החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים אתמול ביום 31/10/05 במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע 5 שיקים אשר הוגש על ידי המבקשת כנגד המשיבה, בגין שיק מס' 4603001 ע"ס 33,001.74 ש"ח מיום 18/1/05, שיק מס' 4602496 ע"ס 48,950 ש"ח מיום 8/3/05, שיק מס' 4602500 ע"ס 51,355 ש"ח מיום 7/3/05, שיק מס' 4603112 ע"ס 12,666.52 ש"ח מיום 20/3/05 ושיק מס' 4602375 ע"ס 44,837 ש"ח מיום 28/3/05.
מדובר בשיקים של המבקשת אשר נמשכו לפקודת "חטיפון גל" כאשר בגב השיקים נראה חותמת של חטיפון גל בצירוף חתימות יחידות על גבי החותמות הנ"ל.
המבקשת טענה בתצהיר אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות, בין השאר, כי החתימה המתנוססת על גב השטרות אינה חתימת הסבה כלל, משום שאין די בחתימות החברה, קרי היה צורך בשתי חתימות על מנת להסב את השטרות כדין לבנק. בנוסף לכך נטען כי לאור זאת ומאחר והשטרות כלל לא הוסבו לבנק, המשיב אינו אוחז כשורה. עוד נטען לחילופין כי המשיב נהג בחוסר תום לב בעת שקיבל את השטרות וכי לא ניתנה למבקשת כל תמורה בגין השטרות.
בתצהירו של מר אלכס לויפנפלד אשר הוגש כאמור בתמיכה לכתב ההתנגדות נטען כי חתימות החברה "כללו תמיד" 2 חתימות של שני מורשי חתימה בחברה, מר חיים לויט ומר מרק בלכר. המבקשת צירפה שני נספחים לתצהיר, ב' ו- ג' כדי להמחיש זאת. נספח ב' הינו צילום של שיקים של חברת חטיפון גל שם ניתן לראות כי קיימות 2 חתימות על גבי השם המודפס של חברת חטיפון גל, שיקים אשר נמשכו לפקודת המבקשת. נספח ג' הינו שטר חוב החתום על ידי חטיפון גל, אולם בחותמת חטיפון גל חתימה אחת יחידה.
מר אלכס לויפנפלד נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי אין בידיו מסמך הקובע מי רשאי לחתום בשם חברת חטיפון גל, והוסיף כי לא ראה פרוטוקול של החברה אשר מאשר זאת. עוד עלה כי הוא הגיע לאותה מסקנה בדבר הצורך בשתי חתימות על בסיס הסכמים שראה, על בסיס שטר החוב הנ"ל ועל בסיס שיקים שקיבל. מר לויפנפלד אף אישר במהלך החקירה כי ייתכן וקיימות סיטואציות שונות שבהן חברת חטיפון גל חתמה על מסמכים שונים לפי טיב העניין בצורה שונה ובמספר חתימות של מנהליה באופן שונה. עוד עלה כי המצהיר כלל לא פנה למנהלי חטיפון גל עצמם כדי לשאול למי זכות חתימה בשם החברה הנ"ל.
בתצהיר הנ"ל טענה נוספת לפיה השיקים הופקדו בבנק בגוביינא וזאת מאחר ויש מספר חשבון בנק על גב השיקים. יחד עם זאת העד אישר כי רק חלק מהשיקים עם מספר חשבון של הבנק על גב השיק, וכי בעת שהוצג בפניו מסמך של המשיב המראה כי כל השיקים הופקדו לניכיון, השיב כי גם בנקים טועים ברישום.
הצדדים סיכמו את טענותיהם בתום הדיון.
ב"כ המבקשת חזר על טענות המבקשת בבקשתה וכן טען כי במקרה דין קיימת טענת הגנה לכאורית אשר די בה לצורך מתן רשות להתגונן.
ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי אין לקבל את הטענה בדבר כישלון תמורה מאחר והמבקשת לא פירטה פרטים כלשהם בקשר לעסקת היסוד והסיבה למתן השיקים לחברת חטיפון גל, כאשר אין גם לשלול היות השיקים שיקים טובה אשר נמסרו לחברת חטיפון גל.
בהתייחס לטענה על כך שהבנק אינו אוחז כשורה בשיקים נטען כי לא הועלתה טענה כלשהי על כך שהבנק לא נתן תמורה בעדם, אלא טענת חוסר תום לב בלבד. לעניין זה נטען על ידי ב"כ המשיב כי לכל הפחות לבנק זכות עיכבון בשיקים בנסיבות העניין כאשר העדר תום לב לא הוכח כלל.
