החלטה בתיק בשא 166585/08

א.      מבוא

בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דין, אשר ניתן ביום 29.4.08, בו חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע, סך של - 1,590,615 ש"ח בניכוי התשלומים התכופים ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצרוף מע"מ וכן אגרת משפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.4.04 ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקשת, היא הנתבעת, עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין כיוון שבכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין, ונשוא בקשה זו, עיכוב ביצוע פסק הדין עד מתן הכרעה בערעור.

ב.      הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

כאמור ב תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תסקד"א"): "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

תקנה 467 ל תקסד"א מקנה לבית המשפט שנתן את ההחלטה סמכות להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה סופית בערעור או לתקופה קצרה יותר, אך זאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מכלל זה (ב"ש 981/82 {740/82} גבריאלי נ. מילצן, פ"ד לז(1)90, 91).

"הכלל הוא כי פסק דין יש לבצע עם הנתנו בערכאה הראשונה, ועל מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע - ולשכנע - על קיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור, שנית כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצעו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון" (ב"ש 227/89 קרן כימיקלים בע"מ ואח' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מ"א(1)713,715, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חב' לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2)172, 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5)403).

כאמור, סטייה מן האמור מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

1)       כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.

2)       אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה זה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.

נזק בלתי הפיך

בענייננו, מדובר בתביעה כספית, פיצויים בגין נזקי גוף, אשר מטבעה תוצאותיה הפיכות.

הכלל, כנקבע בהלכות בית המשפט העליון, הינו כי פסק דין לתשלום סכום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 9304/02 Jet Aviation Components נ' Offshore Aviation).

פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה. רק במקרים חריגים ביותר, בהם עלול להגרם למבקש נזק כלכלי שאינו ניתן לתיקון, יש מקום לשקול עיכוב ביצוע, אך בדרך כלל מצבו הכלכלי של המערער, בכל הנוגע לחיוב כספי שהוטל עליו, אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, ראה: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל (נ.י.ב), פ"ד נו(4), 178, 182-183; ע"א 321/04 גודמאן מתכות בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים.

הנתבעת טענה כי קיים חשש ממשי שהתשלום המלא של פסק הדין לידי המשיב יסכל האפשרות לאכוף פסק הדין של ערכאת הערעור, באם ינתן, ויהפוך את החלטת בית המשפט קמא. טענה זו נטענה בהסתמך על מצבו הכלכלי של המשיב, לטענתה, כפי שבא לידי ביטוי בעדותו ובחומר הראיות.

המשיב טוען, כי המבקשת לא תמכה את בקשתה בתצהיר לאימות העובדות והסתפקה בהפניה סתמית לחומר הראיות הנמצא בתיק ביהמ"ש ובנוסף, המשיב צירף תצהיר לפיו אין בכוונתו להוציא את כל הכספים המגיעים לו עפ"י פסה"ד וכי אם יידרש להשיב כספים למשיבה, יעשה כן ובאופן מיידי.

משטענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי של המשיב נטענה בעלמא ולא בוססה באמצעות ראיות מכל סוג ונוכח ההלכה הנוהגת בדבר עיכוב ביצוע ותצהירו של המשיב, לא ראיתי כי ככל שלא יעוכב פסק הדין, יסוכל בעתיד פסק דינו של בית המפשט המחוזי.

למותר לציין כי ככלל "מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו... וכאשר יבחן בית המשפט את מאזן הנוחות והנזקים לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה הרי 'כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין"

(בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן, פ"ד מה(2)).

סיכויי הערעור להתקבל

לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך בניתוח סיכויי הצלחת הערעור מה עוד שכאמור בע.א. 9040/03 הימן ואח' נ. מגדל ואח' פסק דין מיום 26.4.04: "... הצדדים מלינים על מרבית קביעותיה של הערכאה המבררת... בחירה זו של בעלי הדין, כך אמרנו, יש בה לעתים משום התעלמות מן ההלכה לפיה: 'אין בימ"ש לערעורים נוטה להתערב על נקלה באומדנת הערכאה הראשונה את נזקי הניזוק, ולא ימיר את הלכת השופט קמא בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר ורחוק מהמציאות' (ראה גם בע.א. 487/82 נדלר נ' שדה פ"ד לח(4)21, 25) "מטיבו של הנושא" הדגשנו - 'שיקול הדעת בו הוא תכופות רחב ביותר, ובשל כך נפרס ברגיל גם מתחם רחב של סבירות' על כן, כל עוד לא סטה ביהמ"ש קמא משיקולים סבירים ולא טעה טעות בולטת בהערכת הנזק לא יבוא בימ"ש זה לעשות ואין זה מתפקידו לעשות, חישובים אחרים במקומו ע"מ להעמיד את דיוקם של הסכומים שנפסקו על קוצו של יוד".