החלטה בתיק בשא 16052/04

החלטה (בין המבקשת לבין המשיבים 1, 2, 3)

השאלה

1.         התובעת-המבקשת מייצרת ומשווקת אריחים אומנותיים המשמשים בדרך-כלל לקישוט בחדרי אמבטיה או בקירות מצופי אריחים.   האריחים אינם מוגנים מכוח דיני הפטנטים או דיני המידגמים. האם זכאית התובעת למנוע העתקה או חיקוי של האריחים המיוצרים ומשווקים על ידיה כאמור?

זכות יוצרים או מדגם

2.         במהלך הדיון בעל-פה בבקשתה של התובעת לסעדים זמניים צומצמו המחלוקות בין בעלי הדין במידה ניכרת. בא כוחה המלומד של התובעת אינו חולק, כי אריחים דוגמת אלה המיוצרים על ידי התובעת ראויים, ככלל להרשם כמידגם מכוח פקודת הפטנטים והמידגמים (חלק ג, סעיף 30). עמדתו היא, כי בשל דרך הייצור המיוחדת של האריחים, הרי אין הם נופלים בגידרו של סעיף 22 לחוק זכות יוצרים  (Copyright Act, 1911), ולכן זכאית התובעת-היוצרת להגנה מכוח דיני זכות יוצרים.

3.         האריחים נשוא הדיון מאופיינים בכך שכלול בכל אחד מהם קישוט שעיקרו שילוב של אלמנטים שונים בתוך אבן האריח. התובעת מסבירה שהיצור נעשה בדרך של חפירה באבן האריח כך שנוצרת מגרעת בחזית האריח, שבתוכה נכללים האלמנטים הקישוטיים השונים כמו צדפים, פרחים, אבנים צבעוניות ועוד.  אין הגנה מכוח דיני המידגמים (שכן לא נרשמו מדגמים) וגם לא מכוח דיני הפטנטים לגבי שיטת הייצור או המוצר עצמו.  עמדת התובעת היא, שהייצור נעשה על ידיה בבית מלאכה באופן ידני ולכן לא מדובר במוצרים המיוצרים באופן תעשייתי.

4.         כדי להבהיר את המחלוקת שבין בעלי הדין ראוי לצטט את סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, השולל הגנה כפולה מכוח דיני זכות יוצרים ומכוח דיני הפטנטים, כפי שהסברתי בפסק דיני בעניין ת.א. נצ' 552/90 רונית שדה שוורץ נ' יהושע מאוזנר פסקים (מ) נד(3) 147, שזו לשונו (בתרגום מאנגלית):

" (1)     חוק זה לא יחול על סימני-אמצאה הראויים להירשם עפ"י חוק הפטנטים וסימני האמצאה, 1907, פרט לסימני-אמצאה שאם, אמנם, ראויים הם לרישום אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלות ע"י פרוצס תעשייתי.

"(2)     אפשר לקבוע תקנות כלליות עפ"י סעיף 86 מחוק הפטנטים וסימני-האמצאה, 1907, הקובעות את התנאים שבהם ייחשב סימן-אמצאה כמשמש למטרות האמורות לעיל."

יצירה הכשרה להגנת מידגם המשמשת או שמתכוונים לשמש בה לשכפול תעשייתי, אינה מוגנת מכוח חוק זכות יוצרים.

            סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמידגמים מגדיר מידגם כך:

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת-יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;

תקנה 72 לתקנות המידגמים קובעת התנאים בהם ניתן לראות מידגם כמודל או כדוגמא להכפלה בתהליך תעשייתי, כמשמעות המונח בסעיף 22 לחוק זכות יוצרים שצוטט לעיל.