בהתייחס לטענה בדבר העדר חתימות על גבי השיקים כדין נטען כי מנהל המבקשת העיד בעצמו כי הוא לא יודע מי חתום על גבי השיקים וגם לא יודע למי יש הרשאה לחתום על גבי השיקים אלא שהמבקשת הגיעה לאותה מסקנה על בסיס שטר חוב ושיקים אשר בידי המבקשת. לעניין זה נטען בנוסף ע"י ב"כ המשיב כי אין ללמוד על זכויות החתימה בשם חטיפון גל מאותם מסמכים, כאשר אותם שיקים - נספח ב' הינם של בנק אחר ושטר החוב - נספח ג' מלמד כי חברת חטיפון גל נהגה אף לחתום בחותמת וחתימה אחת בלבד. עוד נטען לעניין זה כי על פי החוק די בחותמת על מנת להסב את השיקים ללא חתימות כלשהן תוך הפניה לסעיף 29 לפקודת השטרות.
לעניין טענת היות השיקים שיקים לגוביינא נטען כי מספר השיקים על גב השיקים אינו מבסס היות השיקים שיקים אשר הופקדו בגוביינא כאשר במצב זה גם לא נדרשת חתימת הסב על גב השיק.
דיון
מהדיון עלה כי המבקשת סברה כי קיים צורך בשתי חתימות של מנהלי חברת חטיפון גל בצירוף חותמת החברה על מנת לחייב את חברת חטיפון גל לכל דבר ועניין, ובהעדר 2 חתימות בחתימת ההיסב אין בפני בית המשפט חתימות היסב על גב השיקים.
המבקשת מבססת זאת אך ורק על בסיס שיקים אשר נמסרו למבקשת מחברת חטיפון גל, שטר חוב שבידה ועל בסיס "הסכמים" אשר לא פורטו בתצהיר מטעם המבקשת ולא הוצגו במהלך הדיון.
משטר החוב הנ"ל - נספח ג', אין ללמוד כי 2 חתימות מנהלי החברה בצירוף חותמת החברה מחייבים את החברה לכל דבר ועניין. באותו מסמך אשר הוכן לטובת המבקשת מאת חברת חטיפון גל עולה כי קיימת חתימה יחידה על גבי חותמת החברה אשר הוחתמה 3 פעמים על גבי אותו מסמך. אין גם ללמוד על הצורך בשתי חתימות לכל עסקה כאשר אותם שיקים - נספח ב' הנ"ל, הינם שיקים של חברת חטיפון גל מחשבון בנק אחר. מדובר בנוסף בשיקים מודפסים אשר הוצאו בצורה מסודרת מאותה חברה כאשר שם החברה מודפס ולא נעשה שימוש בחותמת החברה.
בנוסף לכך עלה מהדיון כי מנהל המבקשת אינו יודע בוודאות כי אכן קיימת חובה בשתי חתימות, אלא הוא סובר כי זה הוא המצב העובדתי בלבד.
על כן, אין בפני בית המשפט טענה עובדתית מובהקת ומבוססת לפיה קיים צורך בשתי חתימות, אלא סברה בלבד אשר מבוססת ולו לכאורה על מסמכים אשר אינם בהכרח מחייבים מסקנה חד משמעית לפיה קיים צורך בשתי חתימות על גבי חותמת החברה לצורך הסבת שיקים לא של החברה לצד ג'.
בהתייחס לטענת היות השיקים שיקים אשר הופקדו בגוביינא, אף עולה מדברי המצהיר מטעם המבקשת כי לא כל השיקים נושאים מספר חשבון בנק על גב השיק. כמו כן, עלה מהחקירה כי קיים מסמך אשר מעיד ולו לכאורה כי השיקים נמסרו לניכיון, אם כי המצהיר מטעם המבקשת העיד כי ייתכן והבנק טעה בקשר לכך, ואותו מסמך לא הוגש לתיק במהלך החקירה.
בהעדר ביסוס טענת כשלון תמורה מלא, אין אלא להסיק כי המבקשת קיבלה תמורה בגין השיקים אשר מסרה מרצון לחברת חטיפון גל בע"מ, ומצטיירת תמונה בפני בית משפט זה לפיה מנסה המבקשת להיבנות מטענות פרוצדוראליות על מנת לשלול את תוקפם של השיקים.