החלטה בתיק בשא 161501/08

1.         החלטה זו מתייחסת לשלוש בקשות שהוגשו על ידי הצדדים, בהמשך לבקשה קודמת שהגישו אסף טולדנו (להלן: " טולדנו") ורסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: " רסקו") נגד המשיבות, בהתייחס להצבת שלט ברכוש המשותף של בניין ברחוב בית אל 20, תל אביב (בש"א 158279/08). הבקשה שם הייתה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות את הצבת השלט. בהחלטתי מיום 10.4.08 התקבלה הבקשה והוריתי על המשיבות להסיר את השלט וזאת תוך 3 ימים מכניסתו לתוקף של הצו הזמני אשר הותנה בהפקדת ערבויות (להלן: "צו המניעה").

שלוש הבקשות שבפני העומדות לדיון הן:

·        בש"א 161503/08 שהוגשה על ידי רסקו נגד המשיבות לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט בגין אי הסרת השלט שהוצב ברכוש המשותף ברחוב בית אל 20 תל-אביב, בהתאם לצו המניעה.

·        בש"א 161501/08 שהגישה רסקו נגד המשיבות למתן צו מניעה זמני האוסר הצבת שלט נוסף שהוצב על ידי המשיבות על קיר הבית המשותף שברחוב בית אל 22 ת"א (להלן: " שלט הקיר").

·        בש"א 162440/08 שהוגשה על ידי המשיבות כנגד רסקו וטולדנו לביטול/ שינוי ההחלטה שניתנה בצו המניעה להסרת השלט ברחוב בית אל 20, צו שהוא נשוא הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

נשמעו חקירות המצהירים בכל הבקשות ונשמעו טענות הפרקליטים המלומדים של הצדדים ולאחר עיון בכל המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ניתנת החלטתי המשותפת בשלושת הבקשות כפי שיפורט להלן.

להשלמת התמונה, יש לציין כי ביום 16.4.08 הוגשה על ידי המשיבות בקשה דחופה למתן צו עיכוב לביצוע צו המניעה שניתן ביום 10.4.08. הבקשה הובאה בפני כב' השופט קידר בהעדרי, אשר הורה ביום 6.5.08 כי על המשיבות להמציא את ההחלטה שהתקבלה באסיפת הדיירים. ההודעה הוגשה לתיק ביום 11.5.08, אך הובאה בפני ביום 25.5.08 וטרם ניתנה בה החלטה וטרם התקבלה תגובת המשיבים שם לבקשה. ממילא ההחלטה שתינתן בשלושת הבקשות שבפני, תייתר את הצורך ליתן החלטה גם בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

2.         הרקע

רסקו והמשיבות מתחרות ביניהן על פרויקט פינוי-בינוי בשכונת נווה שרת בת"א. כל הבקשות שבפני מקורן בתחרות המסחרית עסקית שבין שני הגופים הללו.

במסגרת תחרות זו, פועלות רסקו והמשיבות לרכוש דירות במתחם הפרויקט ו/או לחתום עם הדיירים על הסכמים לפינוי-בינוי. במסגרת זו, רכשו המשיבות 6 מתוך 16 הדירות שבבניין שברחוב בית אל 20 ואילו רסקו קיבלה ייפוי כוח מבעל דירה אחת, טולדנו, למכור לה את זכויותיו בדירה במסגרת הפרויקט שעומד להתבצע במקום.

בחודש מרץ 2008 או בסמוך לכך, הציבו המשיבות על קונסטרוקציית מתכת גדולה שלט כפול בתחומי הרכוש המשותף של הבית שברחוב בית אל 20. טולדנו ורסקו מיהרו לבית המשפט ועתרו למתן צו אשר יאסור על המשיבות להעמיד את השלט וכן ליתן צו זמני להסרת השלט שהותקן בתחומי הרכוש המשותף. לאחר שמיעת המצהירים ודיון בטענות הצדדים, ניתן על ידי צו המניעה הזמני כמבוקש על ידי המבקשים שם, אשר הורה למשיבות לפרק את השלט בתוך 3 ימים מכניסתו לתוקף של הצו.

