החלטה בתיק בשא 163686/07

1.         המשיבים 2-1 הינם רוכשי בית ברחוב יסמין 15ב' בנס ציונה (להלן- " הנכס").

2.         המבקשת הינה החברה הקבלנית שבנתה את הנכס בהתאם להסכם עם המשיבים מיום 26.1.2004 (להלן- " הסכם הבניה").

3.         המשיבה 3 היתה אחראית על הניהול, התכנון והפיקוח על בניית הנכס בהתאם להסכם עם המשיבים מיום 18.1.2004 (להלן- " הסכם הפיקוח").

4.         ביום 11.3.2007 הגישו המשיבים 2-1 תביעתם כנגד הנתבעות לפיצויים בגין ליקויי בניה בנכס, איחור במועד מסירתו, הפרת הסכם הפיקוח ונזקים נוספים.

5.         המבקשת עותרת לדחיית התביעה כנגדה על הסף. היא מפנה לסעיף 18.25 להסכם הבניה, אשר מהווה, לכאורה, הסכם בוררות תקף בינה לבין המשיבים 2-1, וטוענת, כי בנסיבות אלו אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה כנגדה.

6.         המשיבים 2-1 מתנגדים וטוענים כי יש חשש למשוא פנים למינויו של בורר על-ידי התאחדות הקבלנים והבונים, כפי מעוגן בהסכם הבניה, שעה שהמבקשת הינה קבלן בעצמה.

7.         בדומה לעמדת המשיבים 2-1, סבורה המשיבה 3, שאינה מעוניינת בבוררות כי קיים טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים הואיל והדבר יוביל לפיצול הדיון. לטענתה, כתוצאה מכך עלולות להינתן פסיקות סותרות ואף עלולה להישלל ממנה האפשרות לחזור אל המבקשת בתביעת שיפוי אם תחויב בתביעה זו.

דיון

8.         בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן- " חוק הבוררות") נקבע, כדלקמן :

"(א) הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

            (ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

9.         עיכוב הליכים על-פי סעיף 5 לחוק הבוררות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בענין. נטייתו של בית המשפט היא להגשים את כוונת הצדדים, כפי שאף עולה מלשון הסעיף המנוסח על דרך ברירת המחדל, ורק אם יש טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון, יסרב לבקשה (ראה: פרופ' ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל, כרך א' (מהדורה רביעית מיוחדת), בעמ' 251, 284-283, ע"א 307/71 אוניקו רויטמן, חברה לעבודות ציבוריות בע"מ נ' שמשון, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כו(1) 368).

10.       בענייננו, הוגשה התביעה כנגד שתי הנתבעות, שאינן צד לאותו הסכם עם המשיבים 2-1. שני ההסכמים נשוא התביעה כוללים מנגנון בוררות במקרה של סכסוך שיתגלה בין הצדדים להסכם. הסכם הבניה מפנה הצדדים להכרעתו של בורר (אדריכל או מהנדס), שימונה על-ידי המוסד לבוררות עסקית של התאחדות הקבלנים והבונים. גם הסכם הפיקוח מכיל תניית בוררות, אך היא קובעת, כי בהעדר הסכמה על זהות הבורר, מוקנית הסמכות למינויו לראש לשכת עורכי הדין, ועם זאת, כל צד רשאי לפנות לערכאות משפטיות.

הואיל והמשיבה 3 אינה עותרת לקיים את תניית הבוררות שבהסכם יוצא, שאם תעוכב התביעה כנגד המבקשת, יפוצל הדיון בין דיון בבית המשפט לבין דיון בבוררות.

11.       שיקול חשוב בהחלטת בית המשפט לעכב הליכים הוא התוצאה האפשרית של פיצול הדיון בין פורומים שונים ( אוטולנגי לעיל, בעמ' 302). בנסיבות המקרה הספציפי, איני רואה כל טעם בפיצול כזה, באופן שהתביעות כנגד הנתבעות תידונה בנפרד ובמובחן בפני פורום דיוני שונה. עסקינן,    על-פניו, בשאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות הנובעות מאותה מערכת נסיבות ובעלות השלכה הדדית. באיזון שבין אי הנוחיות שעלולה להיגרם לצדדים בפיצול הדיון ובצד האפשרות של פסקי דין סותרים עקב כך, לבין עיקרון כיבוד הסכמים, נראה לי שבנסיבות דנן גובר האינטרס הראשון.

12.       לאחר שקלול מכלול הנסיבות, משיקולי יעילות וכדי למנוע פיצול וסרבול מיותרים, כמו גם הכרעות סותרות, סבורה אני, כי מן הנכון והראוי שכל הטענות והסעדים בתביעה הנדונה ילובנו תחת קורת גג אחת בפני הערכאה האזרחית הרגילה. תוצאה זו עשויה אך להיטיב עם הצדדים, באופן שתייעל את בירור המחלוקות האמיתיות ותחסוך בזבוז זמן, טרדה והוצאות.

13.       בנוסף ולחלופין, עותרת המבקשת לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות מקומית. דין טענתה זו להתקבל. הזיקות העובדתיות המפורטות בסעיף 10 לבקשה, לכאורה אינן קושרות את התביעה לאזור השיפוט בו היא הוגשה. המשיבים 2-1 לא סתרו עובדות אלה, אלא טענו, בין היתר, כי המשיבה 3 הגישה, בבית משפט זה, תביעה נגדם ובכך הביעה דעתה כי היא מסכימה לסמכותו של בית משפט זה.

יצוין, כי בתגובתה, הותירה המשיבה 3 את נושא הסמכות המקומית להכרעתו של בית המשפט. מכל מקום, אינני סבורה, כי יש בנימוקיהם של המשיבים 2-1 כדי להקנות לבית משפט זה סמכות שאיננה מסורה לו על-פי דין (לענין זה ראה תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

14.       לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, והתביעה מועברת לבית המשפט בראשון לציון.