1. בפני בקשה לביטול עיקולים שהוטלו במעמד צד אחד על ידי המשיבה ביום 24.8.05 עד לסכום של 3,446,004 ש"ח כספים המוחזקים אצל הנאמן - עו"ד יול ברדוש - לפי טענתה והשייכים למבקש.
העיקולים הוטלו בשל סכסוך שקיים בין המשיבה והמבקש אשר נדונים במסגרת הליך בוררות בפני הבוררים : עו"ד יעקב קוגן והמהנדסת יעל אילנברג וזאת להבטחת פרעונו של פסק הדין, אם וכאשר ינתן, לטובת המשיבה.
2. המשיבה הינה הבעלים הרשום של בית מגורים בהרצליה פיתוח והמשיב הינו קבלן בניין. הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם לפיו המבקש ישפץ את הבית על חשבונו וישביח אותו לצורך מכירתו, ואז ימכר הבית בסכום אשר לטענת המשיבה עומד על 3,600,000 מיליון דולר, כאשר שווי הבית בטרם ביצוע השיפוץ הינו בסך 2,400,000 מיליון דולר וזאת על פי שמאות שנעשתה עבור המשיבה.
המשיבה טוענת כי ההסכם הופר על ידי המבקש, כי הוא איחר בסיום השיפוץ כ- 6 חודשים, הוא הפר התחייבויותיו לבנות הבית על פי היתרי בנייה מאושרים כדין ולא ביצע את עבודות השיפוץ באופן רציף. כתוצאה מכך ועל פי הפיצוי המוסכם בהסכם בגין כל יום של איחור (500 דולר ליום), מגיע לטענת המשיבה פיצוי בסך של 275,000 דולר. בנוסף לא השלים המבקש את הבנייה על פי המפרט הטכני ולפי חוות דעת מומחה מטעם המשיבה, לא הושלם המטבח בשווי של 220,000 ש"ח, חימום רצפתי, מיזוג אויר בסך 90,000 ש"ח, לא הותקנו כלים סניטריים בסך 100,000 ש"ח ונגרמה לבית ירידת ערך בסך 312,000 דולר.
נטען כי המשיב התרשל בבחירת האדריכל ולא נשא בהוצאותיו וכתוצאה מכך נתבעה המשיבה על ידי האדריכל בבית המשפט בסך של 75,420 ש"ח .
המשיבה טוענת כי היא זכאית לפי ההסכם לפיצוי מוסכם בגין לכל אחת מההפרות היסודיות של ההסכם לפיצוי בסך 87,000 $.
המשיבה טוענת כי מחקירה שהוזמנה מתברר כי למשיב חובות כספיים בתיק הוצל"פ בסכום של למעלה מ- 600,000 ש"ח וכי קשייו הפיננסיים ומצבו הכספי הרעוע של המבקש מצביעים על כך כי המשיבה תתקל בקושי לממש את פסק הדין לכשיתקבל.
3. המבקש בבקשתו לביטול העיקולים טוען כי בין הצדדים הוסכם כאמור נספח יג' לבקשת העיקול כי סכום של 400,000 דולר ועוד חמישים אלף דולר יופקדו בנאמנות להבטחת קיומו של ההסכם ופסק הבורר, ובכך למעשה הצביעו הצדדים כי הסכום המקסימלי אשר יכול להפסק לטובת המשיבה הינו בסכום המופקד בידי הנאמן והוא הבטוחה היחידה לה זכאית המשיבה.
בנוסף טוען המבקש כי מתוך הסכום האמור, על פי ההסכם, היה על המבקש להפקיד 50,000 דולר כבטוחה בידי המשיבה להסכם השיפוצים וכי המשיבה תובעת מתוך סכום זה סך של 27,579 דולר ומשמולאו התחייבויות המבקש, היתרה צריכה להיות מוחזרת למבקש.
4. הצדדים הסכימו כי בית המשפט יתן החלטתו על סמך התצהירים והנספחים שצורפו להם ללא צורך בחקירות המצהירים.
בשלב זה בהעדר ראיות חיצוניות המבהירות את נספח יג' לבקשת העיקול, אין בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי גרסתו של המבקש כי הפקדון שבידי הנאמן הוא הסכום, בלתו אין, שיהווה את הבטוחה לפי ההסכם שבין הצדדים, באשר בשלב זה גם הגרסה של המשיבה כי סכום זה הינו רק חלק מהפיצוי המגיע לה, הינה גרסה סבירה באותה מידה כגרסת המשיבה. מעבר לכך, הסכם הבוררות חל אך ורק על העבודות שהיה צריך להשלים, הליקויים והאיחורים ואין הבוררות חלה על נזקים תוצאתיים.
מעיון בבקשה ובחוות הדעת הרבות של שמאים שונים (ומפליא שכך הדבר - ד.ג.) עולה כי הסכומים הנקובים בידי המשיבה הינם מוגזמים , אולם מאידך על פני הדברים נגרמו נזקים למשיבה הצריכים ברור והכרעה שיפוטית.
5. לא ניתן לטעון כי האיחורים ועובדת השיפוצים התארכה בשל מעשיו של המשיב בלבד.
המשיבה בעצם התרת עבודת השיפוצים טרם קבלת היתר בנייה כדין הפרה את הדין יחדיו עם המבקש. היה זה אינטרס כספי שהמבקש יחל בעבודה טרם הוצאת היתר הבנייה וכך תוכל למכור את הבית מוקדם יותר .
משנתפסה בקלקלתה והועדה המקומית וועדת הערער לא אישרו חריגות בקומת הגג, מגלגלת המשיבה עיניה לשמים ואומרת ידי לא טבלו בשרץ .
לא כך הם פני הדברים, ידיהם של שני הצדדים נגועות בהפרת הוראות חוק התכנון והבנייה וחסד נעשה עמם שלא הוצא, כפי שהיה צריך להיות, צו הפסקת עבודה מינהלי על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה.
לאור האמור לא ניתן לקבוע כי האיחורים בשל בעיות בקבלת היתר בנייה נובעים ממחדליו או מעשיו של המבקש דווקא.
מאידך, עבודת השיפוץ לא הושלמה על ידי המבקש ונותרה עבודת גמר לבצוע לאספקת חומרים כמפורט בחוות דעת השמאי. עבודה זו היה על המבקש להשלים, בין אם הבעיות בקבלת ההיתר נוגעות לגג ולא לקומות התחתונות, ובין מאחר ומייד לאחר קבלת ההיתר לא היתה מניעה למבקש להשלים העבודות, וזאת לא עשה.
יש לציין כי הסכם בין הצדדים אינו דן ואינו מתייחס לנזקים תוצאתיים, אם היתה הפרה מצד המבקש, לא ניתן לטעון כי הסכום שבידי הנאמן הינו הסכום המכסימלי לו זכאית המשיבה אם תתקבל תביעתה.