשותם. בנסיבות אלו, אין כל הצדקה להארכת משך תקופת ההתיישנות מעבר לשבע השנים שחלפו ממועד אירוע הנזק ועד ליום הגשת התביעה.

14. המשיב 1 כרך תביעתו עם תביעת יתר המשיבים. בשונה מהם, היה המשיב 1, לפי הנטען, צד להליך שהתנהל בת"א 1281/00. במסגרתו, הושג ביום 24.2.2000 הסכם פשרה בין הצדדים להעברת המחלוקת ביניהם להכרעתו של שמאי חיצוני מוסכם, מתוך מטרה שיסיים עבודתו בתוך 3 שבועות. עוד הוסכם, כי הצדדים רשאים להגיע לפשרה, במקרים שיוסכם עליהם, גם ללא פנייה לשמאי.

15. מעיון בכתב התביעה עולה, כי עילת תביעתו של המשיב 1 הינה כספית ונזיקית. ואולם, זו התיישנה, כשם שהתיישנו תביעות יתר המשיבים. יודגש, כי נזקיו של המשיב 1 כתוצאה מהצפות שנת 2000 התגבשו בראשית אותה שנה וחוות הדעת השמאית מטעמו להערכת הנזקים הושלמה זמן קצר לאחר אירועי ההצפות הנטענות ובסמוך למועד הגשת התביעה הקודמת.