בסמוך מאוד לאחר שהומצא הצו למשיבות, הן פנו לבית משפט בבקשה לעיכוב הליכים. בבקשה טענו המשיבות כי ביום 29.4.08 עומדת להתכנס אסיפה כללית של בעלי הדירות בבניין, במסגרתה אמורה להתקבל החלטה בנושא הצבת השלט והן עתרו למתן צו עיכוב עד לכינוס האסיפה ובכפוף לקבלת ההחלטה בה ולחלופין, עד לערעור שהוגש על ידן על צו המניעה.

למותר לציין, כי חרף העובדה שלא ניתנה החלטה בבקשה לצו עיכוב, המשיבות לא פעלו להסרת השלט ולמעשה השלט נשאר מוצב במקום עד עצם היום הזה ועל כך אין מחלוקת.

ביום 29.4.08 התכנסה אסיפת דיירים בבניין שברחוב בית אל 20. באסיפה זאת נכחו מר אשר אלון, מנהלן של המשיבות שהן כאמור בעלות הזכויות ב-6 דירות בבניין, חברי וועד הבית: מצליח יוסף ובבלי בילהה וכן עוד שבעה מבעלי הדירות בבניין. התקיימה הצבעה אם לאשר הצבת השלט ותוצאות ההצבעה היו כדלקמן: 11 הצביעו בעד, אסף טולדנו הצביע נגד וחברת הוועד בבלי בילהה נמנעה מהצבעה.

3.         לטענת המשיבות תוצאות ההצבעה באסיפה הכללית גורמות לשינוי מהותי בנסיבות שהיו בבסיס מתן צו המניעה ביום 10.4.08 ויש בשינוי זה כדי להצדיק למעשה ביטול צו המניעה הראשון ו/או שינוי ההחלטה. יש בכך גם להשליך על הדיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, שכן לטענת המשיבות, הואיל ופעלו להגשת בקשה לעיכוב הליכים, לכינוס אסיפה כללית ולקבלת החלטה המאשרת את הצבת השלט, הפעילו זכויות המוקנית להן מכוח הדין, וכל עוד הפעילו זכויות אלה, אין לראות בהן כמי שביזו את בית המשפט באי קיום הצו ואי הסרת השלט.

4.         האם יש בקיום האסיפה הכללית של הדיירים, שהתקיימה ביום 29.4.08, ובהחלטה שהתקבלה בה, כדי לשנות את הנסיבות באופן המצדיק שינוי או ביטול צו המניעה הראשון?

כבר נפסק כי -

"תפיסת חזקה בלעדית על ידי בניה ב'רכוש משותף', המיועד לשמש את כל בעלי הדירות, שוללת לצמיתות את זכות השימוש באותו חלק מ'הרכוש המשותף' משאר בעלי הדירות וברור כי דבר כזה אינו יכול להיעשות אלא בהסכמתם. וכשם שאין בעל דירה רשאי לקפח על ידי מעשה כזה את זכותם של יתר בעלי הדירות לעשות שימוש באותו מקום, כן אין בכוחה של האסיפה הכללית להקצות לאותו בעל דירה חלק מן 'הרכוש המשותף' לשימושו הבלעדי (הדגשה שלי - א.ז.) שכן זכות השייכת לכמה שותפים ואינה מתייחסת לענין שימושי רגיל שכולם נהנים ממנו כבדרך של שיגרה, אין אחד השותפים יכול ליטול אותה או חלק ממנה לעצמו, להדיר את השותפים האחרים מהנאתם ממנה שלא בהסכמתם". [ראה: ע"א 698/85 יהודה בן צור נ' נעים ששון, פ"ד מא(3) 144].

ניהול או שימוש שהם יוצאי דופן ברכוש המשותף, או שיש בהם כדי להביא לשינוי מהותי בייעודו הרגיל או הטבעי של הנכס, אינם מותרים לרוב. [ראה: ע"א 810/82 זול בו בע"מ נ' יהודית זיידה ואח', פ"ד לז(4) 737].

הווה אומר, כי גם רוב באסיפה הכללית של בעלי הדירות אינו יכול להקנות שימוש ייחודי לאחד מבעלי הדירות ברכוש המשותף, שעה שאין מדובר בשימוש רגיל וסביר אלא בשימוש מיוחד, שאין כל בעלי הדירות האחרים נהנים ממנו כבדרך של שגרה.