החלטה בתיק בשא 16380/05

1.              בקשה (שלישית במספר לבית משפט זה) לעיכוב ביצוע פס"ד, שניתן בבית משפט השלום בחיפה ( כב' השופט מר ש' לבנוני) בתאריך 21.8.05 בתיק אז' 17121/02, בו נדחתה התנגדותו של המבקש מפני בקשה שהגישה המשיבה לביצוע  שטר בסכום של 282,250 ש"ח (בערכי הקרן).

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין , ולצדו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע.

2.              בקשתו הראשונה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי בהחלטתי מתאריך 25.9.05, בה קבעתי כי סיכויי הערעור אינם מזהירים, שכן קלוש הסיכוי שערכאת הערעור תתערב בממצאיו העובדתיים של ביהמ"ש קמא. בנוסף קבעתי, כי לא נראה שקיים חשש שמצבה הכספי של המשיבה ימנע השבת המצב לקדמותו אם המבקש יזכה בערעור.

3.              על החלטתי מתאריך 25.9.05 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 9311/05) ובקשתו נדחתה (כב' השופט מר ס' ג'ובאן).

4.              ביום 2.11.05 הגיש המבקש בקשה שניה במספר לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה זו טען המבקש כי ברשותו ראיות חדשות, אותן הוא מבקש להגיש בערעור, ולאורן גדלים סיכוייו, לטענתו, לזכות בערעור.

5.              בהחלטתי מיום 16.11.05 דחיתי גם בקשה זו בסוברי, בין היתר, כי כל עוד הראיות החדשות לא התקבלו בערעור, ולא ברור מה המשקל שביהמ"ש ייחס להן, אין לומר כי הן משפרות את סיכויי המבקש לזכות בערעור.

6.              גם על החלטתי מתאריך 16.11.05 הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון (רע"א 10787/05, ואף בקשה זו נדחתה (כב' הש' מר א' רובינשטיין).

7.              ביום 27.11.05 הגיש המבקש בקשה שלישית לעכב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה המונחת עתה לפני. בבקשה זו שב המבקש וטוען כי במידה ולא יעוכב ביצועו של פסק הדין בטרם יישמע הערעור, ייגרם לו נזק בלתי הפיך. לצורך ביסוס טענותיו צירף המבקש לבקשתו תצהיר, פירוט התחייבויותיו העתידיות וריכוז יתרות כולל בחשבונו.

8.       הבקשה שלפני אינה אלא ניסיון לתקן הליקויים בבקשות הקודמות שהגיש המבקש, ובמסגרתה מבקש הוא לתקן את מחדליו בצירוף ראיות התומכות בטענותיו.  עם זאת, המבקש מודיע בבקשתו כי הוא מסכים לפרעון הערבות הבנקאית המוחזקת על ידי המשיבה, וכן מסכים הוא למימוש השעבוד שהוטל על מכונית מסוג מרצדס לשם הבטחת כיסוי החוב.

          בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ניתן לשוב ולהגיש במקרה בו השתנו הנסיבות באופן המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה (וראו: ע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי ואח', פורסם ב"תקדין"; ע"א 9396/00 קרנית קרן לפנעי תאונות דרכים נ' זנגי, פורסם ב"תקדין"), ואולם, הבקשה שלפני אינה מעלה נסיבות חדשות, אלא, כאמור, היא נסיון להוכיח את אשר היה להוכיח בבקשה הקודמת. עם זאת, בחרתי לדון בבקשה זו לגופה.

9.       במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, מוסמך ביהמ"ש להתחשב גם במצבו של החייב, ובבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, נקבע:

"הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין (ראה ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 859 (1995 ). ברם, גם אם אין המדובר בעמדה גורפת - משמע שלפעמים יש מקום לשקול אף את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות שיתמוטט כלכלית (ראה דבריה של השופטת ביניש בעניין בש"א 2449/96 א' לוי נ' ר' לוי דינים מג 292) - הרי שההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית, לטעמי, בשלושה: ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו (ראה בש"א 3158/91 (ע"א 2464/91) ש' פלאטו שרון ואח' נ' קומפני פריזיין דה פרטייפסיון ואח', פ"ד מה (499 (5, בעמ' 504 והאסמכתאות הנזכרות שם): שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב (והשווה בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלה ותעבורה בע "מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, דינים כב 535)."

          עוד נקבע בעניין זה, בע"א 6647/98 גנן נ'  פקיד שומה תל אביב, פ"ד נ"ג (1) 187:

"הפתח הפתוח לעיכוב הביצוע של פסק-דין כספי בשל הנזק שייגרם לחייב ממימוש נכסים, אף שאינו חסום לחלוטין, צר מן הפתח לעיכוב הביצוע של פסק -דין כספי בשל החשש לחוסר יכולתו של החייב להשיב את כספו במקרה של קבלת הערעור. באופן עקרוני, הצורך לממש נכסים לשם קיום חיוב כספי אינו סיבה מספקת לעיכוב הביצוע. ראו רע"א 214/88 כהן טוויל נ' דויטש, פ"ד מד(3) 754 ,752; בש"א 216/89, לעיל, בעמ' 175-174; בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם). יחד עם זאת, אין פירושו של דבר כי בית המשפט אטום להשלכות שיש לביצוע המיידי של פסק -הדין על עתידו של החייב. ייתכנו נסיבות, בלתי רגילות, בהן יהיה בית המשפט מוכן לסטות מן הכלל ולעכב ביצוע של חיוב כספי הכרוך במימוש נכסים. נסיבות כאלה צריכות להיות בעלות חומרה מיוחדת, החורגת מן ההכבדה או הנזק הכרוכים בדרך כלל במכירת נכסים. כך הוא הדבר, לדוגמה, כאשר ביצוע פסק -דין כספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של החייב (בש"א 2449/96 לוי נ' לוי, לא פורסם) או למכירת נכס בעל חשיבות מיוחדת עבורו, כגון דירת מגוריו ומיטלטליה (רע"א 214/88, לעיל). בכל מקרה, מערער המבקש שבית המשפט יעכב ביצוע של חיוב כספי שהוטל עליו, בשל התקיימותה של נסיבה מיוחדת, אינו יוצא ידי חובה בהפרחת טענות לאויר אודות ההשלכות של ביצוע פסק-הדין לגביו. עד שבית המשפט יואיל להיעתר לבקשה כזאת, נדרשים להתמלא מספר תנאים. תנאים אלה הוגדרו זה מקרוב על-ידי השופט מצא, בבש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5), 403,            406-405".

          במקרה שלפני לא התקיימו לדעתי התנאים המצדיקים עיכוב ביצוע פסק הדין בשל החשש שלמבקש ייגרם נזק בלתי הפיך. על פי סעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, המבקש רשאי (ולמעשה אף חייב) עם קבלת אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש להחקר על יכולתו. בחקירת היכולת יציג המבקש את כל טענותיו ומסמכיו המעידים על מצבו הכלכלי, על מנת שראש ההוצאה לפועל יוכל לקבוע את יכולת התשלום שלו, מבלי שהדבר יגרום לקריסתו. 

8.              אשר כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין;

(ב)      הנני מחייב את המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום, י"ד בכסלו, תשס"ו (15 בדצמבר 2005), בהעדר הצדדים.