וכך נאמר בחלק הרלבנטי לענייננו של התקנה הנ"ל, אשר כותרת השוליים שלה היא: "מידגמים יוצאים מכלל ההגנה עפ"י חוק זכות היוצרים, 1911":

" 72.     מדגם ייחשב כמודל או דוגמה להכפלה על פי תהליך תעשייתי כמשמעותו בסעיף 22 מחוק זכות יוצרים, 1911, שהוטל על ישראל בדבר המלך במועצה מיום 21 במרץ 1924, במקרים הבאים: -

            א. כשהמדגם מועתק או מכוון להיות מועתק ביותר מחמישים דברי תוצרת יחידים, חוץ אם דברי תוצרת אלה מהווים כולם יחד מערכת אחת יחידה  כמוגדר בתקנה 5;"

כפי שעולה מלשון  סעיף 22 לחוק, מהגדרת "מדגם", וגם מהתקנה שצוטטה,  השאלה של דרך הייצור, אם באופן ידני, כטענת התובעת, אם לאו, אינה רלבנטית להכרעה בשאלה אם מדובר במדגם הנחשב כ"מודל או דוגמה להכפלה על פי תהליך תעשייתי כמשמעותו בסעיף 22".  השאלה המרכזית היא האם מדובר במוצר שמראש היתה כוונה לייצרו ולשווקו במספר עותקים רב יחסית. בענייננו לא יכולה להיות מחלוקת, שהאריחים הנדונים אמנם מיועדים לייצור ולשיווק במספר רב.  לא רק שהתובעת אמרה זאת במפורש בפתח חקירתה בבית המשפט ביום 17/1/05, פט. עמ' 4, עמ' 5 שורה 11-12, אלא, שעובדה זו מתבררת גם מכך שמוצריה מפורטים בקטלוג, המופץ לכל דורש. 

קטלוג זה מאפשר  הזמנה של אריחים ספציפיים, בכמויות לפי משאלתו של הצרכן. עיון בקטלוג, כמו גם באריחים עצמם, שולל גם את הטענה הנוספת של בא כוח התובעת כאילו מדובר בפריטים מיוחדים, כאשר אריח אחד אינו דומה למשנהו בשל דרך הייצור הידנית.

אני מוכן לצאת מהנחה, שאמנם דרך הייצור היא ידנית, אך לא מדובר בפריטים שונים. התובעת מייצרת סוגי אריחים כאשר כל סוג ניתן להזמנה כפי הכינוי או התיאור הניתן לו בקטלוג. ברור  שכל מוצר קטלוגי כזה, ניתן לייצור במספר רב.  לשון אחר: מדובר בענייננו במוצר הכשר לרישום כמדגם ואשר לכל אורך הדרך היה מיועד לייצור ולשיווק בהיקף נרחב. אינני סבור שסעיף 22 לחוק זכות יוצרים כיוון את עצמו רק למוצר שאינו מיוצר בתהליך ידני.  המילים: "industrial process " אינן מכוונות רק לייצור בעזרת מכונות, כפי שאפשר גם ללמוד מהתקנה שהובאה לעיל. גם הגדרת מדגם מזכירה יצור "בעבודת יד".

עניין ייצור ידני, או בעזרת כלי עבודה או בעזרת מכונות או בעזרת מחשב, הוא בכל מקרה עניין של דרגה שאינו מאפשר אבחנה מדוייקת.  סעיף 22 שלל את הגנת דיני זכות יוצרים בכל מקרה של מוצר הראוי להרשם כמדגם והמיוצר במספר עותקים רב. עניין  זה מתקיים בענייננו.

התובעת טענה בשפה רפה כי "כל אריח יקבל מראה אחר" (פט. 17/1/05, עמ' 5 שו' 12). אני סבור, שהשקפה זו אינה מדוייקת, או שאין לה משמעות לצורך ההליך המשפטי. כאשר צרכן מקבל מספר אריחים שהוזמנו על ידיו לפי כינוי ספציפי בקטלוג מטעם התובעת, הרי ברור, שקיבל אריחים זהים לכל דבר ועניין, אפילו התובעת רואה מבחינתה הסוביקטיבית, שוני ביחידות שייצרה.  שוני זה הוא חסר משמעות מנקודת המבט של הצרכן או של בית המשפט הנדרש להכרעה לפי סעיף 22 הנ"ל.

5.         מסקנתי בשלב הנוכחי של הדיון היא שהתובעת אינה יכולה להגן על האריחים הנדונים  מכוח  דיני זכות יוצרים. הגנה מכוח דיני הפטנטים או מכוח דיני המדגמים לא נטענה בכתבי הטענות מטעמה.