החלטה בתיק בשא 164657/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בעקבות דיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע  שיק מס' 1279 ע"ס 57,423.60 ש"ח מיום 30/11/04 על ידי המבקש כנגד המשיבה.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה וכתב ההתנגדות ובו הוצהר, בין השאר, כדלקמן:

1. המבקש הינו בעל מניות בחברת ש.א.פ. בע"מ חברה לבניין (להלן - "החברה") וביום 9/12/04 ניתן צו לכינוס נכסים כנגד החברה.
2. לטענת המשיבה המבקש חתום כערב לפירעונו של השטר הנ"ל אולם לשטר אין כל תוקף לנוכח הסכמות שבין החברה והמשיבה.
3. המשיבה חבה לחברה חוב בגובה 150,000 ש"ח + מע"מ, סוכם כי המשיבה תשלם את חובה באמצעות אספקת בטון, בוצעה הזמנה עבור בטון בגין השיק לפני ההסכמה ולאחר מכן הודיעה החברה למשיבה כי יש להחזיר את השיק לנוכח ההסכמה הנ"ל.
4. המבקש צירף לתצהירו מכתב מיום 4/11/04 אשר התייחס, בין השאר, לבקשה להשבת השיק הנ"ל.
5. בניגוד להסכמה הנ"ל המשיבה לא החזירה את השיק לידי החברה או למי מטעמה.

במועד הדיון שנקבע הודיע ב"כ המשיבה כי הוא מוותר על חקירה נגדית, וב"כ המבקש ביקש להגיש את סיכומיו בתכב בניגוד לבקשת ב"כ המשיבה אשר ביקש לסכם את טענותיו באותו מעמד. בהחלטה מיום הדיון נקבע כי בית המשפט יקח בחשבון בקשת ב"כ המשיבה לסכם בעל פה באותו מעמד בעת שקילת הוצאות הבקשה.

בשלב מאוחר יותר הוגשה על ידי המבקש "בקשה  דחופה להוספת טענה ובקשה דחופה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעם המבקש", כאשר בסיכומים חזרה על טענות המבקש הנ"ל וכן בבקשה הועלתה טענה נוספת לפיה קודם לכן חברה המשיבה לחברה חוב בגובה 800,000 ש"ח אולם בהמשך להליכי מו"מ הגיעו להסכמה בדבר צמצום החוב לסך של 150,000 ש"ח + מע"מ הנ"ל. לסיכומים צורף דף ריכוז חובות שסומן נספח ב'.

לאחר מכן הוגשו מספר בקשות מטעם המשיבה להאריך את המועד להגשת סיכומיה לנוכח הליכי מו"מ אולם בסופו של דבר הוגשו סיכומים על ידי המשיבה לתיק.

בסיכומי המשיבה, נטען, בין השאר, כי היה על המבקש, במקרה דנן לגבות את טענת הויתור של המשיבה בנוגע לשטר בכתב ומפנה לעניין זה לסעיף 62 לפקודת השטרות  [נוסח חדש] וכן לפסק דין ע"א 551/59 רוזי קיציס נ' אהרון שפושניק ואח', פ"ד י"ד (2) 1380, 1384.

ב"כ המשיבה מפנה בנוסף למכתב שצורף לתצהיר המבקש ואשר סומן באות א' ועל כך שמהמכתב עולה כי עדיין מודה המבקש כי נותר חוב בגובה 23,590.60 ש"ח כאשר במכתב בקשה להחליף את השיק נשוא ההתנגדות בשיק אחר בסכום נמוך יותר בהתאם. מכאן נטען כי לכל הפחות יש לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לסך של 23,590.60 ש"ח.

לעניין הטענה המאוחרת בדבר חוב מקורי בגובה 800,000 ש"ח נטען כי אין מקום להתייחס לטענה המאוחרת שכלל לא צוין קודם לכן על ידי המבקש, ועל כל פנים אין בכך כדי לשלול החוב למשיבה ע"ס 23,590.60 ש"ח, ועל כל פנים אף לדברי המבקש מדובר בחוב בגובה 150,000 ש"ח + מע"מ בלבד. 

דיון

במכתב שסומן באות' א' אשר צורף לכתב ההתנגדות לביצוע השטר, צוין בצורה מפורשת כי לפי בדיקה אשר נערכה, המשיבה סיפקה לחברה בטון בשווי כולל של 196,090.60 ש"ח. קיים אזכור בנוגע להסדר אודות קיזוז 150,000 ש"ח + מע"מ, קרי, סך של 175,500 ש"ח ומכאן הפרש של 23,590.60 ש"ח. במכתב עצמו קיימת בקשה להחליף את השיק נשוא כתב ההתנגדות בשיק נוסף של החברה בגובה 23,590.60 ש"ח.

מכאן, ואף ללא כל קשר לטענה לפיה יש להמציא מסמך בכתב אשר מראה כי המשיבה ויתרה על חוב חלקי, אין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן ככל שמדובר בסכום של 23,590.60 הש"ח הנ"ל.

לעניין זה, אין מקום להתייחס לטענה בדבר חוב מקורי בגובה 800,000 ש"ח, גם מהטעם שמדובר בטענה אשר כלל לא הוזכרה בתצהירו של המבקש שצורף לכתב ההתנגדות וכן מהטעם שהצדדים הגיעו להסכמה כעולה מגירסת המבקש עצמו, לפיה החוב יצומצם מ- 800,000 ש"ח ל- 150,000 ש"ח + מע"מ בלבד.

באשר ליתרת סכום התביעה בסך של 33,833 ש"ח, לטענת המשיבה היה על המבקש או החברה לקבל אישור מפורש בכתב. בשלב דיוני זה של בחינת טענות הגנה לכאוריות לצורך מתן רשות להתגונן, אסתפק במכתב שסומן כנספח א' ואף טענה בעל פה כדי להוות טענת הגנה לצורך מתן רשות להתגונן.

על כן, הנני דוחה את בקשת המבקש למתן רשות להתגונן ככל שמדובר בסך של 23,590.60 ש"ח, וכן מחייב את המבקש לשלם למשיבה סך של 2,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עוה"ד בקשר לדיון ולסיכומים שהוגשו בעקבות הדיון בבקשה. בהתייחס לשני הסכומים הנ"ל הנני מבטל צו לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק מספר 01-34579-06-03 ועד גובה שני הסכומים הנ"ל בלבד.

בהתייחס ליתרת סכום התביעה, הנני נותן למבקש רשות להתגונן. הצדדים מתבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית בו זמנית תוך 45 ימים מיום קבלת העתק מהחלטה זו.