החלטה בתיק בשא 162168/05

בפני בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הבקשה") .

רקע

1.         המבקש והמשיבים הינם שכנים, המתגוררים זה לצד זה בבתים צמודי קרקע, ברחוב האנקורים 4 שברמת גן.

2.         ביום 24.2.05 פנה המבקש לבית המשפט, בבקשה למתן צו מניעה, המורה למשיבים 1 ו-2 להימנע מלבצע עבודות בחלק העורפי של ביתם, שלא ניתן לגביהן היתר בניה ע"י המשיבה 3 (להלן: "הבקשה לצו מניעה").

עוד באותו היום נתתי החלטתי ובה נעתרתי לבקשה באופן חלקי, וקבעתי את הבקשה לדיון במעמד הצדדים (להלן: "ההחלטה הראשונה").

3.         ביום 20.3.05 התקיים בפני הדיון במעמד הצדדים, ולאחר שכל אחד מן הצדדים העלה טענותיו והביע עמדתו בקשר עם הבנייה המתבצעת בביתם של המשיבים, נתתי החלטה נוספת (להלן: "ההחלטה השנייה").

4.         המבקש אשר סבור, כי המשיבים הפרו את החלטתי השנייה, עתר לביהמ"ש, ומכאן הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

5.         המבקש טוען, כי בהתאם להחלטה השנייה, היה על המשיבים להימנע מהמשך ביצוע עבודות בחלקו העורפי של ביתם, ובכלל זה גם לבצע איטום של המרווח הקיים בין שני קירות הבתים (להלן: האיטום").

עוד הוא טוען, כי בהתאם להמלצת ביהמ"ש, הוא פנה אל המשיבים ביום 27.3.05, והביע את הסכמתו לביצוע האיטום על ידם, ובלבד שהדבר ייעשה בתיאום עם אנשי מקצוע מטעמו. למרות זאת, ביצעו המשיבים את האיטום ללא תיאום מראש ו/או הודעה מוקדמת, ובכך ביזו את בית המשפט על החלטתו.

            המשיבים טוענים, כי ההחלטה השנייה, איננה מתייחסת ו/או מהווה איסור על ביצוע עבודות איטום, ובלאו הכי, במועד בו הוגשה הבקשה, הצו שניתן על ידי בהחלטה הראשונה, לא היה עוד בתוקף.

דיון

6.         הצדדים אינם חלוקים, כי כיום (מאז שנתנה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים), הצווים שניתנו על ידי אינם בתוקף, והצווים המחייבים הם אלו שניתנו ע"י כבוד השופט פוגלמן, בשבתו בבית משפט לעניינים מנהליים.

עוד מסכימים הצדדים, כי בפנייתו של המבקש אלי, בבקשה למתן צו מניעה זמני (ביום 24.2.05), כלל לא דובר לא על ביצוע עבודות איטום במרווח שבין שני קירות הבתים השונים, אלא על עבודות בנייה טעונות היתר, המתבצעות בחלקו העורפי של בית המשיבים.

בדיון שנערך בפני ביום 20.3.05, בהתאם לעמדתה של המשיבה 3 בעניין צו המניעה, ביקשה ב"כ המבקש, להותיר את הצו על כנו, ובמקביל הודיעה, כי תפנה לבימ"ש לעניינים מנהליים, שם תתבררנה טענותיו של המבקש בדבר תקפותם של היתרי הבנייה, שניתנו למשיבים ע"י הועדה המקומית לתכנון ובנייה בר"ג.

ברוח הדברים, נתתי את החלטתי הקובעת לענייננו, כי "אני מורה, כי עד להחלטה אחרת, נאסר בזאת על המשיבים 1 ו-2 להמשיך בכל העבודות הנעשות בביתם בקשר לפתח המצוי בקומת הקרקע הפונה לכיוון מזרח, בגבול  החלקה שבין בית המבקשים לבין בית המשיבים, וזאת עד להחלטה אחרת או עד למתן פס"ד בתובענה".

באותה החלטה הוספתי, כי "אני ממליץ למבקשים לשקול בחיוב את הצעת המשיבים לביצוע האיטום בקיר המפריד בין הבתים", וזאת בהתייחס לטענותיו של המבקש לגבי היווצרות רטיבות בביתם עקב חוסר האיטום הקיים בין הבתים.

7.         בהחלטתי השנייה קבעתי גם, כי "מאחר והמבקשים מבקשים לעתור לבימ"ש לעניינים מנהליים לאור העובדות החדשות שהתגלו להם בתשובת הועדה המקומית, לפיכך, הריני מורה, כי הצו הארעי שניתן על ידי ביום 24.2.05, יעמוד בעינו למשך 21 יום מהיום או עד למתן החלטה של ביהמ"ש לעניינם מנהליים, המוקדם מביניהם".

בהתאם לאמור, עתר המבקש לבימ"ש לעניינים מנהליים וביקש גם שם, כי יינתן צו מניעה זמני באותן הנסיבות (עת"מ 1522/05 ובש"א 31004/05).

ביום 14.4.05,  נידונה העתירה בפני השופט עוזי פוגלמן, שנעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, בהתייחס לקטע מהקיר האחורי של בית המשיבים, שאינו גובל עם חלקת המבקש.