החלטה בתיק בשא 166100/05

מבוא

1.         המשיב ( להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 182,434.80 ש"ח בגין יתרת החובה בחשבונה של פיקאסו על החוף בע"מ ( להלן: "החברה"). התביעה הוגשה נגד החברה ונגד המבקש, בתור מי שערב לחובותיה של החברה בערבות שאינה מוגבלת בסכום.

2.         המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן.

טענתו היא אחת ויחידה: בעת שחתם על כתב הערבות, ביום 21.10.2002, הוא כבר לא היה בעל מניות בחברה, שכן העביר את מניותיו לידיה של גב' פזית בוקסבאום ( להלן: "פזית") ביום 6.10.2002. כמו כן, החל מיום 6.10.2002 הוא חדל להיות מנהל בחברה. על כן, כך טוען המבקש, הוא ערב יחיד כהגדרתו בחוק הערבות, תשכ"ז- 1967 ( להלן: "חוק הערבות"), וממילא הוא פטור מערבותו הואיל ומדובר בערבות בסכום בלתי קצוב.

3.         לביסוס טענותיו מסתמך המבקש על פרוטוקולים של החברה מיום 6.10.2002, בהם מתועדים העברת מניותיו בחברה לידיה של פזית וכן ביטול מינויו כמנהל.

דיון

4.         ס' 21 (ב) לחוק הערבות קובע:

" לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו".

ס' 19 לחוק הערבות קובע כי ערב יחיד הוא:

" מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה ; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד ; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" - כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968." (הדגשה הוספה)

על כן, הואיל ובעניננו והחייבת העיקרית היא החברה, יש לבחון האם המבקש הוא בעל ענין בחברה.

5.         ס' 1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 מגדיר בעל ענין בתאגיד, באופן הבא:

" מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; ... " (הדגשה הוספה)

• 6.         אין חולק כי החברה פתחה את חשבון הבנק נשוא התביעה ביום 21.10.2002. במהלך חקירתו של המבקש על תצהירו הוגשו מספר מסמכים, המלמדים כי בניגוד לטענתו של המבקש, ובניגוד לפרוטוקולים שצירף לתצהירו, הוא המשיך לשמש כמנהל של החברה גם ביום 21.10.2002, בעת שחתם על מסמכי פתיחת החשבון של החברה אצל הבנק ובעת שחתם על כתב הערבות לחובות החברה.

7.         כך למשל, מי שחתם על מסמכי פתיחת החשבון בשמה של החברה היה המבקש לבדו (ראה המוצג ת/1). מי שהוגדר כלפי הבנק כבעל זכויות חתימה יחיד בשם החברה היה המבקש (ראה ע' 2 למוצג ת/1).

8.         כמו כן, וזה העיקר, מתברר כי לצורך פתיחת חשבון הבנק של החברה אצל הבנק, הגיש המבקש לבנק פרטיכל מיום 21.10.2002 בו אישר עו"ד החברה כי " גב' פזית בוקסבאום/בני וואלף הם מנהלי החברה וחותמת מר בני וואלף בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה לגבי הפעולות הנזכרות בהחלטה".

בראש אותו פרוטוקול מצויין שמם של הנוכחים בישיבה- פזית והמבקש, כאשר לצד שמו של המבקש נרשמה המילה " מנהל".

ב"כ המבקש טוען כי בס' 3 לאותו פרוטוקול נמחקה המילה "המנהל" לצד שמו של המבקש, אך אין בכך משום תשובה להצגתו המפורשת של המבקש כמנהל החברה, על פי אישור עורך הדין של החברה ועל פי רשימת הנוכחים בישיבת מועצת המנהלים של החברה.

9.         זאת ועוד, טופס הדיווח לרשם החברות על העברת מניותיו של המבקש בחברה נמסר לרשם החברות רק ביום 28.10.2002, לאמור, שבוע ימים לאחר פתיחת החשבון. כתוצאה מכך, לא היתה לבנק כל דרך לדעת על העברת מניותיו של המבקש לידיה של פזית בזמן שהחתים את המבקש על כתב הערבות.

10.        עוד נשאלת השאלה, אם אכן המבקש חדל להיות מנהל החברה עוד ביום 6.10.2002 כטענתו, מדוע הוא היה זה שחתם על כל המסמכים הדרושים לשם פתיחת החשבון בבנק ומדוע לפי הפרוטוקול שהוצג לבנק, הוא היה בעל זכויות החתימה הבלעדיות בחשבון זה.

11.        מן המקובץ עולה כי הלכה למעשה שימש המבקש כמנהל  של החברה גם ביום 21.10.2002, בעת שחתם על מסמכי פתיחת החשבון של החברה בבנק ועל כתב הערבות, ומכל מקום, הוא יצר במו ידיו מצג כזה בפני הבנק, והבנק הסתמך על מצג זה בבואו להחתימו על טפסי פתיחת החשבון ועל כתב הערבות הבלתי מוגבל.