החלטה בתיק בשא 165171/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומים בעל-פה שהושמעו בסופו של דיון שהתנהל במעמד המבקש ובא כוח המשיבה, במסגרת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בסך 17,800 ש"ח, שהגישה המשיבה נגד המבקש.

המשיבה טענה כי בשנים 2003 ו- 2004 פנה המבקש למוסך שלה לצורך ביצוע טיפול ברכבים שמספרם 42-984-35, 84-537-18, 23-405-51 ו- 78-545-36, והוצאו לו חשבוניות כמפורט בכתב התביעה. עוד נטען כי למרות פניותיה של המשיבה למבקש, וחרף מכתבים שנשלחו אליו בבקשה שיפרע את חובו, נותר המבקש חייב למשיבה סך של 17,800 ש"ח.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות בו טען כי הטיפולים שביצעה המשיבה בכלי הרכב הנ"ל היה מתחת לכל ביקורת, וגרמו לכלי הרכב ולמבקש נזקים משמעותיים. המבקש צירף לתצהירו מכתבים אשר מעידים לטענתו על הנזקים שנגרמו לרכבים בשל הטיפולים שבוצעו
על-ידי המשיבה. כמו-כן צירף לתצהירו מכתב מיום 7/1/04 שנשלח אליו לכאורה על-ידי המשיבה, ובו הודיעה על החלטתה לזכות את המבקש ב- 5 טיפולים שוטפים במוסכיה, וכן צירף מכתב נוסף מהמשיבה בו הסכימה כי המבקש ישלם לה רק מחצית מסכום חובו העומד על כ- 20,000 ש"ח, ויתרת החוב תשולם רק לאחר בדיקת הרכב וטיפול בו, בהתאם להנחיותיו של מר אורן סגל. לפיכך טען המבקש כי הוא חייב למשיבה, אם בכלל, סך של 10,000 ש"ח בלבד, וזאת רק בכפוף להחלטתו של מר סגל.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו. המבקש נשאל מתי רכש את הרכבים והשיב כי שניים מהם נרכשו ב- 2003, אחד ב- 2002 ואחד ב- 2001. המבקש הודה כי מדובר ברכבים להסעת נוסעים בשכר, שכל אחד מהם נוסע כ- 100,000 ק"מ בשנה. בהמשך טען המבקש כי החשבוניות המופיעות בכתב התביעה שולמו. המבקש אישר כי בפגישה שקיים עם המשיבה סוכם שסכום החוב יוקטן מ- 27,000 ש"ח ל- 20,000 ש"ח, כאשר 10,000 ש"ח ישולמו מייד ו- 10,000 ש"ח נוספים אחרי שהרכב ייבדק ויתוקן. לאחר מכן העיד ששילם למשיבה 10,000 ש"ח, ולא שילם את יתרת החוב, כיוון שהרכב לא נבדק ותוקן כמוסכם.

לאחר הדיון סיכמו הצדדים את טיעוניהם בעל-פה.

דיון

לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי דינה של ההתנגדות להתקבל מן הנימוקים המפורטים להלן.

ב"כ המשיבה עצמו הודה בסיכומיו שהיה הסכם כתוב בין הצדדים בספטמבר 2004 לפיו ישולם למשיבה סך של 10,000 מייד, וסך של 10,000 ש"ח נוספים אך ורק בכפוף לבדיקת הרכב ותיקונו
על-ידי מר אורן סגל. כמו-כן הודה ב"כ המשיבה כי המבקש שילם את התשלום הראשון בסך 10,000 ש"ח כפי שנקבע בהסדר. מכאן שגם לגרסת המשיבה ועל-פי ההסדר, חייב לה המבקש לכל היותר סך של 10,000 ש"ח, ולא 17,800 ש"ח כפי שנטען בכתב התביעה.

המבקש טען כי לא שילם את התשלום השני בסך 10,000 ש"ח כיוון שהמשיבה לא מילאה את התחייבותה על-פי ההסכם הנ"ל, שכן המוסך שלה בחיפה סירב לאשר תיקון של הגיר באחד הרכבים כנדרש, ולכן המבקש הופטר מתשלום החוב. טענתו זו של המבקש לא נסתרה, ולכן יש ליתן לו רשות להתגונן גם בגין סכום זה.

המבקש העלה בתצהירו גם טענת קיזוז, אולם הטענה הועלתה באופן סתמי ללא כל פירוט מינימאלי בגוף התצהיר לגבי סוג הנזקים שנגרמו לרכבים, אילו מהרכבים ניזוקו, מהם הטיפולים אשר גרמו לנזק הנטען, מתי בוצעו טיפולים אלה ומהם סכומי הנזק. בנוסף לכך, המבקש ציין בתצהירו ואף הודה בחקירתו שכבר קיבל פיצוי כלשהו (5 טיפולים חינם) בגין הנזקים שנגרמו לו. לפיכך, אין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת הקיזוז.

לאור האמור לעיל, ובכפוף לקביעתי הנ"ל לגבי טענת הקיזוז, הנני מקבל את ההתנגדות, וקובע כי תינתן למבקש רשות להתגונן נגד השיק.

כמו-כן הנני קובע כי תירשם למבקש "יתרת זכות" במאזן ההוצאות שתבוא לידי ביטוי בהמשך הדיון בתובענה.

התצהיר שהוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות ישמש ככתב הגנה בתיק, והצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית בו זמנית תוך 45 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו.

הנני קובע את התיק לקדם משפט  ליום 13/3/07 בשעה 16:30.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ב' בכסלו, תשס"ז (23 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט