החלטה בתיק בשא 165394/05

1.                   מונחת בפני בקשה, להורות על ביטול צווי עיכוב יציאה מן הארץ, צווי מאסר ועיקולים ועיכוב הליכי הוצל"פ. כפי העולה, התקיימו הליכים קודמים, בין הצדדים כאשר המשיב הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, ראה ת.א. 36947/01 . במסגרת הדיון, שהתנהל בפני כב' השופטת ר.רונן בבקשה לרשות להגן שהוגשה על ידי המבקשים, הגיעו הצדדים לפשרה ראה פרוטוקול מיום 20.2.02 אשר ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים אשר צורף לפרוטוקול.

2.                   כפי העולה סבר המשיב, כי המבקשים לא עמדו בהסדר שניתן לו תוקף של פסק דין ופתח תיק הוצל"פ . המבקשים הגישו המרצת פתיחה, ומספרה 200879/04 אשר בו הם טוענים שיש לבטל את הסכם הפשרה שהוסכם בין הצדדים וכן התבקש בית המשפט באותה המרצת פתיחה גם לעכב הליכי הוצל"פ המתנהלים בגין אותו פסק דין. הצדדים התייצבו בפני כב' השופטת רונן אשר דנה בהמרצת הפתיחה ויש לציין, כי בשתי החלטות שניתנו בנושא של עיכוב הליכים נקבע על ידי בית המשפט, על עיכוב הליכים מוקצב. ראה החלטה מיום 12.10.04 בה הודיע ב"כ המשיב, כמופיע בפרוטוקול כדלקמן: "הסכמתי שאנו לא ננקוט הליכים עד למועד הדיון שיקבע" וכן בהחלטה שניתנה ב-23.11.04 כדלקמן: "הליכי הוצל"פ יעוכבו עד לדיון הבא".

3.                   כפי העולה, התקיימה ישיבת הוכחות בפני כב' השופטת רונן , בתאריך 4.1.05 באותה ישיבה לא התייחסו הצדדים כלל לענין המשך עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ וכן גם לא ניתנה כל החלטה על ידי בית המשפט לנושא זה.

4.                   יש לציין, כי בהמרצת הפתיחה היה על המבקשים להגיש סיכומים לאחר ישיבת ההוכחות, סיכומים אלה לא הוגשו לפיכך נמחקה הבקשה. ראה פסק דין מתאריך 7.3.05 ובהמשך פסק דין זה אף בוטל.

5.                   בשלב זה, מצב הדברים הוא, שקיים פסק דין שניתן במסגרת הסדר הפשרה ואשר בגינו נפתח תיק ההוצל"פ שמספרו 01-51229-03 , במסגרת ההליכים בתיק הוצל"פ זה הוגשה על ידי המשיב בקשה לעיכוב יציאה מהארץ והחלטה בה ניתנה ב-12.4.05.

6.                   ב"כ המבקשים טוען, כי קיים עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ לנוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ולפיכך לא היה רשאי המשיב להגיש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקשים בתיק ההוצל"פ.

ב"כ המשיב, טוענת מנגד, כי עיכוב הליכים לא חודש בדיון שהתקיים ב-4.1.05 ולא ניתן עיכוב הליכים בלתי מוקצב, אלא עיכוב ההליכים שניתן בתאריך 23.11.04 הוקצב עד לדיון הבא אשר כאמור הסתיים ב4.1.05.

7.                   אף דעתי כדעתה של ב"כ המשיב, אני סבורה שבית המשפט לא האריך את המועד לעיכוב הליכים, ואף אחד מן הצדדים לא התייחס לנושא זה. לפיכך, המשיב הגיש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקשים כאשר לא היה צו לעיכוב הליכים.

8.                   לנוכח האמור, גם אם כיום יקבלו המבקשים עיכוב הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ אין בדבר,כדי לבטל את ההליכים שננקטו במסגרת אותו תיק, אלא אם כן בית   המשפט יאמר זאת במפורש, משום שעיכוב הליכים אינו כדין ביטול הליכים.

9.                    ראה החלטה שניתנה ב- ע.א. 1844/05 שלמה נרקיס נ' ולדהורן יהושוע בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופטת שרה דותן. שם נדונה בעיה דומה, כאשר במסגרת עיכוב הליכים ביטל כב' הרשם של בית המשפט המחוזי, גם צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המשיב שם, נוכח החלטה לעיכוב ביצוע פסק דין. כב' השופטת דותן קבעה, כי אין לקבל את הגישה לפיה, עיכוב ביצועו של פסק דין כספי, מאיין הליכים שננקטו עובר למתן ההחלטה.

סעיף 17 (ב) לחוק ההוצל"פ התשכ"ז 1967 קובע, כי עם מתן צו עיכוב הביצוע "לא יינקט כל הליך" לביצועו של פסק הדין. ובהמשך נאמר בהחלטה:

"דהיינו לא ינקטו הליכים נוספים וחדשים, אולם אין בכך כדי ללמד על ביטולם של הליכים שננקטו בעבר. על אלה חלה הוראת סעיף 17 (ג) הקובעת כי הליכים שננקטו לפני שהומצא למוציא לפועל צו העיכוב יעמדו בעינם".

10.        לנוכח האמור לעייל, מאחר וכאמור אני סבורה, שהגשת הבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ הוגשה על ידי המשיב במועד שבו לא היה צו עיכוב הליכים , לפיכך הבקשה הוגשה כדין ואין לבטל את צו עיכוב היציאה שניתן במסגרת תיק ההוצל"פ. למעלה מהנדרש, גם אם לאחר הגשת אותה בקשה היו המבקשים, מקבלים צו עיכוב הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ, גם אז לא היה בצו זה, כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ כפי שפורט דלעיל.

לנוכח האמור, אני דוחה את הבקשה לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ ומאחר ולא ניתן צו עיכוב הליכים, לגבי יתר ההליכים המתנהלים בתיק, הרי ב"כ המשיב יכול להמשיך בהם.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בפקס.

ניתנה היום ט' באייר, תשס"ה (18 במאי 2005) בהעדר הצדדים