החלטה בתיק בשא 162685/06

בקשה לקבוע כי האזהרה לא נמסרה כדין ולחילופין בקשה להארכת מועד.

רקע עובדתי

1.         המשיבה הגישה לביצוע שיקים בחתימת המבקשת. סכום החוב בתיק ההוצל"פ נכון למועד הגשת ההתנגדות- 456,252 ש"ח.

ההתנגדות הוגשה ביום 8/5/06.

האזהרה נשלחה למבקשת בדואר רשום למענה הרשמי: הגליל 105 גבעת אלה, ונתקבלה ע"י טל הלפר (להלן: "טל") ביום 24/3/06.

טל הצהיר כי הינו עובד בצרכניה שבישוב גבעת אלה ואינו עובד של המבקשת. עוד הצהיר טל, כי מסר את האזהרה למר אריאל בן חיים, מנהל המבקשת (להלן: "בן חיים") בתאריך 21/4/06 ואמר לו כי זו נתקבלה אצלו כחמישה ימים קודם לכן.

2.         המשיבה מבקשת לראות במר הלפר מיופה כח ומורשה לקבלת דברי דואר עבור המבקשת ועל כן, טוענת כי הואיל ואזהרה נמסרה כדין בתאריך 24/3/06, אזי ההתנגדות הוגשה באיחור.

לטענת המבקשת, יש לקבוע כי האזהרה נמסרה שלא כדין ולחילופין ליתן ארכה להגשת ההתנגדות.

דיון ומסקנות

3.         אזהרה בדבר פתיחת תיק הוצאה לפעל יש למסור בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). תקנה 484 מסדירה המצאת כתב בי-דין לתאגיד וקובעת כי:

"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד..."  (תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 - רבדים - מאגר נבו) .

מענה של המבקשת הוא: הגליל 105 גבעת אלה .בפועל, נמסרה האזהרה בצרכניה שברח' אילון בגבעת אלה.

מכאן, שהאזהרה, אשר לא נמסרה למבקשת במענה הרשום , אינה עונה על דרישת התקנה.

4.         האם ניתן לראות במסירה לטל, כמסירה למורשה של המבקשת?

מלכתחילה, יש להמציא את כתבי בי הדין לבעל הדין עצמו , אולם בהעדר אפשרות למסירה אישית לבעל הדין, ניתן להמציא את כתב בי הדין למורשה מטעמו.

זהותו של המורשה והדרישות למינויו ככזה, משתנות על פי המקרים המתוארים בתקנות.  המשותף לכולם הוא כי:

"כל תפקידם של מורשים על פי תקנות אלו, אינו אלה למסור את המסמכים לידי הנמען או להביאם לידיעתו. זוהי השליחות היחידה שהמחוקק מצפה מהם וזאת מכוח ההנחה כי דבר ההמצאה של כתב בי-דין יכול להגיע באמצעותם לידיעת הנמען."(ע"א 403/64 לוינסון נ'  חברת בית תמר בע"מ (פ"ד יט (1) 108, 111, מול האות ה).

בהתאם להוראות תקנה 478(ב) על המורשה לקבל מינוי בכתב מידי  המרשה. הרציונאל העומד מאחורי תקנה זו, הוא לוודא, כי בעל הדין והמורשה כאחד מודעים למעמדו ולתפקידו של המורשה, כך שקיים סיכוי גבוה ביותר, שכתבי בית הדין יגיעו לידיעתו של בעל הדין ומטרת התקנות תתקיים. (בר"ע (י-ם) 756/05 בנק סטנדרט צ'רטר בע"מ נ' ויסאם מוסא מוחמד אבו אלהווא  - מאגר נבו) .

חרף דרישת הכתב, מכירות תקנות ספציפיות בהמצאה למורשה ללא כתב מינוי (ראה תקנות: 477, 481, 482, 483).

העובדה שמחוקק התקנות התייחס באופן פרטני למקרי הרשאה ללא מינוי בכתב, עשויה להביא לשתי מסקנות:

האחת, על פי העקרון הפרשני "מכלל הן אתה שומע לאו": דהיינו, מלבד המקרים המפורטים בתקנות, בכל יתר המקרים, יש צורך במינוי בכתב.