החלטה בתיק בשא 167019/05

1. המשיבים רכשו דירת פנטהאוס בטבריה, גוש 15036 חלקה 47. (להלן: " הדירה")
2. המבקשת הינה מוכרת הדירה.
3. תביעת המשיבים הוגשה בגין ליקויי בניה שונים בדירה, בגינם דורשים המשיבים פיצוי כספי.
4. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת היתה רשומה, ביחד עם חמותה, גב' רחל הרבט ועם חברת "משכנות הנשיא בע"מ" כבעלים של המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין,בנצרת.
5. עוד נטען כי החברה הקבלנית אשר בנתה את הדירה הינה חב' משכנות הנשיא בע"מ הנ"ל.
6. משכך, הוגשה התביעה כנגד הנתבעת, כמי שמכרה  דירה שנבנתה לצורך מכירה, ובהתאם לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973, (להלן: " החוק").
7. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, וזו המונחת לפני עתה.
8. לטענתה, איננה, ומעולם לא היתה "מוכרת" כהגדרתה בחוק, שכן לא בנתה את הדירה ולא רכשה אותה מ"משכנות הנשיא" על מנת למכרה.
9. לגירסתה,  נבנתה דירת הפנטהאוס כיחידת מגורים אחת גדולה, המורכבת משתי יחידות שחוברו לה יחדיו, ואשרנזונה ממונה חשמל אחד. במועד מאוחר יותר פוצלה היחידה הגדולה, והמשיבים רכשו אחת משתי היחידות.
10. לטענת המבקשת, רכשה ביחד עם חמותה ועם החברה הקבלנית את המגרש עליו נבנה הבניין כולו ושילמה לחברה הקבלנית עבור ביצוע עבודות הבנייה סכום של 80,000 $. עוד הוצהר על ידה כי לאחר שנסתיימה בניית היחידה הגדולה , נהגו המבקשת ובני משפחתה לעשות בה שימוש, אם כי לעיתים רחוקות בלבד.
11. לטענת המבקשת לא התכוונה למכור את הדירה , אלא שבשל צירוף נסיבות מצער ופטירתו של  חמיה של המבקשת , נמכרה הדירה לתובעים.
12. המבקשת טוענת כי בגלל מחלתו ופטירתו הוחלט למכור את הדירה, ומשחיזרו המשיבים אחרי משפחת המבקשת, התרצתה ומכרה להם אותה.
13. עמדתה של המבקשת הינה כי הדירה, כמו גם הפנטהוס כולו, נבנה מתוך כוונה לשמש כיחידת מגורים מפוארת של המשפחה, שהושקעו בה אביזרים ומוצרי מותרות, לצורך שימוש אישי ומשנמכרה, יש לראותה כדירת "יד שניה" שאין המוכר אחראי  כלפי הקונה לתיקון ליקויי בנייה בה, ואין הוא רשאי לדרוש קבלת מפרט טכני , תיקוני שנת בדק, או אחריות, פי שזכאים להם רוכשי דירה מקבלן.
14. המשיבים טוענים כי מעולם לא פגשו במבקשת וכי ניהלו את המו"מ עם בעלה, עורך דין במקצועו, וכי  חברת משכנות הנשיא בע"מ הינה חברה משפחתית, שהמבקשת רשומה כמנהלת לה.
15. עוד נטען כי הדירה עמדה ריקה תקופה ממושכת, ששודרגה מתוך כוונה למוכרה, וכי לשון ההסכם שבינהם מלמדת כי בנייתה טרם הסתיימה  ביום עריכתו.
16. לטענת המשיבים יש לקבוע כי המבקשת הינה "מוכרת" כמשמעותה בחוק, ולפיכך הינם זכאים לפיצוי בגין הליקויים בדירה, כפי שימצאו, וליתר הסעדים המוקנים לקונה מקבלן.
17. דיון:

      ההלכה היא כי " בבוא בית המשפט להכריע בשאלה אם לדחות כתב תביעה על הסף אם לאו- עליו לבחון אם מעיון בכתב התביעה ובנספחים המצורפים לו עולה, כי קיימת קרבה בין התובעים לבין הנתבעים אשר,אם ינתן לראיות התביעה מלוא המשקל- יחובו הנתבעים בדין" (ת.א (ת"א) 1285/96 בל הליקופטר נ' גילה אלטר, תק-מח 2000 (2), 20826). ועוד נקבע כי " סעד מחיקה או דחייה של תביעה על הסף הוא סעד מרחיק לכת מאוד, ולכן בבוא בית המשפט להכריע בבקשה להעניקו עליו לנהוג זהירות יתרה,ולהעניקו רק כאשר ברור ונעלה מכל ספק, על-פי העובדות והטענות העולות מהתביעה, שאין התובע יכול לקבל את הסעד אותו הוא מבקש בשום פנים ואופן. בית המשפט לא ידחה תביעה על הסף, אפילו במקרים שעל-פי כתבי הטענות כמות שהם היה מקום לעשות כן, אם ניתן לרפא את כתב הטענות על-ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון". (ע"א 78 / 335 יוסף שאלתיאל. נ' אריה שני לו (2) 151, עמוד 151)

18. המחלוקת: האם הנתבעת הינה "מוכר" כמשמעותו בחוק, שאם לאו, אין  לתובעים עילת תביעה כנגדה, או למצער, אין הם זכאים לחלק מהסעדים הנתבעים על ידם. ויובהר, החוק איננו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין, לרבות חוק המכר הכללי וחוק התרופות, אלא שהחוק מטיל על המוכר חיובים מיוחדים, לרבות חובת הפיצוי בגין אי התאמה, על פי סעיף 4 (ב) לחוק, כנתבע כאן.