החלטה בתיק בשא 16288/06

1.         במסגרת תביעה כספית לסכום של כ - 375 אלף ש"ח הוגשה בקשה לעיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב וניתן צו זמני במעמד צד אחד ביום 23.10.06, ודיון במעמד שני הצדדים נקבע להיום. במסגרת דיון זה נחקרו המצהיר מטעם המבקשת, מר שלמה וייס (להלן: " וייס") וכן המשיב וב"כ בעלי הדין סיכמו את טענותיהם בעל פה.

            לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, וחזרתי עויינתי בחומר שבתיק, מצאתי לנכון לבטל את הצו שניתן כאמור במעמד צד אחד.

2.         התביעה הוגשה כנגד המשיב וכנגד חברה בשם "מאפית טירת הכרמל בע"מ" (להלן: " החברה"). לפי הנטען סיפקה המבקשת לחברה סחורה וכנגד קיבלה שיקים רבים, אשר לא נפרעו כך שהחברה נותרה חייבת למבקשת סכום כסף נכבד. לתביעה צורפו צילומי השיקים, 29 בסך הכל, אשר תאריכיהם בין דצמבר 2005 ומרץ 2006.

            התביעה כנגד המשיב נסמכת על כתב ערבות אישית כלפי המבקשת לכל חובותיה של החברה, ואשר נחתם על ידו לכאורה ביום 26.7.04.

3.         המדובר בבקשה אשר מטבע הדברים ההחלטה בה דחופה, לפיכך לא אחזור כאן על ההלכות בעניין מתן צווי עיכוב יציאה. בקצרה ייאמר כי על המבקש צו עיכוב להראות כי עומדת לו עילת תביעה הנתמכת לכאורה בראיות מהימנות, וכי קיים חשש סבירשהמשיב עומד לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת והיעדרו יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או ביצוע פסק הדין. 

            אם חולף המבקש על שתי משוכות אלה מצווה אני על פי תקנה 362 (ב)) לערוך איזון אינטרסים בין בעלי הדין, ולבחון שיקולים של צדק, מידתיות ותום לב.

            כששוקל אני את החומר שבפניי, דומה כי המבקשת נכשלת בכל אחת מהמשוכות שבפניה, כך שבסיכומו של דבר המסקנה הבלתי נמנעת היא כי דין הבקשה להידחות.

            עילת התביעה:

4.         לכאורה בידי המבקשת עילת תביעה איתנה והיא נסמכת כאמור על 29 שטרות בסכום נכבד, אשר נמסרו לכאורה כנגד אספקת סחורה. דא עקא, שבמסגרת הדיון הוצגו שיקים נגדיים של המבקשת לטובת החברה אשר מצויים בידי החברה, ולפי הנטען מדובר למעשה בעיסקאות של גלגול שיקים בין הצדדים. עיסקה אשר נועדה להציג בפני הבנק בו מתנהלים חשבונות המבקשת תמונה של מחזור עסקי גדול, ולאפשר לה קבלת אשראי.

            בתשובה לשאלה בעניין זה לא נתן וייס תשובה ישירה, וטען " אין לי מושג... אפשר להביא את כל הנהלת החשבונות שנובעת מהעסק הזה ולראות ממה נובעים השיקים". וייס אישר כי הייתה עיסקה של החלפת שיקים בין הצדדים, אולם מי שיזם אותה בכדי להיעזר בה הייתה החברה. כאשר בפני וייס הוצגו השיקים הנגדיים לא ידע לומר תמורת מה נמסרו לחברה וחזר על כך ש" צריך להפנות את השאלה להנהלת החשבונות".

5.         עיון בשיקים שצורפו לכתב התביעה והשיקים הנגדיים לא מותיר ספק רב כי אכן מדובר בעיסקה של החלפת שיקים.

            יגעתי ומצאתי כי כנגד 22 מתוך 29 השיקים שצורפו לכתב התביעה, קיים שיק נגדי שמסרה המבקשת לחברה בסכום זהה, ולמועד פירעון מוקדם יותר של יומיים עד שלושה בדרך כלל. להלן אביא רק מספר דוגמאות:

-          שיק לתאריך 17/1 ע"ס 9,588 ש"ח אשר כנגדו קיים שיק על סכום זהה ליום 15/1;

-          שיק לתאריך 9.3 ע"ס 15,835 ש"ח כנגדו קיימים שני שיקים שסכומם הכולל זהה ואשר נמשכו לתאריכים 7/3 ו - 8/3;

-          שיק לתאריך 19/2 ע"ס 15,968 ש"ח אשר כנגדו קיימים שני שיקים שסכומם הכולל זהה ואשר תאריכיהם 15/2 ו - 16/2;

-          דוגמאות נוספות הובאו בסיכומי ב"כ המשיב וכאמור מצאתי התאמה ללא פחות מאשר ל - 22 מתוך 29 השיקים אשר צורפו לתביעה.

יותר מכך. לגבי השיקים שמסרה המבקשת לחברה נרשמה על גבי העתקם המילה " נגדי", אשר מדברת בעד עצמה. בתשובה לשאלה בעניין זה השיב וייס " אני לא יודע מה הכוונה במילה נגדי".

וייס ניסה לטעון בחצי פה כי אם הייתה עיסקה של גלגול שיקים הרי היה זה לבקשת החברה, ולא לבקשת המבקשת, אולם גרסה זו אינה יכולה להתקבל. ראשית, תאריכי הפירעון בשיקים של המבקשת מוקדמים לשיקים של החברה. דהיינו, שיקים אלה היו אמורים להיפרע בטרם המועד לפירעון השיק של החברה, והדבר מצביע על כך שהם נועדו לממן אותם "שטרות טובה" שניתנו למבקשת בידי החברה. שנית, השיקים של המבקשת הינם שיקים לא סחירים ולפיכך מטבעם שלא יכולים היו לשמש כבטוחה, שכן לא ניתן היה להסב אותם לטובת הבנק.

6.         כמפורט לעיל, בסך הכל נמצאו שבעה שיקים בלא שיק נגדי וסכומם 44,446 ש"ח בלבד. סכום אשר נופל במידה משמעותית מסכום התביעה ואף נופל מהסכום שנקבע בתקנה 384(ג).