החלטה בתיק בשא 160725/08

2.      בתאריך 17.4.08 הוצא נגד המשיבים, במעמד צד אחד, צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במסגרת תביעה על סך 1,888,917 ₪ שהמבקש הגיש נגדם. המשיבים ביקשו לבטל את הצו.

3.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדיהם ואת טיעוניהם הגעתי למסקנה שהדין עם המבקש וכי צו עיכוב היציאה מן הארץ ניתן כדין ויש להותירו על כנו.

4.      התנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ קבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקנות סד"א") ועל-פיו נדרש המבקש להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה נגד המשיבים.

המבקש טען שהמשיבים רכשו 72 יחידות דיור בשלשה פרויקטים של חברת חפציבה, הידועים בתור פרויקט אלעד 60, פרויקט אלעד 90 ופרויקט מחסיה 109 בבית שמש. לצורך הרכישות נטלו המשיבים מהמבקש הלוואות בסכום כולל של 33,827,256 ₪. המשיבים שילמו החזרי ההלוואות ללא טענות, אולם חודשים אחדים לפני הגשת התביעה הם הפסיקו לשלם את החזרי ההלוואות ובכך הם הפרו את הסכמי ההלוואות.

המבקש סמך את בקשתו למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ על ראיות מהימנות לכאורה שכללו את הסכמי ההלוואות, אישורים על יתרות ההלוואות   ואישורים על גובה הריבית שחושבה לצורך קביעת החוב הנטען.

בכך עמד המבקש בקיום התנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיבים.

משעמד המבקש בנטל המוטל עליו, כאמור לעיל, על המשיבים המעוניינים לבטל את הסעד הזמני לטעת בלב בית המשפט ספק בדבר צדקת התביעה.

ראו לעניין זה רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נ"א (3) 789.

לעניין זה טענו המשיבים שהם לא קיבלו בפועל את כספי ההלוואות ואלה הועברו ישירות לחשבון בנק של החברה המוכרת את יחידות הדיור ולא לחשבון הבנק של הבנק המלווה את הפרויקט. כמו-כן, המשיבים טענו עוד   שהמבקש לא דאג לקבל ערבות בנקאית ומשמעות הדבר, לטעמם של המשיבים היא, שהמבקש הפר הפרה יסודית את הסכמי ההלוואות וכן הפר את חובת הנאמנות שמוטלת עליו, הסתכן מרצון, התרשל כלפי המשיבים וגרם להם נזקים שאת סכומם יש לקזז מסכום החוב הנטען. כמו-כן נטען עוד שיש לייחס למבקש אשם תורם בקשר לחוב שנוצר.