החלטה בתיק בשא 1637/04

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב  (עב 3070/00).  פסק הדין ניתן ביום 13.9.2004.

2.      נימוקי הבקשה הם:

2.1.   כתובת משרדה של ב"כ המבקשת שונתה, והכתובת המעודכנת מצויה הן בתיק בית הדין והן במאגר עורכי הדין. למרות האמור, פסק הדין נשלח לכתובת המשרד הקודם של ב"כ המבקשת.

2.2.   למבקשת נודע על פסק הדין ביום 13.10.2004, לאחר שהמשיב פתח תיק הוצל"פ נגדה.

2.3.   רק ביום 19.10.2004 ניתן היה לקבל העתק מפסק הדין, לאחר שתיק בית הדין האזורי הוזמן מהארכיב.

2.4.   ביום 11.11.2004 המציאה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית הדין האזורי והמתינה לקבלת החלטתו. מדי יום נבדק אם ניתנה החלטה בבקשה, ורק בבוקר 18.11.2004 נמסר לב"כ המבקשת כי ההחלטה היתה להעביר את הבקשה לתגובת המשיב. מיד לאחר שנודע למבקשת על מתן ההחלטה היא פעלה להגשת הערעור, שנשלח בדואר מהיר לבית הדין הארצי. אולם, על אף התחייבות הדואר למסור דואר מהיר ליעדו באותו יום, המעטפה נמסרה בבית הדין רק ביום 21.11.2004.

2.5.   המבקשת השתהתה בהגשת הערעור, כדי לדעת אם עליה להגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין הארצי.

2.6.   סיכויי הערעור, במיוחד בנוגע לחיוב המבקשת בתשלום גמול שעות נוספות, טובים. 

3.      המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

3.1.  כבר ביום 22.9.2004 הומצא פסק הדין לב"כ המבקשת, על ידי בא כוח המשיב, בפקס.

3.2.  גם אם נודע למבקשת על פסק הדין רק עם קבלת התראת ההוצאה לפועל, ביום 13.10.2004, היה עליה להגיש ערעור עד ליום 13.11.2004.

3.3.  המבקשת לא הצביעה על  "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

3.4.  סיכויי הערעור נמוכים.

4.      ב"כ המבקשת הכחישה את טענת המשיב, כי פסק הדין הומצא לידיה באמצעות הפקס. יש לציין, כי בניגוד לבקשה שנתמכה בתצהיר ב"כ המבקשת, טענה זו של ב"כ המבקשת לא נתמכה בתצהיר.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      כאמור, למבקשת נודע על מתן פסק הדין ביום 13.10.2004. ספק בעיני, אם אין לראות במועד זה את המועד הקובע לעניין הגשת ערעור, שכן המבקשת לא פירטה את הצעדים בהם נקטה על מנת לקבל את פסק הדין מיד לאחר מכן.

7.      אולם, גם אם נניח, לטובת המבקשת, כי פסק הדין הומצא לה ביום 19.10.2004, הרי שהמבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

8.      הגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין:הנימוק הראשון שהביאה המבקשת הוא הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, על מנת לדעת אם עליה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין הארצי אם לאו. נימוק זה אינו מצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, במיוחד כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית הדין האזורי רק ביום 11.11.2004. אין שום קשר בין הגשת בקשה לעיכוב ביצוע לבין הגשת ערעור. כשם שהגשת בקשה לתיקון טעות סופר אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור, כך גם הגשת בקשה לעיכוב ביצוע אינה מהווה "טעם מיוחד" להגשת ערעור. יתר על כן. המבקשת יכלה להניח, בסבירות גבוהה, כי לא תינתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד, ולכן סביר היה לצפות  כי לא תינתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע בטרם יחלוף המועד להגשת ערעור. לפיכך, לא היה מקום להשהות את הגשת הערעור עד לקבלת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

9.      משלוח הודעת הערעור בדואר מהיר: הנימוק השני שנתן על ידי המבקשת הוא העובדה ששלחה את הודעת הערעור בדואר מהיר ביום 18.11.2004, דהיינו היום האחרון להגשת ערעור, אולם "למרות התחייבות הדואר למסירת דואר מהיר ליעדו באותו יום בו נשלח היה והוא נמסר עד השעה 10:00 המעטפה נמסרה/נפתחה בבית הדין רק ביום א' 21.11.2004".  גם עובדה זו אינה מהווה "טעם מיוחד", מנימוקים אלה: