החלטה בתיק בשא 164304/06

כנגד המבקשים בתיק זה הוגשה תביעה כספית בסד"מ. לאחר שהוגשו על ידי הנתבעים בקשת רשות להגן ובקשה להמצאת מסמכים, הגיעו הצדדים בהמלצת בית המשפט ביום 13.7.04 להסכמה דיונית, לפיה חויב הבנק בהמצאת מסמכים מסוימים, שפורטו בהחלטה, כנגד קבלת תשלום מוסכם. ניתנה למבקשים אורכה להגשת בר"ל. בית המשפט נתן להסכמה תוקף של החלטה.

לאחר מתן אותה החלטה, הוגשו לבית המשפט שתי בקשות מטעם המבקשים. האחת, למחיקת התביעה על הסף בשל הפרת ההחלטה השיפוטית מיום 13.7.04, והשנייה למתן רשות להגן, בין היתר בשל אי המצאת מסמכים. ביום 12.2.06 התקיים דיון בבקשות אלה.  הצדדים לא היו חלוקים בשאלה, שהמסמכים לא הומצאו, אך כל צד הטיח את האשם בקשר לכך בצד שכנגד.

באותו יום נמנע בית המשפט מלדון בשאלה מי מהצדדים אשם באי קיום אותה החלטה מ- 13.7.04. בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים אותו יום להסכמה נוספת בעניין המצאת המסמכים והתשלום בגינם. הפעם, ההסכמה הייתה מפורטת יותר ונקבע בה, בין היתר, כי אם הבנק יקבל התשלום המוסכם, יהא עליו להמציא לב"כ הנתבעים עד לא יאוחר מיום 20.3.06 את המסמכים שחויב להמציא בהחלטה מ- 13.7.04, ואם לא יעשה כן תימחק התביעה והבנק יחויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד. אותה הסכמה קיבלה תוקף של החלטה בו ביום.

ביום 22.5.06 הגישו המבקשים את הבקשה הנוכחית, למחיקת התביעה ולחיוב התובע בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, בשל אי קיום החלטת בית המשפט מיום 12.2.06.

לטענת המבקשים, שנתמכה בתצהירו של מר משה אשכנזי, עד יום הגשת הבקשה לא המציא הבנק את מלוא המסמכים שחויב להמציא בהתאם להחלטה מ- 12.2.06. המבקשים הדגישו בפני בית המשפט, כי מדובר בהפרה חוזרת של הבנק של צווי בית המשפט, וכי בטרם הוגשה בקשה זו פנו לב"כ הבנק במכתב תזכורת, הנושא תאריך 23.3.06, אך אותו מכתב נותר ללא מענה.

ביום 12.6.06 הוגשה תגובה לבקשה זו מטעם ב"כ הבנק. התגובה שהוגשה מגובה בתצהיר חתום ע"י מזכירתו של עו"ד הופטמן, ב"כ הבנק. המצהירה כותבת בתצהירה, כי המכתב מיום 23.3.06 לא הגיע למשרדי ב"כ התובע. לדבריה, אילו היה המכתב מגיע, היה מצוי בתיק שבמשרד העתק. מעבר לכך, למרות שב"כ הבנק במכתבו כותב בבקשה שכל המסמכים, שהיה על הבנק למסור לצד שכנגד נמסרו בהתאם להחלטה, לא גובתה טענה זו בתצהיר.  ב"כ התובעים הסתפק בכך, שצירף לבקשתו את המכתב, שנשלח לצד שכנגד וצורפו אליו מסמכים, כשאותו מכתב נושא חותמת של ב"כ המבקשים, אך נראה שלא ניתן ללמוד ממכתב זה, כי המבקשים קיבלו את כל המסמכים, שהיו זכאים לקבל בהתאם להחלטת בית המשפט. נהפוך הוא, הצהרתו של המבקש משה אשכנזי באשר למסמכים שהיו המבקשים אמורים לקבל ולא קיבלו לא נסתרה.

בהתאם לחומר שבפני, הרימו המבקשים את הנטל להוכיח, שהבנק לא קיים, במועד ובטרם הוגשה הבקשה, אחר החלטת בית המשפט מיום 12.2.06 ככתבה וכלשונה.

כאמור, בהחלטה מיום 12.2.06 נקבע, כי אם "לא ימציא הבנק את המסמכים הנ"ל עד 20.3.06 תמחק התביעה והבנק יחויב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד הנתבעים".

קביעה זו התבקשה, לנוכח אי קיום החלטה קודמת שניתנה על ידי בית המשפט ביום 13.7.04 (מבלי שבית המשפט ייכנס לשאלה מי אשם באי קיום אותה החלטה). יש גבול לאורך הרוח של בית המשפט. לנוכח אי קיום הצווים ע"י התובעת, מוחק בית המשפט את התביעה ומחייב התובע בהוצאות הנתבע בסך 6,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום כ"ד בסיון, תשס"ו (20 ביוני 2006) במעמד הצדדים.

עו"ד הופטמן:

מבקש לעכב את ההחלטה עד לערעור שנגיש, ואבקש לנמק.

הדיון היום נקבע לדיון בבקשה ולכן התכוונתי לחקור את המצהיר, ובית המשפט נותן החלטה טרם הדיון ללא מתן אפשרות ללא חקירת המצהיר, למרות עתירתי לכך.

החלטה

הבקשה נדחית.

הנימוקים שפורטו אינם נימוקים לעיכוב ההחלטה.

למעלה מן הנחוץ, מתייחסת אני לטענתו של עו"ד הופטמן, באשר לכך שלא התאפשר לו לחקור את המצהיר.

אין חובה לביהמ"ש לאפשר חקירת המצהירים. בהתאם לתקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי: