החלטה בתיק בשא 165854/07

התובעת היא חברה שעיסוקה ב "...עסקאות מקח אגב  שכירות (ליסינג)" כפי המתואר בסעיף 1 של כתב התביעה שהוגש על ידיה ב"סדר דין מקוצר".

לפי החוזה נספח א' לכתב התביעה, רכש הנתבע מס' 1 רכב בעיסקת ליסינג מהתובעת והנתבע מס' 2 ערב להתחייבויותיו של הנתבע מס' 1 כלפי התובעת ולתשלום חובו בגין רכישת הרכב, כפי כתב הערבות נספח ג'1 לכתב התביעה [ להלן: "כתב הערבות" ].

הנתבע מס' 1 לא עמד בתשלום חובו לתובעת וגם לא ביקש רשות להתגונן כנגד התביעה בתיק העיקרי, וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

עניינה של החלטה זו היא בבקשתו של הנתבע מס' 2 [ להלן: "המבקש" ] לתת לו רשות להתגונן כנגד התביעה וזאת כטענה חילופית לטענה קודמת לפיה אין התביעה ראויה להיות נדונה ב"סדר דין מקוצר".

טענה ראשה זו, לא מצאתי בה דבר; התביעה היא לסכום קצוב, גם אם שנוי במחלוקת, יש לה ראיות בכתב והיא נסמכת על חוזה ובכך מלאו דרישות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 לעניין הגשתה ב"סדר דין מקוצר".

גם ביתר טענות המבקש אין ממש רב.

יאמר, חסד נעשה עם המבקש בכך שב"כ התובעת, הגם שביסס את כתב התביעה בנוסף לכתב הערבות גם על שטר חוב שנחתם על ידי הנתבע מס' 1 ונערב על ידי המבקש [ נספח ג'2  לכתב התביעה ], זנח למעשה את תביעתו בעניין זה ולא טען לה דבר בסיכומי טענותיו [ על זניחת טענה בהעדר אזכור לה בסיכומי הטענות ראה: ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול ורדים בע"מ  נ. החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י מה5 עמ' 729 וע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'  WARNER HOME VIDEO (U.K.) LTD. פד"י מו2 עמ' 273; ע"א 447/92 הנרי רוט נ. אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישטן  פד"י מט2 עמ' 102 ].

לא מצאתי דבר בהגנתו של המבקש שיהיה בו כדי לעמוד כנגד העילה השטרית, אולם זו כאמור לא זכתה לבסס את מעמדה כבסיס לתובענה.

מאידך, גם כלפי התביעה הנסמכת על כתב הערבות אין למבקש דבר של ממש לאומרו.

לא די לחלוק, כפי שהוא  עושה, על גובה הסכום הנתבע אלא  שהיה עליו לבסס טיעון כזה על חישוב עצמאי משלו ואולי, אפילו, על חוות דעת של חשבונאי [ ע"א 261/88 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מג2 עמ' 172, רע"א 564/89 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. טוביה מלקולם ואח', פד"י מד1 עמ' 485, ע"א 725/87, חברת ביר - טל סחר מזון בע"מ נ. חברת אוליבקס בע"מ פד"י מד1 עמ' 177; ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה1 עמ' 66; ע"א 1248/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח' נ. הבנק למסחר בע"מ, פד"י מז5 עמ' 113 ].

מוכן אני להניח גם, כפי גישתו של המבקש, כי העובדה שנמסר לנתבע מס' 1 רכב שהוא משנת מודל קודמת לשנת המודל המצוינת בהסכם הליסינג יש בה  משום שינוי של הערבות ואפילו "שינוי יסודי" כפי האמור סעיף 5(ג)(2) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 [ להלן: "חוק הערבות" ].

אלא שגם אם זכאי המבקש לבטל את ערבותו עקב כך שחל בה שינוי יסודי, דין הוא שתנאי נוסף צריך לחול, כפי הסיפא לסעיף הנ"ל בחוק הערבות, והוא שאותו שינוי יסודי "..פוגע בזכויות הערב".

לשם כך היה על המבקש להראות לפחות שמודל הרכב שנרכש על ידי הנתבע מס' 1 בפועל ונמסר לו על ידי התובעת, לא תאם בשוויו את סכום המכירה, קרי שבפועל שילם הנתבע מס' 1 מחיר גבוה [ ולמעשה מיותר ] עבור רכב ששווי נמוך יותר מזה שבו נרכש, ובזה נפגעו זכויותיו מכך שהבטוחה שעמדה לטובת התובעת הייתה בעלת שווי נמוך יותר לעומת חוב הנתבע מס' 1.

דבר לא נטען בעניין זה וגם לא הובאה שמץ ראיה בנושא האמור.

דין הטענה הנ"ל להדחות, ובקצרה תדחה גם הטענה הנוגעת לכך שבפועל נמסר הרכב נשוא הליסינג לאדם אחר ולא לנתבע מס' 1 ולעניין זה יאמר כי אין זה כלל עניינו של המבקש למי היה הנתבע מס' 1 מעוניין שיימסר הרכב, כל עוד היה הרכב משועבד לתובעת מחד, ונתבע מס' 1 חב כלפיה מאידך, כפי שהיה מקובל ומוסכם על המבקש.

טענה אחת ראויה קיימת למבקש והיא נוגעת לדרך פעולתה של הנתבעת בכל הנוגע לביטוח הרכב.

לפי הסכם הליסינג [ סעיף 6 על כל סעיפיו הקטנים ], היה על הנתבע מס' 1  לבטח את הרכב, לרבות כנגד אירוע של גניבה ובהעדר ביטוח כאמור, רשאית הייתה הנתבעת לבטח את הרכב בעצמה ולחייב את הנתבע מס' 1 בדמי הביטוח.

הנתבע מס' 1 לא ביטח את הרכב מחד, והתובעת לא עשתה דבר לאכוף את ההסכם בעניין זה ו/או לבטח את הרכב בעצמה.

הרכב נגנב ובהעדר פוליסת ביטוח, נותר החוב של הנתבע מס' 1 "חשוף" ללא בטוחה, וכך גם ערבותו של המבקש [ סעיפים 7.2. עד 7.5 לתצהירו של המבקש ].